5 דקות תורה ביום: נעילת נעליים והאיסור להתאפק

א. הַנַּעֲלַיִם הֵם צֹרֶךְ גָּדוֹל לָאָדָם, וַחֲכָמִים כָּל כָּךְ הֶעֱרִיכוּ אֶת הַצֹּרֶךְ בַּנַּעֲלַיִם עַד שֶׁאָמְרוּ (מַסֶּכֶת שַׁבָּת דַּף קכט): "יִמְכֹּר אָדָם אֶת קוֹרוֹת בֵּיתוֹ וְיִקְנֶה מִנְעָלִים לְרַגְלָיו". וְלָכֵן, אֵין לָאָדָם לָלֶכֶת יָחֵף בָּרְחוֹב. אַךְ בְּתוֹךְ הַבַּיִת - אֵין אִסּוּר הִלְכָתִי לָלֶכֶת יְחֵפִים. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר לָשִׂים נַעֲלֵי בַּיִת בִּפְרָט בִּימֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים שֶׁכֵּן הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (בָּבָא מְצִיעָא קז): "אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִצִּנִּים פַּחִים (צִינָה = קֹר)", כִּי מֵּהַקֹּר אָדָם צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר בְּעַצְמוֹ.

ב. כְּשֵׁם שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהַקְפִּיד עַל נִקְיוֹן גּוּפוֹ מִבַּחוּץ, כָּךְ יֵשׁ לוֹ לְהַקְפִּיד עַל נִקְיוֹן גּוּפוֹ מִבִּפְנִים בְּתוֹךְ בִּטְנוֹ וּמֵעָיו. כְּלוֹמַר: כְּשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּנּוֹת - יֵלֵךְ מִיָּד וְלֹא יִתְאַפֵּק.

ג. אָדָם שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּגוּפוֹ צֹרֶךְ לְהִתְפַּנּוֹת וּמִתְאַפֵּק וְעוֹצֵר אֶת עַצְמוֹ, עוֹבֵר כַּמָּה עֲבֵרוֹת: 1. "בַּל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם". 2. "לֹא יִהְיֶה בְּךָ עָקָר". 3. "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם". וְכָתַב הָרַמְבָּ"ם שֶׁמֵּעֵבֶר לָאִסּוּרִים הַלָּלוּ גוֹרֵם לְעַצְמוֹ חוֹלָאִים רַבִּים נוֹסָפִים.

ד. יֵשׁ מִקְרִים שֶׁבָּהֶם מֻתָּר לְהִתְאַפֵּק: 1. אִם הִתְחִיל לִלְמוֹד תּוֹרָה, אוֹ לְהִתְפַּלֵּל וְכַדּוֹמֶה, וּמַרְגִּישׁ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּנּוֹת, אוּלָם יָכוֹל לְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ 72 דַּקּוֹת - יָכוֹל לְהִתְעַכֵּב עַד שֶׁיְּסַיֵּם אֶת הָעִנְיָן שֶׁהִתְחִיל בּוֹ. 2. אִם נִמְצָא בְּמָקוֹם פָּתוּחַ וּמִתְעַכֵּב מְעַט כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיעַ לְמָקוֹם צָנוּעַ וּלְהִתְפַּנּוֹת - מֻתָּר. וְלֹא עוֹבֵר בָּזֶה עַל הָאִסּוּרִים הַנַּ"ל.

ה. בְּעָיָה זוֹ מְצוּיָה בְבָתֵּי סֵפֶר, שֶׁהַיְּלָדִים מְבַקְּשִׁים לָצֵאת לְשֵׁירוּתִים וְהַמּוֹרֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם זֶה צֹרֶךְ אֲמִתִּי, אוֹ, תַחְבּוּלָה שֶׁל הַיֶּלֶד לָצֵאת לְהִתְאַוְרֵר, בְכָל מִקְרֶה שֶׁיֵּשׁ לַמּוֹרֶה אֲפִילוּ סָפֵק קָטָן שֶׁמְּדֻבָּר בְּצֹרֶךְ אֲמִתִּי - רָאוּי שֶׁיְּאַפְשֵׁר לַתַּלְמִיד לָצֵאת לַשֵּׁירוּתִים. וְרַק בְּמִקְרֶה שֶׁהַדָּבָר "שָׁקוּף" שֶׁזּוֹהִי תַחְבּוּלָה, וִיצִיאַת הַתַּלְמִיד תִּגְרֹם הַפְרָעָה לְמַהֲלַךְ הַשִּׁיעוּר - יִמְנַע מִמֶּנּוּ.

