סיפור לילדים: חיקל מציל את החיילים

 תַּגִּידוּ, אַתֶּם אוֹהֲבִים סִפּוּרֵי מֶתַח? כֵּן, הַרְבֵּה יְלָדִים אוֹהֲבִים סִפּוּרֵי מֶתַח, אֲבָל אַתֶּם צְרִיכִים תָּמִיד לִזְכּוֹר שֶׁה' הוּא זֶה שֶׁעוֹשֶׂה אֶת כָּל הַסִּפּוּרִים.. וְלָכֵן גַּם אִם הַסִּפּוּר מוֹתֵחַ מְאֹד.. בַּסּוֹף, הַכֹּל לְטוֹבָה. אֶפְשָׁר כְּבָר לְהַתְחִיל אֶת הַסִּפּוּר? הָרֹאשׁ כְּבָר עַל הַכָּרִית?.. יֹפִי.

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, חַי בָּעִיר סְטוֹצִ'ין שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ בָּחוּר שֶׁקָּרְאוּ לוֹ חַיְקֵל. הוּא הָיָה נַעַר פָּשׁוּט, אֲבָל כְּבָר הִסְבַּרְנוּ לָכֶם בַּחוֹבְרוֹת הַקּוֹדְמוֹת, שֶׁאֵצֶל עַם יִשְׂרָאֵל אֵין דָּבָר כָּזֶה "פָּשׁוּט", כָּל יְהוּדִי הוּא מְיֻחָד, וְלָמָּה? כִּי הוּא הַבֶּן שֶׁל ה'!! וּכְמוֹ שֶׁה' מְיֻחָד, כָּךְ הַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ מְיֻחָדִים. וְלָכֵן, גַּם חַיְקֵל הָיָה מְיֻחָד.. יוֹם אֶחָד, נִשְׁמְעוּ בָּעִיר תְּרוּעוֹת שֶׁל חֲצוֹצְרוֹת: "טוּ טוּ טוּם, טוּ טוּם..." כָּל הַנְּעָרִים יָצְאוּ לִרְאוֹת מָה זֶה.. "הֵי, יֵשׁ כָּאן חַיָּלִים.." "כֵּן, תִּרְאוּ כַּמָּה חַיָּלִים מַגִּיעִים לָעִיר.. כַּנִּרְאֶה יֵשׁ מִלְחָמָה.." הַנְּעָרִים הִמְשִׁיכוּ לְהִסְתַּכֵּל וְרָאוּ אֵיךְ מַחֲנֶה גָדוֹל שֶׁל צָבָא מֵקִים אֹהָלִים לְיַד הָעִיר, הַיְּהוּדִים שֶׁהָיוּ בָּעִיר פָּחֲדוּ מְאֹד, אֲבָל מָה הֵם יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת?.. הֵם הִשְׁתַּדְּלוּ לֹא לְדַבֵּר עִם הַחַיָּלִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲשִׁימוּ אוֹתָם בְּשׁוּם דָּבָר. זֶה הָיָה מַמָּשׁ לִפְנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים.. בְּעֶרֶב כִּפּוּר, עָבַר חַיְקֵל בָּרְחוֹב, וּלְפֶתַע נִגַּשׁ אֵלָיו חַיָּל וְאָמַר לוֹ: "סְלַח לִי, אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר לְךָ מַשֶּׁהוּ בַּצַּד.." חַיְקֵל הָלַךְ לַצַּד וְהַחַיָּל אָמַר לוֹ: "דַּע לְךָ, שֶׁאֲנִי חַיָּל יְהוּדִי. וְיַחַד אִתִּי יֵשׁ עוֹד שִׁבְעָה עָשָׂר חַיָּלִים יְהוּדִים בַּמַּחֲנֶה. וְעַכְשָׁו הוֹדִיעוּ לָנוּ שֶׁכַּנִּרְאֶה מָחָר, מַמָּשׁ בְּאֶמְצַע יוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲזֹב אֶת הָעִיר וּלְהַמְשִׁיךְ לְעִיר אַחֶרֶת.. מָה יִהְיֶה? אֵיךְ נְחַלֵּל אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ?..", "אֲבָל מָה אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי? מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת?.." שָׁאַל חַיְקֵל, וְהַחַיָּל אָמַר: "אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתַּחְבִּיא אוֹתָנוּ בְּאֵיזֶה מָקוֹם, מָחָר הֵם לֹא יַרְגִּישׁוּ שֶׁאֲנַחְנוּ חֲסֵרִים וְכָךְ נִנָּצֵל מֵהֶם..."

חַיְקֵל קְצָת פָּחַד וְאָמַר: "אֶה.. אֵיפֹה נַחְבִּיא אֶתְכֶם? וּמָה נַעֲשֶׂה עִם הַמַּדִּים שֶׁלָּכֶם?" (מַדִּים - אֵלּוּ בְּגָדִים שֶׁל חַיָּלִים) וְהַחַיָּל אָמַר: "אַתָּה תֵלֵךְ וְתַשִּׂיג לָנוּ בְּגָדִים רְגִילִים, וּמָקוֹם לְהִתְחַבֵּא בּוֹ.." חַיְקֵל חָשַׁב לְעַצְמוֹ: "זוֹ מִצְוָה גְדוֹלָה לְהַצִּיל יְהוּדִים מֵהַצָּבָא שֶׁל הַגּוֹיִים, וְשֶׁלֹּא יְחַלְּלוּ חַס וְשָׁלוֹם אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים.." לָכֵן הוּא אָמַר: "בְּסֵדֶר, אֲנִי אֹמַר לְךָ אֵיפֹה לְהִתְחַבֵּא.. יֵשׁ בֵּית כְּנֶסֶת יָשָׁן בִּקְצֶה הָעִיר, לֵךְ לְשָׁם יַחַד עִם כָּל הַחַיָּלִים הַיְּהוּדִים וַאֲנִי כְּבָר אָבִיא לָכֶם בְּגָדִים אֲחֵרִים.."

