אודליה יקיר: שמרתי שבת ונשארתי בחיים

"על הסקאלה שבין חילונית גמורה למאה שערים, אני נמצאת במקום טוב באמצע", כותבת אודליה יקיר בטור ב"ישראל היום". היא מעידה על עצמה כשילוב מעניין של בחורה מבית מסורתי, שגרה במדינת תל אביב כבר עשור. אז היא צמה ביום כיפור, לא אוכלת חמץ בפסח, אבל גם לא ממש מנקה את הבית ברמה של הכנה לבדיקת חמץ. "יש כאלה שיגידו "הרב נוח", אני אומרת: עדיף קצת מכלום".

 מעבר למדור חדשות – כל החדשות, המבזקים והידיעות.

היא נחשפה לפרסומים הרבים של קמפיין פרויקט השבת הבינלאומי ביוזמת הרב וורן גולדשטיין, רבה של דרום אפריקה, קראה על העוצמה הרוחנית שטמונה שם, ופתאום משהו חלחל בה, אמר לה שגם הוא רוצה להצטרף.

"פתאום חשבתי לעצמי, רגע, למה לא? שבת אחת של שקט אצל ההורים, מי יודע - אולי אפילו נדבר, קריאת ספרים ועיתונים, שלוש סעודות, דג, סלטים, חלה, איזה שנ"צ קצר של שמונה שעות, ויקיצה לתוך קפה שחור פלוס עוגיות עבאדי. אבל אז נזכרתי שיש אחלה מזג אוויר לים, לבירה ולמטקות. מצד שלישי (תמיד יותר משני צדדים, שלא יספרו לכם אחרת), מדובר בחוויה רוחנית, חד־פעמית ומלכדת של המוני אנשים, ותכלס, כבר לא כזה חם. אז בסוף החלטתי ללכת על זה".

בדרך לבית הוריה, שלחה לחבריה הודעה דרמטית, בה עדכנה שלא תהיה זמינה בסוף השבוע הקרוב.

"הצטרפתי לאמא שלי להדלקת נרות והתיישבתי על הנדנדה בגינה עם ספר. לפני ששמתי לב, השעה הייתה שבע בערב במוצאי שבת. פתאום קלטתי שסיימתי לקרוא ספר אחד והגעתי לאמצע של השני, והשיא של השבת היה שיחה של שעתיים עם הוריי. בהתחלה היה לנו ממש קשה, לא ידענו איך לשבור את המתח באוויר ומה עושים עם השתיקות המביכות, אבל אז העניינים השתחררו ואפילו קבענו דייט שני. לשמחתי, גם נמנעה ממני האפשרות לרוץ בכל שנייה לטלפון כדי לראות שאף אחד לא מחפש אותי".

לכל הכתבות על פרויקט השבת העולמי