דמויות ביהדות
הפגישה היסטורית: שלמה ומלכת שבא
את כל הצלחתו וחכמתו ייחס שלמה המלך לשפע שהשפיע עליו הקב"ה, וכמו שנאמר בפסוק הפותח את מסעה של מלכת שבא: "ומלכת שבא שומעת את שמע שלמה לשם ה'"
- ערן בן ישי
- פורסם ג' חשון התשע"ה
את התיאור המקראי אודות הפגישה ההיסטורית המפורסמת בין שלמה המלך ע"ה למלכת שבא, אפשר להתחיל למעשה כבר בעת ששלמה היה צעיר לימים, והקב"ה התגלה אליו בחלום הלילה, ושלמה ביקש ממנו חכמה וכושר שיפוט לדעת להבחין בין טוב לרע. בקשתו של שלמה היתה טובה בעיני ה', והוא השיב לו:[1] "הנה נתתי לך לב חכם ונבון, אשר כמוך לא היה לפניך, ואחריך לא יקום כמוך. וגם אשר לא שאלת נתתי לך, גם עושר גם כבוד, אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך".
שלמה גדל ומלכותו התבססה, וחכמתו התפרסמה בין העמים השונים, ומשלחות הגיעו ממרחקים בכדי לעמוד מקרוב ובאופן אישי על טיבו של המלך, שהתפרסם במיוחד כאדם שיודע לפענח חידות שאין ביכולתו של שום אדם לפענח[2]. ובמקרא נאמר על שלמה:[3] "וייתן אלוהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאוד, ורוחב לב כחול אשר על שפת הים. ותרב חכמת שלמה, מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים. ויחכם מכל האדם... ויהי שמו בכל הגויים סביב".
גם לממלכת שבא[4] הגיע שמעו של שלמה, ומלכת הממלכה החליטה לעלות לירושלים, ולבחון את חכמתו של שלמה, וכפי שכתב ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו כי מלכת שבא היתה "בקיאה ביותר בחכמה, ומעוררת השתוממות גם משאר הבחינות. וכששמעה על מידותיו הטובות ועל תבונתו של שלמה... החליטה לילך אצלו. רצונה היה ביחוד לבחון בעצמה את חכמתו, להביא לפניו שאלות ולבקש ממנו לפתור את בעיותיהן הסתומות"[5].
מלכת שבא הגיעה אפוא לירושלים עם מתנות רבות הכוללים גמלים הנושאים משא כבד של בשמים, זהב ואבני חן יקרות ערך[6], והתקבלה על-ידי המלך שלמה בכבוד רב ופאר, ולמרות סדר יומו העמוס כמלך, הוא הקדיש לה את מלוא תשומת הלב, והשיב על כל שאלותיה וחידותיה בטוב טעם ודעת[7].
כאשר ראתה מלכת שבא את חכמתו המפוארה, ואת הסדר והארגון שבו ניהל את ארמונו וממלכתו, היא כ"כ התפעלה עד שאמרה לשלמה:[8] "אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חכמתך ולא האמנתי לדברים, עד אשר באתי ותראינה עיני, והנה לא הוגד לי החצי, הוספת חכמה וטוב אל השמועה אשר שמעתי. אשרי אנשיך, אשרי עבדיך אלה העומדים לפניך תמיד השומעים את חכמתך".
את כל הצלחתו וחכמתו ייחס שלמה המלך לשפע שהשפיע עליו הקב"ה, וכמו שנאמר בפסוק הפותח את מסעה של מלכת שבא:[9] "ומלכת שבא שומעת את שמע שלמה לשם ה'", וביאר בעל ה"מצודת דוד" על אתר כי מלכת שבא שמעה את "אשר חכמתו איננה מטבע האנושי, כי אם מאת ה' היתה לו".
ואמנם לפני שמלכת שבא עזבה את ירושלים לחזור לארצה, היא אמרה:[10] "יהי ה' אלוהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כיסא ישראל, באהבת ה' את ישראל, לעולם, וישימך למלך לעשות משפט וצדקה".
[1] מלכים א, פרק ב, פסוקים יב-יג.
[2] השוו גם את מה שכתב ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו: "מלך הצורים שלח לשלמה גם דברי חכמה וחידה וביקש ממנו לפתרם לו ולפטרו מקושי הבעיות הכלולות בהם. ושלמה היה איש חריף-השכל ובעל תבונה, שלא נבצר ממנו דבר מאלה, ופתר בשכלו את כל הבעיות והשכיל להבין את הרעיון שבהן והוציאו לאור", (יוסף בן מתתיהו, קדמוניות, ספר שמיני, מהדורת אברהם שליט, עמ' 281).
[3] מלכים א, פרק ה, פסוקים ט-יא.
[4] בנוגע לזיהויה של ממלכת שבא, ראו בפירוש ה"דעת מקרא" על אתר.
[5] יוסף בן מתתיהו, קדמוניות, ספר שמיני, מהדורת אברהם שליט, עמ' 284.
[6] החוקרים כתבו כי "גם במקורות הקלאסיים מסופר על העושר הרב, הבשמים, הזהב והאבנים היקרות של ממלכת שבא. מן העדויות אלה ברור, שממלכת שבא וממלכות ערביות דרומיות נוספות סחרו במוצרי מותרות ובסחורות יקרות, שהיו מבוקשות בחצרות המלכים ובחוגי האצולה", (אנציקלופדיה עולם התנ"ך, מלכים א, עמ' 108).
[7] לדוגמאות לחידותיה של מלכת שבא, ראו: ילקוט מעם לועז, מלכים א, עמ' קעג-קעד; תרגום שני למגילת אסתר (פרק א); מדרש חפץ.
[8] מלכים א, פרק י, פסוקים ו-ח.
[9] שם, פסוק א.
[10] שם, פסוק ט.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>