מה ראה רבי אלימלך מליז’נסק לתדהמתו, כשעבר מוות קליני?

פעם חלה רבי אלימלך מליז'נסק וכמעט פרחה נשמתו. הוא שכב בלי הכרה ימים אחדים, כל תלמידיו עמדו סביבו לבקש עליו רחמים בחששם כי לא ישוב עוד לחיים. אך נפלאות ה' מי יחזה. לאט לאט שבה אליו רוחו והצדיק חזר לאיתנו.

כאשר החלים סיפר הצדיק את אשר ראה ושמע בעולם העליון: בבואו אל העולם העליון, פגש בבעל ה"חסד לאברהם". טיילו השניים שעות ארוכות לרוח היום, שאל אותו בעל ה"חסד לאברהם" מה היא הדרך החדשה שהוא, רבי אלימלך ואחיו רבי זושא מהלכים בה, והוסיף: אני זכיתי וחיברתי עשרה ספרים, וכולם מקובלים בעולם העליון. הצדיקים יושבים ועוסקים בהם בגן עדן ומעולם לא עשו דבריי רושם בשמים. ואחיך שלא חיבר שום ספר, השמים ושמי השמים חרדים לאמרי פיו, וכשהוא שוהה כשעה לפני התפילה, כבר עובר רעש בעולמות העליונים וכולם חרדים ורועדים, על אחת כמה וכמה כשהוא עומד בעיצומה של תפילה, בוא ואראה לך היכל נפלא שבו שוכן אחד מגדולי חבורתכם.

הלכו ובאו לפרדס אחד ובו עצי פרי נחמדים למראה, וריחם כריח הגן אשר בירכו ה'. טיילו השניים בין הפרחים והאזינו לשיח שרפי קודש במשך שעה ארוכה, עד שהגיעו לגבעה אחת, עלו וטיפסו על הגבעה עד שהגיעו לפסגתה וראו מרחוק היכל רם ונישא.

 אמר בעל ה"חסד לאברהם": שא עיניך וראה את הבניין המפואר, זהו היכל אשר בו יושב הרב רבי שמעלקא מניקלשבורג ומרביץ תורה לתלמידים. רק לפני שבועות מספר בא לשם ותיקן לו ישיבה, ומאז באות הנשמות ללמוד תורה מפיו.

כיוון ששמע על ישיבת רבי שמעלקא, הלך רבי אלימלך ובא לשם ומצא איש עומד על יד פתח הבית.

ניגש אליו והכיר בו יהודי פשוט מליז'נסק - מרדכי כורך הספרים. תמה רבי אלימלך ושאלו: מה מעשיך כאן, מרדכי, בישיבה זו?

הסתכל בו האיש ואמר: רבנו הקדוש, אילו היו שומעים בעולם העליון שכבודו קורא אותי מרדכי ולא רבי מרדכי, היו נוזפים בו.

לשמע הדברים האלה תמה רבי אלימלך ושאל: רבי מרדכי, במה זכית לבוא לכאן, הרי ידוע לי שיהודי פשוט אתה? ענה לו: נכון הדבר, יהודי פשוט אני, אלא שמיום בואי לעולם העליון קרה לי דבר מה, וכך היה המעשה:

אחר פטירתי הביאוני לפני בית הדין של מעלה והתחילו דנים אותי על פי עברי. עמדתי נרעש ונפחד מאימת הדין וראיתי את מלאכי השרת מביאים את מעשיי הטובים והרעים ומניחים אותם על כף המאזניים. החובות גברו על הזכויות ודנו אותי לגיהינום. קיבלתי עלי את הדין, יצאתי בצער ובבושה והלכתי בדרך הרחוקה. ככל שהתקדמתי גבר החום, ולצערי לא היה שיעור. משהתקרבתי לתחום הגיהינום הבוער, באו שני שליחי בית דין דחופים ומבוהלים, אחזו בי והחזירוני לבית דין של מעלה. שם ראיתי עגלות מלאות שקים חולפות על פני והיה נדמה לי שהשקים הם שלי. התפלאתי ושאלתי את עצמי: מי העבירם לכאן? וכך צעדתי כשהעגלות העמוסות מלווות אותי בדרכי עד היכל בית הדין.

