לימוד תורה בעולם העליון

ומי שיש לו תבונה בלבו ויתעורר משינתו ויקום לעסוק בתורה, קול תורתו הולך ונשמע בגן עדן והקב"ה מקשיב לקול תורתו, והצדיקים שבגן עדן שואלים ממנו: רבון העולם קול הזה של מי הוא?

 והוא משיב להם ואומר, קול זה הוא של צדיק פלוני, והנשמה הקדושה שיש בצדיק זה היא עוסקת בתורה. לכן הקשיבו כולכם כי קול זה ערב לפני יותר מכל השירות והתשבחות שאומרים המלאכים למעלה.

זהו שכתוב [שיר השירים ח, יג] "היושבת בגנים", ומפרש שהקב"ה אומר אל הנשמה, את נשמה הקדושה שיושבת בעולם ההוא התחתון, בין הגנות והטנופת של הגוף, ועם כל זה את עוסקת בתורה, בשעת חצות הלילה. אז הנשמות שבגן עדן מקשיבים לקולך שהוא ערב, והואיל וכן, השמיעי והרימי קולך בתורתי גם אני נהנה מקול תורתך, ובזכות לימוד התורה ואתן לך שכר חסד בעולם הבא.

(זוהר חדש, בראשית יז: כרך א מתוק מדבש עמ' ערב)

מעלת התורה של הצדיק בעולם העליון

פעם באה נשמת נפטר לצדיק הקדוש רבי שמואל אייזיק, מגדולי תלמידי רבי נחמן מברסלב, וביקשה ממנו שיאמר לה איזה מאמר מתורת רבנו. רבי שמואל נענה לבקשת הנפטר ואמר את המשפט הראשון מתורה ה' (חלק א' ליקוטי מוהר"ן):

"דע, כי עיקר החיות מקבלים מהתפילה שנאמר (בתהילים מב, ט) 'תפילה, לאל חיי'."

מששמע הנפטר את הציטוט מיד נתלהב בהתלהבות עצומה עד אין קץ ממש, ומרוב התלהבות עלה מעלה מעלה עד שנעלם מעיני הצדיק הנדהם.

נרעש ונפעם רץ רבי שמואל אייזיק אל רבנו הקדוש וסיפר לו את שאירע. שמע רבנו את המעשה ונצטחק:

"וכי מה אתם חושבים", אמר, "שבעולם הבא שומעים את התורה שלי כמו שאתם שומעים אותה פה בעולם הזה?"

בעולם הבא, שהוא עולם האמת, שם מתגלה מעלת תורת הצדיק במלוא הדרה. שם מתגלה לעין כול כי אפילו משפט בודד(!) מתורתו מאיר לנשמות אין-ספור ומתקן ומעלה אותן בעליות עצומות עד גובהי מרומים ממש.

חידושי תורה בעולם העליון בנושא גורלן של הנשמות

וכשחוזרים הזכרים מגן עדן העליון הם חוזרים עם כמה דברים חדשים ברזי תורה והם חוזרים אותם הדברים לפני ראש הישיבה ביום הזה חזרו דברי החידושים לפני ראש הישיבה על סודות עתיקים שכבר שאל משה רבנו (כמבואר במס' ברכות דף ז ע"א) מפני מה יש צדיק וטוב לו צדיק ורע לו? כלומר אם שניהם צדיקים למה נשתנו זה מזה?

ופירשו - כי כל הנשמות עולות במאזנים של אילן העליון, שהוא התפארת, טרם שיבואו לעולם הזה. ושם נגזר אם אדם זה יהיה עשיר או עני, גבור או חלש. וכפי משקל המאזנים, כלומר - כפי שנגזר עליהם למעלה, כך יש להם בעולם הזה. כי אם גלוי לפני הקב"ה שאם יהיה לזה האדם עשירות ונחת בזה העולם, ילך אחר תאות לבבו ויחטא, אז מייסרים אותו בזה העולם, ועל ידי הייסורים יזדכך, ויזכה להיות צדיק כראוי לו, לכן הוא צדיק ורע לו.

