20 שנים לאסון התאומים: "למה ניצלתי? למה דווקא אני?"

הנרי פוארטה נולד בארה"ב למשפחה יהודית שאינה שומרת מצוות. הוא אמנם סיים תואר ראשון בביולוגיה, אך התמקצע דווקא בתחום הטכנולוגיה והמחשבים, וכך מצא את עצמו עובד בחברה בינלאומית אשר קבעה את משכנה באחד המשרדים שבמגדלי התאומים בניו יורק."באותו יום שלישי", פותח פוארטה את סיפור נס חייו, "היו בחירות לראשות העיר, ואיחרתי לעבודה. הייתי צריך להיות במשרד בסביבות 8 בבוקר, אך הגעתי בערך ברבע לתשע. ראיתי את הבוס שלי יוצא מן המעלית בדרכו לשתות קפה בבית קפה למטה. אמרתי לו בוקר טוב, חייכנו אחד לשני והמשכנו לדרכנו".

מה שלא ידעו השניים זה שהחיוך שהחליפו ביניהם היה בעצם האחרון שלהם. הבוס נהרג בהריסות בית הקפה שליד המגדל, וגופתו לא נמצאה במשך חודשיים. בינתיים פוארטה נכנס למעלית שהובילה אותו עד ל"סקיי לובי" בקומה 78. שם הוא התכוון לתפוס מעלית נוספת לקומה 95, אך כשנפתחה המעלית כדי לקחתו למעלה, הוא נכנס ומיד נפלט החוצה מהמעלית לכיוון המשטח בפנים, בעקבות פיצוץ אדיר. "הבנתי שמשהו לא בסדר", הוא נזכר. "אני שוקל 85 ק"ג אבל אז הרגשתי כמו בובה. פשוט עפתי. פתאום נהיה המון אבק. חושך. אני זוכר את זה כמו אתמול. הנס היה שעפתי מן המעלית לפני שהדלות נסגרו. היתה לי איזו תחושה שאני חייב לעזוב מיד. איזשהו קול פנימי אמר לי לטוס החוצה". פוארטה ואנשים נוספים באזור החליטו לחלץ את האנשים שנתקעו באחת המעליות בקומה, וניסו לפתוח להם את הדלת. ניסו וניסו, אך המעלית נשארה תקועה. לבסוף נואשו והחלו לנסות לחלץ את עצמם מהמתחם. הם ירדו לקומה של משרדי יונדאי וניסו לשאול אם יש איפשהו מדרגות. "אך אלו המשיכו לעבוד וביקשו שנסתלק. פוארטה וכמה חברה נוספים שהבינו שמדובר באסון, מצאו חדר מדרגות חרום והחלו לרדת דרכו. לא כל האנשים הבינו מה קורה, וחלקם המשיכו לעבוד כרגיל. כשהגענו לקומה 35, ראינו את הכבאים עולים. עשינו להם מקום, וכך, בשורה אחת הם עלו, ובשורה אחרת אנחנו המשכנו לרדת".

צפו בראיון וידיאו של אופיר אזרד עם הנרי פוארטה, בערוץ הידברות:

תובנה זו היא שדחפה את פוארטה לעזוב את הכל ולעלות ארצה סופית. "היה קשה להסביר למשפחה איך אני עוזב פתאום קריירה מצליחה, בית וקרובי משפחה, אבל אחרי כמה שנים אכן עליתי ארצה. המשפחה חשבה שאיבדתי את המוח". קצת לפני שהחליט לעלות, פגש פוארטה את מי שלימים תהיה אשתו, מיכל-מישל. "יצאתי עם המון בחורות, אבל כולן - כששמעו את המילים ארץ ישראל מפי, פשוט ברחו", הוא מספר בחיוך. פוארטה יצא עם מיכל ארבע פעמים, והחליט לעלות לארץ ישראל. היא הגיעה מיד אחריו לחתונה של חברה בארץ, ונשארה לארבעה חודשים נוספים. כשמיכל טסה חזרה, הוא רץ לקנות לה יהלום והציע לה נישואין. היא הסכימה, ובאוגוסט 2006 הם נישאו. "זה הנס הנוסף שלי", מספר פוארטה. "התחתנתי בגיל 35, אחרי שעברתי הרבה דברים בחיים. זה גם נס בפני עצמו. היה קשה מאוד להכיר כלה יהודייה בארה"ב. אנשים לוקחים את זה כמובן מאליו, אבל אני לא. בשבילי זה נס. גם העלייה לארץ היא נס. הייתי בישראל שבע פעמים כתייר, אבל העלייה עצמה לא היתה פשוטה". הנרי פוארטה חזר בתשובה בעקבות הניסים שפקדו את חייו, וכיום מנהל אורח חיים דתי. הוא, אשתו ושני ילדיו (מעיין וגבריאל) מתגוררים במודיעין ומודים להקב"ה על חסדיו ורחמיו. "הרווחתי טוב בחו"ל, הייתי מסודר, אבל לא הרגשתי שום דבר מספק", הוא מסכם. "תמיד חיפשתי מעבר. כשהחלטתי להתחזק, פתאום הכל הסתדר: עליתי ארצה, התחתנתי, מצאתי עבודה טובה בתחום המחשבים, עבודה שאנשים רק חולמים עליה. יש לי בית, אישה, ילדים, פרנסה טובה. אני לדודי ודודי לי - עשיתי השתדלות והקב"ה פגש אותי באמצע. צריך בטחון בקב"ה, ואז רואים כיצד ישועת השם כהרף עין".