איך מסבירים לילדים מה זה כיפור?

הורים רבים שואלים את עצמם, איך אפשר ללמד ולחנך את הילדים להבין את המעלה והעוצמה של הימים הקדושים האלה, בהם אנו אוחזים? אומנם השאלה הראשונה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא קודם כל, אם אנחנו בעצמנו בכלל מבינים עד כמה הרגעים אלה מסוגלים וחשובים. על פי התשובה לשאלה הזו, נוכל לענות על השאלה הראשונה שהצגנו.

מסתבר, שכמו בכל דבר אחר, הילדים שלנו בוחנים את החיים מתוך התבוננות בנו, ברגשות שלנו, בדיבור ובהתנהגות שלנו, כמבוגרים וכמורי דרך עבורם. במילים אחרות, אפשר לומר שהתרגום והתפיסה שלהם את המציאות נמדדת לפי איך שאנחנו מגיבים אליה עבורם. לכן לא פלא שחז"ל כל כך מדגישים את חשיבותה של דוגמא אישית.

שמעתי לא מזמן סיפור אמיתי, על נער שגדל בבית של הורים שומרי תורה ומצוות, ונפלט בדרך לא דרך לכל מיני מקומות לא רצויים. הילד, שהסכים לפתוח את סגור ליבו אך ורק בפני דמות מסוימת, סיפר באחת ההזדמנויות, שהסיבה שהביאה אותו למצב הזה, היא הבלבול הגדול שספג בבית הוריו והמסרים הסותרים שלהם. מצד אחד, אמרו לו כל חייו עד כמה התורה והמצוות חשובות, אבל מצד שני, כשרק שוחחו בבית על עניינים של כסף, עיני כולם ברקו. הילד, כדרכם של ילדים, שמרגישים הכל, הבין שכל מה שמחנכים אותו זה אך ורק מן השפה אל החוץ, וככה זה נשאר גם בתוכו פנימה... מן השפה ולחוץ. לא הצליח לחלחל באמת ולטעת בו הערכה אמיתית כלפי תורה ומצוות. כמובן שמדובר בתיאור של מקרה קיצוני אומנם, אבל הוא ממחיש בצורה מאוד ברורה את הבעייתיות שבחוסר בדוגמא אישית, ובמסרים סותרים, שההורים מעניקים לילדים בלי משים פעמים רבות.

ולענייננו, מצד אחד רוצים אנו בית קדוש וילדים מחונכים, אך מצד שני מכניסים כל מיני 'כלי משחית'. מצד אחד, מבקשים מילדינו לא לצעוק, אך מצד שני לא מתאמצים מספיק בכדי ללמוד לשלוט ברוחנו אנו. מצד אחד מדברים על המצוות ועל הקב"ה, אך מצד שני לא מכניסים את הדברים לעומק הלב, על ידי יגיעה והקרבה בעיקר כשקשה. שכן, לו רק היינו מבקשים את הקב"ה כשם שמבקשים אנו להשיג עוד כסף, לאגור עוד הון וממון, דברים היו נראים אחרת.

לכן, בימים המהותיים האלה, עיקר העבודה שלנו היא להכניס אל הלב ולהפנים את העוצמה והחשיבות של הימים האלה בחייו של היהודי. זה זמן שלו יכולנו לראות אותו בעין גשמית, היה נפחד ונרעד כל לב. אז כיצד נוכל להשריש ולהנחיל את חשיבותם לעצמנו, כמו גם לילדינו? להלן מספר דרכים:

1. צרו סביבה רוחנית בבית - השמיעו בבית שיעורי תורה בנושא, כאשר הילדים בסביבה. גם אם אף אחד לא ישמע מה נאמר, עצם העובדה שהילדים מבחינים בכך שההורים רואים לנכון להשמיע את הדברים, מלמד אותם שהם חשובים.

2. עניינים של כסף? לא ליד הילדים - אם ברצונכם להקטין את חשיבות הכסף ולהעצים את חשיבות הרוחניות, השתדלו בכל מאודכם, לא לנהל דיונים כלכליים ליד הילדים. לכל הפחות, נסו לנהל שיח חיובי, גדוש במשלים והגדות, בענייני הרוח באותה המידה, אם לא יותר, סביב שולחן האוכל.

2. מה עם קצת חיזוק גם לילדים? - ישנם דיסקים רבים לילדים, שכדאי ונכון להשמיע, בין אם זה שמע ובין אם זה מצולם. ילד ששומע סיפורים בהתאם לגילו סופג את המסרים בצורה חזקה וברורה יותר. כמובן חשוב שהדיסקים יהיו על פי המקורות, ולא לפי עיוותים ואגדות שנוצרו בדורנו.

3. תהפכו אותם לשותפים פעילים בהכנות - תנו לילדים לצייר, לקשט ולעזור בהכנות לכבוד כל מועד. כאשר ילדיי מסייעים בקישוט והכנת הבית לקראת המועד, הם מתרגשים ומרגישים שותפים פעילים בקידוש המועד, מה שמוליד אצלם ציפייה דרוכה. אין דבר שנכנס ללב יותר מהשקעה בדבר והציפייה לקראתו.

4. הכי פשוט: לדבר איתם על זה - כדאי לשוחח עם הילדים על הציפיות מהשנה החדשה, ועל השאיפות הרוחניות מיום הכיפורים. עצם השיח יעורר את ליבם ואת רצונותיהם הטובים.

5. הכי חשוב: דוגמא אישית ראויה - אל תשכחו שאין כמו דוגמא אישית ראויה! הילד רוצה לראות שהפה והלב של הוריו שווים. זאת אומרת שהדיבורים שלנו תואמים לרצונות ולפעולות שלנו. ככל שנחצין יותר מתוך עצמנו את חשיבות ויוקר הימים הגדולים, כמו גם את חשיבות התפילה, הצדקה, החסד, הסבלנות ובעצם כל מה שהיינו מעוניינים להנחיל לילדינו, כך יושרשו בהם הדברים וילוו אותם בכל דרך בהם ילכו.

אז שנזכה כולנו להיכתב ולהיחתם לחיים טובים, לתשובה שלמה ולביאת משיח צדקנו באהבה וברצון!

חגית אמאייב היא יועצת נישואין ומשפחה, ופסיכותרפיסטית. מפתחת המשחק "בשניים ויותר" - ערכות מקצועיות להעצמת הזוגיות והמשפחה, המסייעות בפתרון מחלוקות, מניעת שחיקה והעצמה משפחתית ונפשית. בעלת סדנת "בשניים ויותר – כלים ועזרים להחייאת חיי הנישואין והמשפחה".