מי מבטיח שהתפילות נענות? ברוך אומר ועושה

הברכה המרכזית בתפילות העמידה של יום הכיפורים, מסתיימת במילים: "ברוך אתה ה', מלך מוחל וסולח לעוונותינו, ולעוונות עמו ישראל, ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה".

לכאורה, צריך להבין: מי הבטיח לנו שאכן הקב"ה נענה לתפילותינו גם בשנה זו, ומחק לנו את העוונות, עד כדי כך שאנו מברכים בשם ומלכות על מחילת העוונות.

לצורך ההסבר והרקע לתשובה זו, נפליג ברשותכם לילד קטן שחי לפני כמאתיים שנה, שמו בישראל, יהונתן אייבשיץ. רבי יהונתן – בעודו ילד קטן – כבר נודע בחריפותו ושנינותו, וסיפורים רבים מתהלכים על כך.

ביום מן הימים נכנס רבי נטע (אביו של רבי יונתן), רב העיר אייבשיץ, לביתו ובידו שקית מלאה תפוחים. לא סתם קנה האב הדגול תפוחים לצורך בני הבית, מטרה הייתה לו בכך: חינוכו של בנו יונתן להתגבר על תאוותיו ורצונותיו.

כיצד עשה? היה רבי נטע מראה ליונתן תפוח עסיסי, אדום לחיים ובשל, ומשהביע יונתן את רצונו לאכלו, לימדו רבי נטע בשפה ברורה, בעדינות ובאבהיות שלא כל מה שרואים צריכים לחמוד. ראשית כל יש לבחון האם אכן יש צורך לגוף בהנאה זו, ואם אכן יש צורך, עלינו לנסות להשתדל ליהנות ממנה לא רק לצרכנו, אלא לשם שמים: כדי שיהיה לנו כח ללמוד תורה ולעבוד את ה'.

הדבר נשנה פעם ופעמיים, ויונתן, שילד רך היה, כבר התקשה להתאפק. בפעם השלישית, מיד כאשר הראה לו רבי נטע תפוח סמוק ומגרה, בירך הילד את ברכת בורא פרי העץ... כך היה מוכרח אביו לתת לו את התפוח על מנת שלא תהא ברכתו לבטלה.

"אמנם כעת קיבלת את שרצית", אמר רבי נטע לבנו. "אולם מזהירך אני שבפעם הבאה לא אתן לך את התפוח אף אם תברך. ועוון הברכה לבטלה יהא עליך בלבד"...

נשוב לברכה שאנו מברכים בליל יום הכיפורים: אף אנו מבקשים מן הקב"ה שימחל לנו, וכדי שלא תהיה זו ברכה לבטלה, מוכרח ה' יתברך לסלוח לנו.

ברם, כל זה יהיה טוב ויפה, בתנאי שנקבל על עצמנו להתחזק בעוון החמור של ברכות לבטלה. ללמוד את ההלכות, לדעת מתי צריך לברך ומתי אסור, ומתי אפשר לברך בלא שם ומלכות (לא תמיד מותר לעשות זאת).

כי אם נברך ברכה זו בכל יום הכיפורים לאחר שכל השנה לא התאמצנו מספיק לא לחטוא, או שתשובתנו אינה אמיתית, גם הקב"ה יאמר: אם ברכה לבטלה אינה עוון עבורכם בכל ימות השנה, מדוע עלי לחרוד מכך שגם היום בירכתם לבטלה?  

ונזכה לאמור באותה ברכה: "כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישורון, ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח"!...