להתברך על ידי המלאך הטוב

אני בלונדון היום. ולמה באתי לכאן – לשמור שבת. והרי אני חוזרת מחר לישראל, למשפחה שלי, לשבת בארץ ישראל, אז איך אני אומרת שבאתי לשמור שבת אם אני חוזרת לפני השבת?

אז קודם כל, שתי מילים על השבת הזאת. קוראים לה "שבת עולמית". הרב גולדשטיין בדרום אפריקה אירגן שמירת שבת בכל רחבי העולם ובמדינות רבות יהודים (גם הרחוקים ביותר) מתאגדים ולומדים הלכות שבת. גם נשים לומדות ו/או עושות הפרשת חלה לקראת השבת המתקרבת. ואנחנו למעשה שומרים שבת כבר עכשיו, כולנו, מפני ש"לשמור שבת" מתחיל הרבה לפני שבת, עוד בימות השבוע.

כתוב "ושמרו בני ישראל את השבת"[1] ואנו רוצות להבין מה הכוונה במילים "לשמור שבת". חז"ל אומרים שכאשר יוסף מספר את חלומותיו ליעקב אביו, אָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר ורש"י מבאר: יעקב חיכה שיבואו, שיתקיימו החלומות.[2] כלומר, בעברית, "לשמור שבת" משמעו – לחכות לה. זו כל שמירת השבת. מבלי שמחכים לה, היא לא באה כי היא מלכה! כי היא כלה! זה נאמר בפרשת בראשית, אותה קראנו בשבוע שעבר – וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹקִים.[3] מה פירוש "וַיְכֻלּוּ"–"וַיְכַל" – הם הסתיימו ואז ה' סיים?

ועונה הזוהר הקדוש: "וַיְכֻלּוּ" מלשון "כלתה הנפש". הבריאה כבר לא יכלה לחכות יותר שהשבת תבוא.  

זה מה שעושים עכשיו; מחכים, מתכוננים, נכספים. ההכנה, החשק והתשוקה לפני השבת הם-הם שמירת השבת.

אנחנו למדות שמה שלא מחכים לו, לא מגיע. זה מתחיל בגשם: אם האדמה לא משתוקקת לו, אם אנחנו לא צמאים לו, הוא לא יבוא (בארץ ישראל). פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ[1] – לפי תשוקת האדמה, כך ה' משקה אותה. נראה שהשמים מורידים גשם אבל למעשה, זו האדמה שמורידה גשם. אין לך טפח מלמעלה, שאין תהום יוצא לקראתו שלשה טפחים.[2]  אגב, זה אמור גם בנוגע לזיווגים: נדמה לנו בטעות שהחתן בא לקראת הכלה אולם למעשה הוא יוצא לקול קריאת הכלה.  כשאת בצמא נורא, או-אז הוא יבוא. זה הטיפ הכי חשוב – לכל טיפה יש טיפּ משלה. הוא יבוא! (ונראה לי שכיום החתנים הם כבדי שמיעה, וגם הבנות לא יודעות קְרוֹא).

רק מה שמחכים לו ורוצים אותו כל כך, מקבלים אותו. ומה יש לנו לרצות בשבת? לפני שנה נסעתי לדרום אפריקה להשתתף ב- Shabbos Project. אני מודה:

לכן, אומר הרב מוצפי, סגולה להדליק נרות שבת בשמן זית, להביט בשמן הזית כשהוא דולק ולומר מה שאמרה היונה: "הנה, אני רואה את הקב"ה בשמן הזית הזה. על אף שטרם כַּלו המים, לא נגמרו, בכל זאת קַלוּ המים. יש לי הקלה קטנה משום שהקב"ה הוא עושה מעשה בראשית ועד עכשיו הוא שומר ומשגיח עלי".

כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא,[2] אומר רבי נחמן מברסלב. והפיוט "יונה מצאה בו מנוח" ממשיך במילים "מעין עולם הבא – יום שבת מנוחה". כשאת מביטה בנרות השבת את מגרשת את המחשבות הרעות והדאגות הקטנטנות ומקבלת מזור, תרופה לכאבייך.

מההבטה הזו בנרות השבת מקבלים את מאור הפנים וממאור הפנים מקבלים את הברכה של המלאך הטוב, והמלאך הרע בעל כורחו יענה "אמן". ויהי רצון שיהיה לנו שבוע מלא אור, מלא שמחה, מלא ישועות.

שבת שלום!

1. שמות ל"א, טז.

2. בראשית ל"ז, יא ורש"י, שם.

3. בראשית ב', א-ב.