... העץ שאינו מעלה אורו כשהדליקו אותו מכתשים אותו עד שיאיר, כך הגוף שאור הנשמה אינו עולה בו. כלומר גוף אדם צדיק שאינו מתנהג כראוי לקדושת נשמתו, כדי שתאיר בו נשמתו כפי גודל ערכה, אז כותשים אותו בייסורים עד שיעלה בו אור הנשמה, כלומר עד שיהא נכנע ויזדכך ותאיר בו נשמתו כראוי לו ויתאחדו הגוף והנשמה כדי שיאירו שניהם יחד. ואז האדם מטהר מחשבותיו ואוחז בכח נשמתו ומטיב דרכיו ומעשיו, ועל ידי זה מאירה בו נשמתו. וזה הוא הטעם שיש לו נשמה של צדיק, כיון שאינו מתנהג כראוי לערך נשמתו, לכן הוא צדיק ורע לו.

... באותו הזמן שומעים הרוחות כמה דברים חדשים וישנים ואחר כך יורדים ונכנסים בישיבה שבגן עדן התחתון, וחוזרים על הדברים ששמעו למעלה לפני ראש הישיבה, והוא מלמד להם כל דבר על מכונו וקיומו. כשהרוחות עולים למעלה הם מתפשטים מלבושיהם שבגן עדן התחתון, ועולים לגן עדן העליון, וכשיורדים למטה, חוזרים ומתלבשים בלבושיהם שלמטה הנקרא גוף לערך הנשמה.

(זוהר, שלח קסח מתוק מדבש עמ' קמד-קמז)

לימוד תורה בגן עדן בחצות הלילה

מתאספות כל הנשמות יחד וכולן עוסקות בתורה שהיא דעת עליונה של הקב"ה בכל הישיבות שיש שם. ויש עליהן כמה ממונים ומתחדשים שם כמה חידושים בתורה, אחר כך יוצאים כולם מן הישיבות, ורואים כשאליהו בא ונכנס אל היכל האבות. וכשרואים שאליהו יוצא משם, אז הנשמות נכנסות ועומדות לפני האבות והאבות שמחים בכמה בנים קדושים שנמצאים סביב להם, וכולם שמחים יחד.

וכשהקב"ה נכנס בגן עדן בחצות הלילה כל נשמות הצדיקים שבגן עדן עומדים ומסודרים כראוי. וכל עסק הנשמות בתורה בחצות הלילה הוא במה שעסקו כל אותו היום בחידושי תורה... והקב"ה משתעשע בהם.

אחר כך כל הנשמות מסתדרות זכר ונקבה, בסוד היחוד של נשמות הצדיקים שבגן עדן ואחר שהקב"ה הריח והשתעשע באותן הנשמות... ובכל אלו סודות החכמה שלהם, הוא מתגלה עליהם באורו... והם רואים באותו נועם ה'... ואז כולם שמחים בשמחה גדולה עד שמתפשט הזיו והאור שלהם, ומאותו המשכת הזיו והאור של השמחה.

 (זוהר, השמטות, חלק ג סימן י דף שג מתוק מדבש עמ' שנט-שס)

האם יש אכילה ושתייה בעולם העליון?

בעולם הבא אין בו אכילה ושתיה, [וכן] זה ביום הכפורים - אין בו אכילה ושתיה.

(זוהר חדש - תיקונים קיג, מתוק מדבש עמ' ג)

מה משמעותה של סעודת בשר ודגים המזומנת לצדיקים בעולם הבא?

[ אמרו חז"ל (ברכות יז',ע"א) "... העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה... אלא צדיקים יושבין... ונהנים מזיו השכינה... שנאמר (שמות כד) ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו" ורש"י פירש "שבעו מזיו השכינה כאילו אכלו ושתו"...

ובבבא בתרא (עה ע"א) מצינו: "עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן"... ]

מה ההפרש בין הלשון "נהנין" [מסכת ברכות יז] לבין הלשון "ניזונין" [לפי דברי רבי אלעזר]? אמר רשב"י [רבי שמעון בר יוחאי]: "הצדיקים שלא זכו כל כך" [בהשגת אלקות] הם רק נהנין מאותו זיו... "אבל הצדיקים שזכו" למדרגה גדולה הם "ניזונין עד שישיגו השגה שלמה - ואין אכילה ושתיה אלא זו"... היינו השגת אלקות. ומנין לנו שכן הוא [?] ממשה, דכתיב "ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל ומים לא שתה".

[מה הטעם?]... מפני שהיה נזון מסעודה אחרת דהיינו מאותו זיו של מעלה, פירוש מזיו השכינה, וכעין זה תהיה סעודתן של צדיקים לעתיד לבוא.