                                                                       ***

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי, א', ט')

"כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ" (ב')

אֵין חֲסִינוּת בִּפְנֵי מַחְמָאוֹת!! "זֶה יָפֶה לְךָ" "זֶה מַתְאִים לְךָ מְאֹד", "זֶה הוֹלֵם אוֹתְךָ מַמָּשׁ", אֵלּוּ מִלִּים שֶׁיְּכוֹלוֹת לַהֲפוֹךְ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאָדָם וּלְהוֹבִיל אוֹתוֹ לְכִוּוּנִים שֶׁהוּא אֲפִילוּ לֹא חָשַׁב עֲלֵיהֶם.

תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹרֵךְ חֻפּוֹת, סִפֵּר: פַּעַם הִגַּעְתִּי לַעֲרֹךְ חֻפָּה בִימוֹת הַקַּיִץ. הַחֹם הָיָה גָדוֹל, וְהַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁלָּבְשׁוּ הַנָּשִׁים בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד לֹא הָיוּ הֲכִי צְנוּעִים. הוּא נִסָּה לְהִסְתּוֹבֵב לְכִוּוּן הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, וְאַף שֶׁהַכַּלָּה הִשְׁתַּדְּלָה וְשָׂמָה עַל גּוּפָה 'שַׁל' לָבָן, הֲרֵי שֶׁהָאִמָּא שֶׁלָּה לָבְשָׁה בֶגֶד כְּלָל לֹא צָנוּעַ. הָרַב הִשְׁתַּדֵּל לַעֲצֹם אֶת עֵינָיו וּמִידֵי פַעַם לְהִסְתַּכֵּל בַּסִּדּוּר שֶׁבְּיָדוֹ וְכָךְ עָבְרָה לָהּ הַחֻפָּה. בְּסוֹף הַחֻפָּה, הוּא נִגַּשׁ לְאֶחָד מֵהַמִּשְׁפָּחָה וְאָמַר לוֹ, שֶׁכְּדַאי לְהָעִיר לָאִמָּא עַל לְבוּשָׁה. לְאַחַר כַּמָּה רְגָעִים הִגִּיעָה הָאִמָּא אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: "דַּע לְךָ, כְּבוֹד הָרַב, שֶׁאֲנִי לֹא רָצִיתִי לִלְבֹּשׁ אֶת הַבֶּגֶד הַזֶּה בִכְלָל, זֶה לֹא הַסִּגְנוֹן שֶׁלִּי בְדֶרֶךְ כְּלָל, אֲבָל הַמֹּכֶרֶת בַּחֲנוּת כָּל כָּךְ שִׁבְּחָה אוֹתִי וְאָמְרָה שֶׁזֶּה יָפֶה עָלַי, וְהוֹלֵם אוֹתִי עַד שֶׁהִשְׁתַּכְנַעְתִּי לִלְבֹּשׁ אֶת זֶה. וְעַכְשָׁו אֲנִי פָשׁוּט מִתְבַּיֶּשֶׁת מְאֹד מִכָּךְ.." אֵין מָה לַעֲשׂוֹת - אֵין חֲסִינוּת בִּפְנֵי מַחְמָאוֹת!!

אֶלָּא, הַחָכְמָה הִיא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְהוֹבִיל אֶת הָאָדָם לַכִּוּוּנִים הַחִיּוּבִיִּים וְלֹא חָלִילָה לַכִּוּוּנִים הַשְּׁלִילִיִּים. הַרְבֵּה הוֹרִים שׁוֹאֲלִים, לָמָה הַבֵּן שֶׁלִּי מִתְחַבֵּר לִילָדִים שְׁלִילִיִּים חַסְרֵי מַעַשׂ שֶׁמַּעֲבִירִים אֶת זְמַנָּם בִּשְׁטוּיוֹת? בְּהַרְבֵּה מִקְרִים הַתְּשׁוּבָה הִיא: כִּי שָׁם הוּא מוֹצֵא אַהֲבָה, חִיבָּה וּמַחְמָאוֹת. שָׁם הוּא: "בָּחוּר לָעִנְיָן!" שָׁם הוּא: "נִרְאָה טוֹב" שָׁם הוּא מְקַבֵּל חִבּוּק וּתְפִיחָה עַל הַשֶּׁכֶם, בְּעוֹד שֶׁבַּבָּיִת הוּא: "עַצְלָן שֶׁיָּשֵׁן עַד מְאֻחָר", בַּבָּיִת הוּא: "מְפֻזָּר שֶׁלֹּא מוֹצֵא כְלוּם..", וּמְקַבֵּל רַק הֶעָרוֹת! בָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וּמְלַמֵּד אוֹתָנוּ: תִּתְּנוּ מַחְמָאוֹת עַל דְּבָרִים טוֹבִים!! אַל תִּפְחֲדוּ לְפַרְגֵּן! כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ עוֹשֶׂה דָבָר טוֹב תַּגִּיד לוֹ: "אַשְׁרֶיךָ! זֶה מַמָּשׁ אַתָּה! מַתְאִים לְךָ לִהְיוֹת כָּזֶה טוֹב"! כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ!!