מהו חוט הכסף?

מהעדויות הרבות, שהצטברו במשך השנים בנושא אנשים שחוו מוות קליני או אנשים שחוו יציאה של הנשמה מתוך הגוף, התקבלה תמונה ברורה של חוט מוכסף ובעל תכונות המיוחדות, המחבר בין הגוף לבין הנשמה שיוצאת מתוך הגוף.

כל עוד חוט הכסף אינו מתנתק, נשמר הקשר בין הגוף לנשמה. חוט הכסף הזה, כך לפי העדויות, מצטיין בגמישות רבה, וקוטרו משתנה ביחס ישר לשינוי המרחק שבין הגוף לנשמה.

 ככל שהנשמה מתרחקת יותר מן הגוף הגשמי - כך קטן והולך קוטרו של החוט, ולהפך: ככל שהנשמה חוזרת ומתקרבת לגוף - גדל והולך קוטר החוט.

 דוגמה לדברים אפשר לראות בעדותו של מר אורקהרט מטורונטו, קנדה:

''באחד מימי נובמבר 1961 שכבתי לנוח על הספה בחדרי. לפתע, בעודני שוכב בעיניים עצומות ובנפש רגועה, חשתי שאני מתחיל להתנפח כבלון. הרגשתי בעליל שאני נוטש את גופי. כל אותה עת נמצאתי בהכרה מלאה ובדעה צלולה, וברור לי כי תהליך זה התרחש ללא כל כוונה מצדי. המצב החדש שבו נמצאתי לא הדאיגני כלל, אם כי ידעתי שנשמתי מרחפת בחלל החדר בעוד גופי שוכב על הספה. תמרנתי תנועות שונות, הן בחדרי והן בחדרים סמוכים. בשלב מסוים אפילו יצאתי מחוץ לבית. התפלאתי להיווכח, כי על אף ששרר בחוץ קור עז, לא חשתי כלל בצינה. הרגשתי הייתה נפלאה. חשתי עצמי כאדם שיצא לחופשי מצינוק אפל, לאחר שנים רבות של מאסר.

יותר מכל פרט אחר בחוויה זו, הפליאני מראהו של חוט מוכסף ארוך, שנמשך ממני וקישר אותי אל גופי שעל הספה. ידעתי, שכל עוד יישמר הקשר באמצעותו של חוט הכסף, לא יאונה לי כל רע. עם זאת הבינותי, כי ברגע שינותק חוט זה - יינתקו גם קשריי עם החיים. מחשבה זו על ניתוק אפשרי היא שדחפה אותי לשוב מהר ולהתמזג מחדש עם גופי".

עדותו של מר אוקהרט סיפקה אסמכתה נוספת לחוקרים, המנסים זה עשרות שנים לגבש תמונה נכונה של הקשר, הקיים בין הנשמה לגוף. לדעת חוקרים אלה, אמנם מחוברת הנשמה לגוף במעין חוט או מיתר שאינו נראה לעין הרגילה וצבעו כעין הכסף.
אפשר להמשיל חוט זה, מבחינת תפקודו, לחבל הטבור הקושר את העובר לרחם אמו. עם הלידה ניתק חבל הטבור, והוולד מתחיל את חייו כישות עצמאית ללא תלות בגופה של אמו.

הדבר דומה לתפקיד שממלא חוט הכסף. כל עוד מקשר החוט את הנשמה לגוף - נמשכים החיים. אך, עם ניתוק החוט משתחררת הנשמה לחלוטין מן הגוף ועוברת לשלב קיום חדש.

שלמה המלך כתב על חוט הכסף המחבר בין הנשמה לגוף

"...הולך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים עד אשר לא ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור.
וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה... "

(קהלת, פרק יב, פסוקים ו, ז)

יצירת המוות מוגדרת כ"הנה טוב מאוד"

 ביום הששי, שנאמר בו שכל מה שעשה הקב"ה בששת ימים הוא טוב מאוד - בזה נתקן מה שלא נאמר "כי טוב" ביום השני, לפי שנברא בו מלאך המוות.

וכאן - אמר שגם זה טוב, כי באמת יש גם בו צד הטוב, והיינו... על דרך שאמרו החבריא ש"מאוד" הוא המוות, לפי שעל ידי פחד המוות יעבוד האדם את בוראו, ועוד שעל ידי המיתה נתקנת זוהמת הנחש, ואחר המיתה עולה האדם לחזות בנועם ה'...

(זוהר, בראשית מז, מתוק מדבש עמ' תקעא)