סיפור לילדים: הצדקה שמצילה מהנחש

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת חַי צַדִּיק גָּדוֹל שֶׁקָּרְאוּ לוֹ רַבִּי מֵאִיר, הוּא הָיָה תַלְמִיד חָכָם גָּדוֹל מְאֹד, וּמִלְּבַד זֶה הוּא יָדַע דָּבָר מְיֻחָד שֶׁרַק חֲכָמִים גְּדוֹלִים יוֹדְעִים. מָה? אֶת שְׂפַת הַחַיּוֹת.

רַבִּי מֵאִיר הָיָה רָגִיל לְהִשָּׁאֵר כָּל יוֹם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אַחֲרֵי תְּפִילַת שַׁחֲרִית וְלִלְמוֹד שָׁם בְּעֵרֶךְ אַרְבַּע שָׁעוֹת וְרַק אַחַר כָּךְ הָיָה הוֹלֵךְ לְבֵיתוֹ. אַתֶּם יוֹדְעִים לָמָּה? כִּי זֶה לֹא מַסְפִּיק רַק לְהִתְפַּלֵּל לַה', ה' מוּכָן לָתֵת לָנוּ מָה שֶׁאֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ, אֲבָל הוּא רוֹצֶה שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה מָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ, וּמָה הוּא מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ? לִלְמוֹד תּוֹרָה וּלְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת. וְלָכֵן, כָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְאַחַר תְּפִילַת שַׁחֲרִית לְהִשָּׁאֵר כַּמָּה שֶׁהוּא יָכוֹל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְלִלְמוֹד תּוֹרָה. וַאֲפִילוּ מִי שֶׁמְּמַהֵר לָעֲבוֹדָה, לְפָחוֹת יִלְמַד כַּמָּה דַּקּוֹת וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא.

יוֹם אֶחָד, רַבִּי מֵאִיר לֹא שָׂם לֵב לַשָּׁעָה וְיָצָא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת קְצָת יוֹתֵר מֻקְדָּם, כְּשֶׁהָלַךְ בָּרְחוֹב אָמַר: "מְעַנְיֵן לָמָּה יָצָאתִי יוֹתֵר מֻקְדָּם.. אוּלַי ה' רוֹצֶה שֶׁיִּקְרֶה אֵיזֶה נֵס עַל יָדִי?" וְאָז, לְפֶתַע הוּא רָאָה שְׁנֵי נְחָשִׁים.. רַבִּי מֵאִיר לֹא פָּחַד, הוּא רָאָה שֶׁהַנְּחָשִׁים מְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם.. הוּא הִתְקָרֵב בִּזְהִירוּת וְהִקְשִׁיב לָהֶם.. יְלָדִים, אַתֶּם רוֹצִים לָדַעַת מָה הֵם דִּבְּרוּ? טוֹב, תִּהְיוּ בְּשֶׁקֶט.. נָחָשׁ אֶחָד אָמַר לַשֵּׁנִי: "שָׁלְחוּ אוֹתִי מֵהַשָּׁמַיִם לָלֶכֶת לְאִישׁ אֶחָד שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ רַבִּי יְהוּדָה הָעֲנָתוֹתִי כְּדֵי לְהַכִּישׁ אוֹתוֹ!" הַנָּחָשׁ הַשֵּׁנִי הִתְפַּלֵּא וְשָׁאַל: "לָמָּה? מָה הוּא עָשָׂה?" וְהַנָּחָשׁ הָרִאשׁוֹן אָמַר: "בִּגְלַל שֶׁהוּא אַף פַּעַם לֹא נָתַן צְדָקָה מֵהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ!! לָכֵן, כּוֹעֲסִים עָלָיו מֵהַשָּׁמַיִם.. כִּי הַכֶּסֶף לֹא שַׁיָּךְ לָאָדָם, וְכָל אָדָם צָרִיךְ לָתֵת צְדָקָה!"

