מי אני? סוחר, עגלון או סוס?

חודש אלול... ראש השנה באופק...

חשבתם פעם על משמעות המילים? ה"ראש" של השנה...

א' בתשרי, ראש השנה, הוא היום בו נברא אדם הראשון, ביום השישי לבריאת העולם. אלוקים נופח באדם נשמה, כמתואר בתורה "וייפח באפיו נשמת חיים", והנה, אדם מתחיל לחיות. ננסה לדמיין את הרגע בו אדם הראשון פוקח את עיניו, הרגע הבראשיתי ביותר אצל האדם, הרגע הטהור ביותר, רואה הוא את אלוקים גוהר מעליו, ממש במרחק נגיעה. מתייצב האדם מלא קומתו, ומביט סביבו על העולם הנפלא, על הבריאה המושלמת שנבראה למענו, ומוציא מפיו את המילים הראשונות שנאמרו בהיסטוריה האנושית: "מה רבו מעשיך השם". מתואר בחז"ל שכל החיות נבהלו מהאדם וחשבו שהוא בראם, ורצו כולם להשתחוות לו, אמר להם בואו יחד נשתחווה ונודה למי שבראנו, ואמרו כולם "השם מלך גאות לבש", "לכו נרננה להשם, נריע לצור ישעינו", הבריאה כולה המליכה את הקב"ה. ומאז, בכל שנה ושנה, ביום בריאת האדם, אנו משחזרים את המעמד המיוחד, ואנו ממליכים עלינו את הקב"ה "מחדש". אנו פונים לאלוקים ואומרים לו שהלוואי וניטול חלק בגילוי מלכותו בעולם, אנו זועקים ומתחננים "וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו, השם אלוקי ישראל מלך, ומלכותו בכול משלה...."

נמחיש זאת במשל מפורסם, המיוחס למייסד תנועת המוסר – רבי ישראל מסלנט (1810-1883):

סוחר ממולח היה זונדל, מעולם לא פספס הזדמנויות. מספר פעמים בשנה נהג לכתת רגליו ולחפש לקנות סחורה טובה במחיר זול, ולמוכרה בעירו ביוקר. יום אחד, הגיעה לפתחו עסקה שקשה היה לסרב לה, הרווח היה נראה מובטח... כל שעליו לעשות, לנסוע למדינה הסמוכה, לקנות את הסחורה בזיל הזול, ולשוב למדינתו. אם הכול יתבצע כמתוכנן, עשיר גדול יהיה... צמד מילים בודדות העיקו על תכנוניו: צמד מילים שכל בעל עסק חושש מפניו - "מס הכנסה"... בשערי המדינה עמדו פקחים קשוחים מטעם המלך, אשר בדקו כל עגלה ועגלה, אוי ואבוי למי שנתפס עם סחורה מוברחת, עלול הוא להישלח למאסר למשך שנים ארוכות... זונדל התלבט קשות, ובסופו של דבר החליט לקחת את הסיכון. פנה לעגלון המתמצא בדרכים חילופיות, אשר ניסיון עשיר לו בהברחת גבולות, ובתמורה לסכום לא מבוטל, נשלמה העסקה בינו לבין זונדל, לשמחת שני הצדדים... ואכן יצא זונדל ממדינתו אל עבר המדינה השכנה, סיים את עסקיו, וביום המיועד טען את הסחורה על עגלת העגלון, וזה האחרון פתח בנסיעה חזרה למדינתם.

חלפו להם שלשה ימים, והנה הגבול מתקרב. לחץ אדיר. עכשיו אפילו העגלון החל לנוע באי נוחות, עגלי זעה קרה נגרו במצחו, וגם גוון פניו החל להחוויר קמעה. מה קרה? שאלו הסוחר, הלא אתה רגיל במסעות מעין אלו? נכון, אמר העגלון, אבל סוף סוף כרגע אנו בלב הסכנה, כל רעש חשוד עלול להקפיץ את השומרים שמפטרלים בסביבתנו, אינני רוצה לחשוב מה יקרה אם יתפשונו... ושיניו המשיכו לנקוש זו בזו, כמעט ומקפיצים את השומרים...

מי אני? סוחר, עגלון, או חלילה סוס?