תחיית המתים: מה יהיה ביום שאחרי?

בתחייה הקב"ה יקרא כל אחד בשמו כדי שיקום

בשעה שעתיד הקב"ה להחיות את המתים כל אותם הנשמות שיתעוררו ויכנסו בתוך הגופים כולם יקומו באותה הצורה ממש כמו שהיו בחייהם בעולם הזה, כדי שלא יאמרו שאחרים קמו ולא אותם שמתו ונקברו. וירד אליהם הקב"ה, ויקרא להם בשמותם דכתיב [ישעיה מ, כו] "לכלם בשם יקרא". לכולם יקרא הקב"ה בשמם הראוי להם וכל נשמה תכנס למקומה, דהיינו לאותו הגוף שהיתה בו בתחלה ויקומו בקיום בעולם כראוי, דהיינו בגוף הראוי להתקיים לעולם ואז יהיה העולם בתקון השלם. על אותו הזמן כתוב [ישעיה כה, ח] "וְחֶרְפַּת עַמוֹ יָסִיר" - ומפרש שיסיר הקב"ה את היצר הרע שהחשיך את פני האדם ושלט עליו בהיותו בגוף הקודם, אבל אחר תחיית המתים יבטל הקב"ה את כל הרע והקליפה מן העולם ולא ישלוט עוד יצר הרע בעולם.

 (תיקוני הזוהר, פא תיקון מ' מתוק מדבש עמ' תקנ-תקנא)

מחלוקת רבי יוסי ורבי יצחק בעניין התחייה

נחלקו גם רבי יוסי ורבי יצחק בעניין זה, שרבי יוסי סבר... שאלו לא יקומו בתחיית המתים כלל, ורבי יצחק סבר כרבי שמעון שיקומו. והנה דע עוד כי בזוהר פרשת חיי שרה (דף קל רע"א) נחלקו החכמים אם מועלת תשובה לרשעים אחר התחיה או לא, ורבי יצחק כאן סבירי ליה כדעת אלו שאמרו שמועלת תשובה, ולכן צירף כאן לדבריו, שאלו הרשעים שיקומו בתחיה, אם יכנעו אז וישובו, ויקיימו את המצוות שיהיו שייכות אז, אז יזכו לקיום נצחי, ובאם לאו - אז אחר הקימה יהיו בבחינת אפר תחת רגלי הצדיקים, אבל בכל אופן סבירי ליה שיקומו בתחיה.

אמר רבי חזקיה לרבי אלעזר - אם תאמר שכל הגופים שבעולם יקומו ויתעוררו מן העפר, ור"ל לפי דבריך משמע שכל הגופים יקומו, אם כן אותם הגופים שניטעו בנשמה אחת - שנשמה אחת נתגלגלה בכמה גופים - מה תהיה מהם[?] כלומר, איזה גוף מהם יקום עם הנשמה, ומה תהא עם שאר הגופים[?]

אמר רבי יוסי לרבי חזקיה - אותם הגופים שלא זכו במצוות ובמעשים טובים, ולא הצליחו להעמיד תולדות הרי הם כאילו לא היו, ולא יקום גופם בתחיית המתים, לפי שלא תיקנו אפילו חלק קטן מן הנשמה תיקון גמור, והם כמו שהיו עץ יבש בעולם הזה בלי לחלוחית חיות של קדושה.

כמו כן יהיו באותו הזמן של תחיית המתים וגוף האחרון יקום. זה הגוף שנתנטע והצליח ונטע שרשיו כראוי, שהעמיד תולדות וקיים התורה ומצוות, זה הגוף יקום בתחיית המתים. ועל זה הגוף האחרון שנתקן כראוי, נאמר [תהלים א, ג] "והיה כעץ שתול על פלגי מים" ומפרש: שעשה פֵּרות ונטע שרשים, והצליח כראוי לתקן לכל הפחות חלק אחד מן הנשמה תיקון גמור. ובתחיית המתים יקבל את חלק הנשמה אשר תיקן, וכן שאר הגופים כל אחד יקבל חלק הנשמה אשר תיקן בעולם הזה בחייו.

