מחפשים זהות במדינת תל אביב

לפתע הם קמו ממקומם ומבט מופגן בעיניהם. בקול מלא התרסה הם שאלו: "למה שנתחתן רק בקרב עצמינו? למה שלא נקבל את כל בני האדם כמו שהם ונתערבב עם כולם? למה אתה אומר שיהודי צריך להתחתן רק עם יהודייה"?

הם – תלמידי תיכון תל אביבי ידוע, והוא – רב בשליחות חב"ד במרכז תל אביב. הסיפור הקטן הזה הוא אחד מני רבים שפוקדים את בית הכנסת המרהיב של שליחי חב"ד במרכז תל אביב, ממש מעל גינת שינקין. בראשו עומד הרב יוסף גרליצקי, שמארח במאור פנים את כל התיירים הרבים שמבקשים לפקוד אותו במשך כל ימות השנה.

הרב גרליצקי. צמאים לדבר השם

"קבוצות של גנים, בתי ספר, מכל הגוונים והחוגים, מגיעים לבית הכנסת למגוון של אירועים", מסביר הרב גרליצקי בשיחה עם הידברות. "זה יכול להיות חגיגות חומש, או למשל אירועים שנערכים לפני חגים כמו שבועות וסוכות, ובכלל, באים לשמוע על יהדות, לראות מקרוב את המראות ולהריח את הריחות. ושלא תחשבו שמדובר בביקורים בבתי כנסת נטו, אלא בסיור כללי שכולל גם, להבדיל אלף אלפי הבדלות, ביקורים בכנסיות, מסגדים ועוד".

במהלך כל השנים, נתקל הרב גרליצקי באלפי ילדים, בני נוער וגם מבוגרים, שזו הפעם הראשונה שבה הם נפגשים עם דברים שקשורים ליהדות, וגם אם שמעו משהו אי פעם, הם לא ממש יודעים על מה מדובר. וכשהם מגיעים לבית הכנסת, שם, בעיר הגדולה של ישראל, הם מגלים צמא ורצון לדעת עוד.

"ככה זה", אומר הרב בפשטות. "כשאתה מדבר לנפש שלהם, מעביר מסר לא מדולל, אמיתי וכן, הילדים פשוט נמשכים לעוד ידע ומראים צמא רב".

והוא עונה להם, כמיטב יכולתו, וכפי הבנתם, כל אחד לגילו ולרמתו. אך לצער הרב גרליצקי, לא הכל כל כך ורוד כמו שהצטייר עד כה. לעתים רבות הוא נתקל בחומות בצורות ובבורות משוועת, כזו שגרמה לו להרים על רגליהם הרבה מאוד שרי חינוך בישראל. "אני חושב שבהרמת כוסית במשרד החינוך השנה, הייתי הכי ותיק", הוא אומר בחצי צחוק, אבל קצת עצוב. "ייאמר לזכותם שהפעם לא נתקלתי בהתנגדות נחרצת".

על מה ההתנגדות ומה קרה הפעם? ובכן, לרב גרליצקי יש תוכניות, שאותן אמנם אינו יכול לפרט בינתיים, אבל המהות שלהן, היא העמקת זהות יהודית בקרב תלמידים בישראל. "את מדברת איתי על תוכן"? הוא שואל, כשאני מקשה, בעקבות רצון משרד החינוך לתת יותר תוכן נוצרי למשל בתוכניות הלימוד בבית הספר. "הרבה לפני התוכן, שידוע בכלל מה זה 'גאון יעקב', שיידעו שהם שייכים לעם הנבחר, שיידעו שהם בנים אבות הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב".

לא סתם נלחם הרב גרליצקי על הכנסת זהות יהודית למערכת החינוך. את הסיפור האחרון, שהכה בו עד כאב, הוא מתאר בלי הרבה מילים: "אני רגיל למבטים של חוסר נוחות מצד מחנכים, מדריכים וכו', בעיקר כשאני מסביר לילדים מהו יום השבת, על כך שמדובר במתנה מאלוקים, יום שבתון, אבל הם בדרך כלל שותקים ונותנים לביקור להסתיים יפה". הפעם הזאת, קרה מקרה חריג, בו למורה, מבית ספר יוקרתי בלב תל אביב, קשה היה להתאפק כשראתה את הצימאון הגדול של תלמידיה לכל מה שקשור בקדושה, והיא מיהרה לקטוע את הביקור לטובת... כנסייה. "הם היו בני 12-13, והתלהבו מאוד כשדיברנו על בר ובת מצווה. הילדים הביעו התעניינות ולא הפסיקו להתפעל. המורה שישבה בצד, שמה לב לפתע שיש כמה נערים שמבקשים להניח תפילין. מיד היא קמה על בימת בית הכנסת ועצרה את השיחה ביננו: 'ילדים, אני שמחה שהקשבתם יפה, אני מאוד מקווה שאת אותה התעניינות תגלו גם בהרצאה שתכף תשמעו בכנסיה, שוודאי גם תהיה מרתקת'. קשה לתאר את העצב שהיא הצליחה לגרום לי להרגיש. המחסור הבסיסי הזה בזהות יהודית, עצום ועצוב, וגורם לי להבין מה המצב האמתי של הדור הצעיר בישראל, שלא סתם הגענו למצב של התבוללות יותר מיהודי קנדה. אין זיקה. ואם אין זיקה, אין שום מטרה בשמירה על זהות". הוא מסיים בכאב.

כשאני שואלת לקראת סיום, האם הרב אופטימי, הוא אינו מהסס. "הייתי בהרמת כוסית במשרד החינוך, והנחתי את הדברים על השולחן. ללא נימת ביקורת, ללא תוכחה, רק דברים כהווייתם. אני רואה איך ילדינו מתרחקים מצור מחצבתינו ולא יכול לשתוק. אסור לתת לזה לקרות. ואני אומר לך, שאם בתוך לוע הארי ישבו ראשי חינוך מכל הסוגים בארץ, קיבוצים, חילונים, דתיים, ערבים, כולם, והאזינו לדברים ונתנו להם להישמע בערב ראש השנה - אני מאוד אופטימי"