שָׁמַע רַבִּי מֵאִיר אֶת זֶה וְאָמַר: "אֲנִי חַיָּב לְנַסּוֹת לְהַצִּיל אֶת רַבִּי יְהוּדָה הָעֲנָתוֹתִי.. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה?" הוּא חָשַׁב וְחָשַׁב וְעָלָה לוֹ רַעֲיוֹן. הוּא הִתְחִיל לָלֶכֶת לְכִוּוּן בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה. בַּדֶּרֶךְ הָיָה נָהָר, רַבִּי מֵאִיר בָּא לַחֲצוֹת אֶת הַנָּהָר וְאֶת מִי הוּא רוֹאֶה שָׁם? אֶת הַנָּחָשׁ.. כֵּן, גַּם הַנָּחָשׁ רָצָה לַחֲצוֹת אֶת הַנָּהָר כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַבַּיִת שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הָעֲנָתוֹתִי.. רַבִּי מֵאִיר הִתְפַּלֵּל לַה' וְאָמַר: "ה', אֲנִי מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ.. אַל תַּרְשֶׁה לַנָּחָשׁ לַחֲצוֹת אֶת הַנָּהָר לִפְנֵי שֶׁאַגִּיעַ לְרַבִּי יְהוּדָה.." רַבִּי מֵאִיר חָצָה מַהֵר אֶת הַנָּהָר וְהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה. הוּא שָׂם עַל עַצְמוֹ צָעִיף גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּ אוֹתוֹ, וְחִכָּה עַד הַלַּיְלָה, כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה דָּפַק רַבִּי מֵאִיר עַל הַדֶּלֶת שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה, בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ זְמַן יָשַׁב רַבִּי יְהוּדָה לֶאֱכוֹל אֲרוּחַת עֶרֶב עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, כְּשֶׁפָּתְחוּ אֶת הַדֶּלֶת נִכְנַס רַבִּי מֵאִיר לְתוֹךְ הַבַּיִת וְהִתְיַשֵּׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן.. כָּל הַמִּשְׁפָּחָה אָמְרוּ לוֹ: "אֶה.. סְלִיחָה, מִי הִזְמִין אוֹתְךָ? תֵּלֵךְ בְּבַקָּשָׁה מִכָּאן.." רַבִּי מֵאִיר אָמַר לָהֶם: "אֲנִי לֹא זָז מִכָּאן עַד שֶׁתִּתְּנוּ לִי לֶאֱכוֹל!" הֵם פָּחֲדוּ קְצָת לוֹמַר לוֹ לֹא, כִּי כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לָכֶם, הַפָּנִים שֶׁלּוֹ הָיוּ מְכֻסּוֹת.. לָכֵן הֵם נָתְנוּ לוֹ לֶאֱכוֹל. וְאָז, הֵרִים רַבִּי מֵאִיר כִּכָּר לֶחֶם וְאָמַר לְרַבִּי יְהוּדָה: "תַּחֲזִיק אֶת כִּכַּר הַלֶּחֶם וְתִתֵּן לִי אוֹתָהּ וְתֹאמַר: "הַכִּכָּר הַזּוֹ לִצְדָקָה!" כָּעַס רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר: "לֹא מַסְפִּיק שֶׁאָכַלְתָּ, אַתָּה עוֹד מְבַקֵּשׁ צְדָקָה??" וְאָז, כִּבָּה רַבִּי מֵאִיר אֶת הַנֵּר וְנִהְיָה חֹשֶׁךְ. "הֵי, מָה קוֹרֶה פֹּה?" שָׁאָלוּ כֻּלָּם, מִיַּד הוֹרִיד רַבִּי מֵאִיר אֶת הַצָּעִיף מֵעַל הַפָּנִים שֶׁלּוֹ וּפִתְאוֹם נִהְיָה אוֹר גָּדוֹל בְּכָל הַחֶדֶר!! כִּי הַפָּנִים שֶׁל רַבִּי מֵאִיר הָיוּ מְאִירוֹת כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ!! "וּוּאַי, זֶה אַתָּה רַבִּי מֵאִיר.." צָעֲקוּ כֻּלָּם.. הֵם מִיָּד בָּאוּ אֵלָיו וְנִשְּׁקוּ לוֹ אֶת הַיָּד וּבִקְּשׁוּ סְלִיחָה.. רַבִּי יְהוּדָה לָקַח אֶת כִּכַּר הַלֶּחֶם וְנָתַן לְרַבִּי מֵאִיר וְאָמַר: "הֲרֵי זוֹ צְדָקָה!" וְאָז אָמַר רַבִּי מֵאִיר לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁיֵּצְאוּ מֵהַבַּיִת וְרַק הוּא נִשְׁאַר עִם רַבִּי יְהוּדָה.

רַבִּי מֵאִיר יָצָא הַחוּצָה וְאָמַר: "ה', עַכְשָׁו אַתָּה יָכוֹל לָתֵת לַנָּחָשׁ לַעֲבוֹר אֶת הַנָּהָר.." לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת רַבִּי מֵאִיר רָאָה מוּלוֹ אֶת מִי? נָכוֹן, אֶת הַנָּחָשׁ. רַבִּי מֵאִיר דִּבֵּר אִתּוֹ, כִּי הוּא יָדַע אֶת הַשָּׂפָה שֶׁלּוֹ, וְהוּא שָׁאַל: "כֵּן, מָה אַתָּה רוֹצֶה?" וְהַנָּחָשׁ אָמַר: "אֲנִי בָּאתִי לְהַעֲנִישׁ אֶת רַבִּי יְהוּדָה, כִּי הוּא לֹא נוֹתֵן צְדָקָה.. מָה הוּא חוֹשֵׁב? שֶׁהַכֶּסֶף שַׁיָּךְ לוֹ? הֲרֵי הַכֹּל שֶׁל ה', וְה' צִוָּה שֶׁנִּתֵּן הַרְבֵּה צְדָקָה.." רַבִּי מֵאִיר אָמַר לוֹ: "אֲנִי בָּאתִי אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב וְהוּא נָתַן לִי לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְעוֹד נָתַן לִי כִּכַּר לֶחֶם לִצְדָקָה.. לֵךְ, לֵךְ מִכָּאן.." רַבִּי מֵאִיר סָגַר אֶת הַדֶּלֶת בְּכֹחַ שֶׁהַנָּחָשׁ לֹא יִכָּנֵס. וְאָז, אָמַר רַבִּי מֵאִיר לְרַבִּי יְהוּדָה, אִם תִּשְׁמַע מִישֶׁהוּ מְתַקְתֵּק בַּדֶּלֶת אַל תִּפְתַּח!! אֲנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ.." וּבֶאֱמֶת, הַנָּחָשׁ נִסָּה לְהַשְׁמִיעַ רַעַשׁ כְּדֵי שֶׁיִּפְתְּחוּ אֲבָל רַבִּי יְהוּדָה לֹא פָּתַח, בַּבֹּקֶר הוּא יָצָא וְרָאָה אֶת הַנָּחָשׁ מֵת לְיַד הַדֶּלֶת.. וּבָרוּךְ ה' הוּא נִצַּל. אַתֶּם יוֹדְעִים בִּזְכוּת מָה? נָכוֹן, בִּזְכוּת הַצְּדָקָה!!

יְלָדִים יְקָרִים, גַּם אַתֶּם תִּשְׁתַּדְּלוּ לָתֵת כָּל יוֹם צְדָקָה, וְכָךְ ה' יִשְׁמֹר אֶתְכֶם מִכָּל דָּבָר רַע.