 ועל אותו הגוף הראשון שלא נתקן כלל כתיב [ירמיה יז:ו] "והיה כערער" - ויהיה כאילן סרק "בערבה" - במדבר, "ולא יראה כי יבא טוב" - ומפרש זה תחיית המתים, שאז יהיה תכלית הבריאה שברא הקב"ה את עולמו להטיב לבריותיו, ואותו הגוף הראשון לא יראה את הטוב ההוא. (בניהו ומפרשים)

ולעתיד לבא, בתחיית המתים, יאיר אותו האור שעתיד הקב"ה להאיר לצדיקים שהיה גנוז לפניו מיום שנברא העולם, שאז גנזו הקב"ה שלא יהנו ממנו הרשעים העתידים לבא לעולם.

זהו שכתוב [בראשית א:ד]: "וירא אלהי"ם את האור כי טוב" שהוא אור הגנוז בו עתיד הקב"ה להחיות את המתים.

 זהו שכתוב: [מלאכי ג:כ] "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא"

 פירוש - שעל ידי זריחת השמש ירפא הקב"ה את המומין שהיו בצדיקים בחייהם בעולם הזה, ואז יתגבר הטוב והקדושה בעולם. וזה שנקרא רע שהוא הסטרא אחרא יתבטל מן העולם, בסוד הכתוב (זכריה יג ב) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ואז הגופים הראשונים שלא הצליחו בבנים ובתורה ומצוות, יהיו כאילו לא היו, כלומר שלא יקומו בתחיית המתים. (הגר"א ומפרשים).

רבי יצחק חולק על רבי יוסי - וסבירא ליה שכל הגופים יקומו בתחיית המתים, וזה שאמר עתיד הקב"ה להוריק ולהשפיע רוחות על אותם הגופים, ור"ל שכל הגופים יקומו. אבל תלוי - אם יזכו אז לשוב בתשובה ולעשות מצוות בגוף ההוא שיקום, אז יזכו לקיום בעולם אחר התחיה כראוי.

 אבל אם לא יזכו, אז יהיו אפר תחת רגליהם של הצדיקים, ור"ל שגם הם יקומו, אבל קיום והעמדה ראויה לא תהיה להם, כי רוח חיותם יהיה במדרגה פחותה לגבי נשמות הצדיקים, ויהיו כעין מדרס כף רגל לצדיקים. ודימה אותם לאפר לומר שגם אלו היו ראוים לומר עליהם: (ישעיה מט ג) "ישראל אשר בך "אתפאר" שיזכו לפאר אבל מעשיהם גרמו שנהפך להם הפאר לאפר. (בניהו ומפרשים).

(תיקוני הזוהר, פא תיקון מ מתוק מדבש עמ' תקנא-תקנג)

אור מיוחד שיאיר את הגוף בתחייה

"יהי מאורות ברקיע השמים" - רבי יצחק אמר: פסוק זה בא לרמז כשהקדוש ברוך הוא מחיה את המתים, ויעביר כרוז על כל קבר וקבר, באותו הזמן יורדת הנשמה מגן עדן בהארה כאור ונר, שתאיר באור של רקיע השמים... על אותו הגוף שיתעורר ויקום מן הארץ...

רבי אבהו אמר: מאורות - זו היא זהר הרוח השורה על הגוף להחיותו, ולהאיר אפלו וחשכו של הגוף. זהו שכתוב "יהי מאורות ברקיע השמים", ולמה הם מאירות [?] כדי להאיר על הארץ - על היוצא מן הארץ שהוא הגוף.

(חדש, בראשית כ: כרך א מתוק מדבש עמ' שיז-שיח)

סעודת הצדיקים בגן עדן בזמן התחייה

כתוב בויקרא רבה (כ"ז א'):

אמר רבי אלעזר ברבי מנחם "ונחל עדניך תשקם", אין כתיב כאן, אלא "ונחל עדניך", מכאן שכל צדיק וצדיק יש לו עדן בפני עצמו.

ובאמת כי במקום הזה גן עדן משמש עוד בגמול גשמי ממש לזמן התחייה, והוא מה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה (תענית לא, א) עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים בגן עדן. וכן אמרו:

עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים בגן עדן, והוא יושב ביניהם, וכל אחד ואחד מראהו באצבע כאילו רואה שנאמר "הנה אלוהינו זה".