אמר רבי יצחק: אני הייתי לפני ר' יהושע ושאלתי אותו דבר זה. אמרתי לו סעודתן של הצדיקים לעתיד לבוא אם היא כפשוטו מבשר ודגים ויין טוב. [הרי] אין זה מתיישב בלבי כמו שאמר רבי אלעזר שאכילה ושתיה היינו השגת אלהו"ת[!]

... כתוב בספר זוהר חי וזה לשונו: מה שאמר כאן מענין סעודת הצדיקים של הלויתן ושור הבר ויין המשומר, הענין, אל תחשוב שזה הכל משל וחידה, כי זה כפירה, אלא הענין אמת בלא משלים וחידות. אבל הסעודה הזאת ושאר סעודות אלו הם יהיו ממוצעים בין הגשמי והרוחני, וזהו דעת ר' יוחנן והיא אמיתית, ואינו חולק על שאר חכמים אלא מפרש דבריהם. וסעודה הזאת תהיה הרבה פעמים אחר תחיית המתים ובגן עדן התחתון שבעולם הזה, שהוא גם כן ממוצע בין הגשמי והרוחני, והגוף לאחר התחיה יהיה גשמי אבל לא מגושם כמו שהוא עתה אלא כמו גופו של משה רבינו. ואז גם מזונו וסעודתו יהיה מעין זה מזוכך וממוצע בין הגשמי והרוחני, ועל ידי אלו הסעודות יעתיקו עצמן בהתפשתות הגשמיות לשעתן, ויהיו נזונים מזיו השכינה ברזין עמיקין אשר ישיגו על ידי המשומר, ודי בזה, וכל דברי חכמים הם חיים וקיימים נאמנים ונחמדים מזהב ומפז.

(זוהר, תולדות קלה: מדרש נעלם מתוק מדבש עמ' קעט-קפג)

איך נראות התפילות שלנו בעולם העליון?

בספרה "מוקפת באור" מספרת בטי אידי, שהייתה מתה במשך כארבע שעות ספור מופלא על חוויותיה בעולם העליון.

מרתקת ביותר היא עדותה לגבי התפילות של בני אדם:

"... ראיתי את כדור הארץ מסתובב בחלל. הבחנתי באבוקות אור רבות הזוהרות על פני האדמה. אחדות הגיחו אל השמים כקרני לייזר רחבות ובוהקות, אחרות היו דומות לאורות של פנסי כיס קטנים, וכמה מהם היו רק ניצוצות. הופתעתי כאשר מלוויי אמרו לי שאלומות האור הן תפילותיהם של האנשים מכדור הארץ.

ראיתי מלאכים ממהרים להיענות לתפילות. הם התארגנו יחד כדי להושיט עזרה רבה ככל האפשר. בשיטתיות עברו מאדם לאדם, מתפילה לתפילה והתמלאו באהבה ובשמחה בשעת המעשה. הם תמיד נענו קודם כול לתפילות הבהירות והעמוקות, ולאחר מכן לכל תפילה במועדה עד שענו לכולן.

הבחנתי שתפילות מתחסדות שחוזרות על עצמן כמעט אינן מפיקות אור, וכאשר הן חסרות עצמה ומיקוד הן רבות מהן כמעט ואינן נראות.

נאמר לי במפורש שכל התחינות נשמעות ונענות. כאשר אנו נמצאים בשעת מצוקה גדולה או כאשר אנו מתפללים למען אחרים קרני האור זורחות ישירות מאתנו ונראות מיד.

כן הובהר לי שאין תפילה נעלה יותר מתפילת אם למען ילדיה...

תפילתנו למען אחרים הן בעלות עצמה גדולה, אולם הן תישמענה רק אם אינן פוגעות ברצונם החופשי של האחרים ואינן מנוגדות לצורכיהם. אם אמונתם של חברינו רופפת עצמת רוחנו עשויה לחזקם. אם הם חולים תפילותנו הכנות יביאו להם מרפא, בתנאי שמחלתם אינה משמשת כהתנסות שתורמת להתפתחותם. אם נוטים הם למות, אנו חייבים לבקש שייעשה רצונו של בורא עולם, שאם לא כן ייווצרו סתירות בין שאיפות מנוגדות שיתסכלו את אלו שעומדים לעבור מן העולם. אפשרויות העזרה שלנו לזולת הן אין סופיות. אנו מסוגלים לעזור לבני משפחתנו, לחברינו ולאחרים במידה רבה יותר מששיערנו אי פעם".