כאשר נכנסתי פנימה, מצאתי את חברי בית הדין יושבים על מקומם כבראשונה ולפניהם המאזניים, אשר בהם שקלו את מעשיי. שתי הכפות היו תלויות ועומדות כפי שהיו תלויות ועומדות בצאתי לראשונה מן ההיכל - כף החובות שוקעת מנטל משקלה. מיד החלו המלאכים פורקים את השקים מעל העגלות ושמים אותם על גבי כף הזכויות של המאזניים. אט אט התרוממה כף העברות עד שהיו שתי הכפות מאוזנות, עוד מעט וכף הזכויות תכריע. וכשהביאו שק נוסף מלא והניחוהו על הכף - הכריעו הזכויות. אותה שעה פטרוני מדינה של גיהינום ואמרו להוליכני אל גן עדן. ובת קול יצאה והכריזה: מהיום ייקרא שמו רבי מרדכי!

כל אותה שעה עמדתי משתומם ונרעש. משראיתי שחולקים לי כבוד, הלכתי ושאלתי על מה זה, ואין עונה לי. חקרתי ודרשתי עד שנודע לי שבצאתי מבית הדין של מעלה, לאחר גזר הדין שהוציאו עלי בתחילה, בא מלאך אחד בשם 'שומר דפים' לפני השופטים ואמר כי ברצונו ללמד עלי זכות: מוריי ורבותיי! איש פשוט היה הנפטר ככל המון בית ישראל, שלא ידע תורה ואולי נכשל בעברות חמורות מחמת בורותו. אך תמים היה האיש והתורה הייתה חביבה עליו. לא היה בדורו אדם שחס על כבוד התורה כמוהו. כל ימיו כרך ספרים בעבודת קודש ולא הוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. היו הספרים חביבים עליו עד שלא זלזל אפילו בדפים הריקים המיותרים, שלא הייתה עליהם אפילו אות אחת. על אחת כמה וכמה שנזהר בשורות ובאותיות שלא לפגוע בהן בשעה שבא לחתוך את הגיליונות ולא עוד אלא שראה באותם חלקי גיליונות תשמישי קדושה ונהג בהם מנהג גניזה, הוא אספם בתוך שקים והסתירם בעליית הגג שבביתו והם מונחים שם עד היום הזה, ואם תרצו אלך ואביאם לפניכם.

באותה שעה נשמע כרוז בשמים: כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות! והביאו השקים מעליית הגג, ואותי החזירו אל בית הדין של מעלה. כשחזרתי ראיתי עגלות עמוסות שקים. שקים אלה הכריעו את הכף לזכותי ונתנו לי את חלקי בעולם הבא. שמחתי שניצלתי הגיהינום, אך באו עלי דאגות כי אני נכנס להיכל התורה בגן עדן להיות בין לומדי התורה. היה עלי לשבת בין גדולי תורה אשר אפילו שיחת חולין שלהם לא הבנתי. ראו זאת הצדיקים שוכני גן העדן ולימדוני תורה עוד בטרם שנכנסתי להיכל התורה. שקדתי על לימוד התורה והמשיכו ללמדני תורת הנסתר ושלחוני אל ישיבת הרב הקדוש שמעלקא ואני עומד וממתין כאן עד שייפתחו השערים.

עוד הוא מדבר והשערים נפתחו וקול קרא: רבי מרדכי כורך הספרים, מקום מוכן עבורך בפנים, זה השער לה' צדיקים יבואו בו. מיד עזב רבי מרדכי את בעל 'הנועם אלימלך', נכנס, והדלת ננעלה אחריו.

באותה שעה ניגש הרב הצדיק רבי אלימלך אל השער ורצה לפתוח אותו, אלא שהיה נעול. התחיל רבי אלימלך לצעוק. תוך כדי כך התעורר וראה עצמו שוכב בים של זיעה, חלוש ונטול כוח.

(מתוך "סיפורי בית דין של מעלה", מאת הרב ישראל קלפהולץ, על רבי שמואל אבא מסלוויטא אשר סיפר את אשר שמע מהרבי אלימלך)

תכנים נוספים על רבי אלימלך מליז'נסק:

10 עובדות מפעימות על רבי אלימלך וסגולה ללידה קלה.

משל מיוחד ומעודד מרבי אלימלך מליזענסק על תקופת הגלות הארוכה.

הרבנית חגית שירה בטור מיוחד על יום ההילולא של רבי אלימלך מליז'נסק.

תפילתו המרגשת של רבי אלימלך מליז'נסק: "אדרבה, תן בליבנו".

לקריאת הספר המופלא "נועם אלימלך", לחצו כאן.