וזה עונג ושכר העתיד בזמן התחייה. והראות השכינה כאילו מראה באצבע מתוך המחול, השגת המעלה ועונג התייחדות מתוך שמחה גופית, כי יגיעו אנשי העולם ההוא למעלת משה רבנו, שנתעלה נפשו על גופו, עד שבטלו כחותיו הגופיות, והיה מלובש בכל שעה ברוח הקדש, כאילו ראיתו ושמיעתו בעין הנפש בלבד, לא במצועי העין הגופי. כאשר יעשו שאר הנביאים בהתבטל הגוף והתפשט הנפש מכוחותיו, שיאצל עליה רוח הקודש, ותראה בראות עצמה כאשר יראה מיכאל וגבריאל. והיא הראייה האמתית והשמיעה הנכונה, כי אין למתפלספים מבטלי התורה כפי רצונם טענה מוכרחת עלינו, שיכחישו אמונתנו שאנחנו מאמינים שיש לגבריאל ראייה או שמיעה, ותקרא אותה "השגה שהיא מגעת אליו מן מיכאל" על דרך משל. וכן הנשמות מספרות זו עם זו כמו שזכרו רבותינו זיכרונם לברכה (ברכות י"ח ב'). ואין הכוונה לסיפור בשפה וחיתוך לשון, אך שיש הודעה והשגה לנפשות זו מזו.

("שער הגמול" הרמב"ן)

איך ייראה עולם העתיד?

העולם העתיד להתחדש יברא בחסד גמור, ולא יהיה אז לא קליפה ולא יצר הרע ולא מיתה, אלא כל העולם נהנים מזיו אור הראשון הצפון לצדיקים, ואז אין מיעוט הלבנה ואין דין, אלא אור הכתר מנהיג את הספירות. ואז הצדיקים יהיו יותר גדולים ממלאכי השרת, והכל משיגים את כבוד ה', ויהיו עוד טובות כיוצא בו עד אין שיעור... והרי פירשו חז"ל (פ' ויחי דף רל ע"ב), שבחסד שבימין נברא העולם, הגם שהבריאה היתה מצד הדין והגבורה, אבל היה בחסד עליון שנמצא בו השראת השכינה ותורה ועבודה וביטול הקליפות וכיוצא בו. ובו נכנסו האותיות אל החכמה כסדרן בסדר אבג"ד שהוא מצד החסד, וסוד הדבר נרמז במה שכתוב "אמרתי עולם חסד יבנה" כדי שיהיה קיום להעולם, ובשביל שיהיה קיום להעולם, כשנכנסו האותיות חלק מהם נכנסו למפרע מצד הגבורה, וחלק מהם נכנסו כסדרן מצד החסד. לא רצה הקב"ה לברוא את העולם בהם, דהיינו שיהיה או כולו בדין באותיות של למפרע, או כולו בחסד באותיות של כסדרן... וכך היא הנהגת העולם עד לעתיד לבא - שיצא העולם מקללתו, ויאיר אור הפנימי והמוח של החכמה, ויתחדש העולם בזכות הצדיקים שבמעשיהם הטובים הגבירו את הימין על השמאל ואת החסד על הדין.

(תיקוני הזוהר, טז מתוק מדבש עמ' רנא-רנב)

כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן

פעם הזדמן רבי ישראל סלנטר בשעה מאוחרת בלילה לביתו של סנדלר, וראהו יושב ועושה את מלאכתו לאור הנר ההולך ודועך.

"מדוע עודך יושב ועובד?" שאל אותו רבי ישראל, "הלא השעה כה מאוחרת, והרי גם הנר עוד מעט ויכבה ולא תהיה בידך אפשרות לפעול מאומה"?
"אין בכך כלום", ענה לו הסנדלר: "כל זמן שהנר דולק, עוד אפשר לפעול ולתקן".

ר' ישראל התרגש מאוד לשמע דברים אלה ודן קל וחומר לעצמו: אם לצורכו של הגוף צריך לעבוד כל זמן שהנר דולק ואפשר לפעול ולתקן לאורו, לצורכה של הנשמה, על אחת כמה וכמה שעל האדם לעבוד ולתקן מה שאפשר כל זמן ש'נר ה' נשמת אדם' מאיר.

ימים רבים שמעו את ר' ישראל מתהלך בחדרו ומשנן לעצמו בהתרגשות עצומה: "כל זמן שהנר דולק עוד אפשר לפעול ולתקן".

יהי רצון שיקויים בנו במהרה "בלע המוות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים ושמחת עולם על ראשם". אמן, כן יהי רצון.