חַיְקֵל הָלַךְ וְהִסְתּוֹבֵב בֵּין הַבָּתִּים וּבִקֵּשׁ בְּגָדִים.. כָּל אֶחָד הֵבִיא לוֹ מַשֶּׁהוּ, אֶחָד הֵבִיא לוֹ חֻלְצָה, הַשֵּׁנִי כּוֹבַע וְהַשְּׁלִישִׁי מִכְנָסַיִם וְכָךְ לְאַט לְאַט אָסַף כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ.. הָיָה כְּבָר מְאֻחָר, יוֹם הַכִּפּוּרִים מַמָּשׁ נִכְנַס וְחַיְקֵל אֲפִילוּ לֹא הִסְפִּיק לֶאֱכוֹל אֶת הַסְּעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת. אַתֶּם זוֹכְרִים מַה הִיא סְעוּדָה מַפְסֶקֶת?  נָכוֹן, זוֹ הַסְּעוּדָה שֶׁאוֹכְלִים לִפְנֵי שֶׁמַּתְחִיל הַצּוֹם.. וְחַיְקֵל הִתְחִיל אֶת הַצּוֹם בְּלִי לֶאֱכוֹל, הוּא הִתְפַּלֵּל עִם הַחַיָּלִים כִּי הֵם פָּחֲדוּ לְהִשָּׁאֵר לְבַד.. לְאַחַר הַתְּפִלָּה, הוּא הָיָה חַיָּב לְהַחְבִּיא אֶת הַמַּדִּים שֶׁלָּהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יְגַלּוּ שֶׁהֵם חַיָּלִים. אֲבָל אֵיפֹה אֶפְשָׁר לְהַחְבִּיא מַשֶּׁהוּ שֶׁאַף אֶחָד לֹא יִמְצָא?.. הוּא חָשַׁב וְחָשַׁב עַד שֶׁעָלָה לוֹ רַעֲיוֹן.. אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיפֹה הוּא הָלַךְ לְהַחְבִּיא אֶת הַמַּדִּים? בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. הוּא חָפַר בּוֹר וְזָרַק אוֹתָם בְּתוֹכוֹ..

אֲבָל בִּגְלַל שֶׁהָיוּ הַרְבֵּה בְּגָדִים הוּא הָיָה צָרִיךְ לָלֶכֶת שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים.. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אַף אֶחָד לֹא רָאָה אוֹתוֹ, בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה גַם לֹא רָאוּ אוֹתוֹ.. אֲבָל.. בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית כְּשֶׁהוּא חָזַר, קָרָה מַשֶּׁהוּ מַפְחִיד. מָה קָרָה? הָיָה כְּבָר לַיְלָה, וְהַכֹּל הָיָה חָשׁוּךְ מִסָּבִיב.. רַק חַיְקֵל הָלַךְ בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת, הוּא הֶחְבִּיא אֶת הַבְּגָדִים וְחָזַר.. בַּדֶּרֶךְ חֲזוֹר הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹל:  "עֲצֹר מִיָּד!!" זוֹ הָיְתָה קְבוּצָה שֶׁל חַיָּלִים, הֵם כִּוְּנוּ אֶת הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּהֶם וְיָרוּ.. "בּוּם! בּוּם!" אֲבָל בָּרוּךְ ה' לֹא קָרָה לְחַיְקֵל כְּלוּם.. הֵם תָּפְסוּ אוֹתוֹ וְהַמְּפַקֵּד שֶׁלָּהֶם אָמַר: "תָּפַסְנוּ אוֹתְךָ! אַתָּה מְרַגֵּל שֶׁל הַצָּבָא הַשֵּׁנִי נָכוֹן?" חַיְקֵל עָנָה: "לֹא, מָה פִּתְאוֹם! אֲנִי בִּכְלָל לֹא מְרַגֵּל.." הַמְּפַקֵּד כָּעַס וְאָמַר: "אָז מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה?? מָה, יָצָאתָ לְטִיּוּל בַּחֹשֶׁךְ??" חַיְקֵל יָדַע שֶׁהַמְּפַקֵּד יָכוֹל לַהֲרוֹג אוֹתוֹ בְּלִי בְּעָיָה, אֲבָל הוּא לֹא פָּחַד, כִּי הוּא יָדַע שֶׁשְּׁלִיחֵי מִצְוָה לֹא נִזּוֹקִים. כְּלוֹמַר, מִי שֶׁהוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, ה' שׁוֹמֵר עָלָיו שֶׁלֹּא יִקְרֶה לוֹ כְּלוּם.. הוּא הִתְחַזֵּק וְאָמַר לַמְּפַקֵּד: "אֲנִי אַסְבִּיר לְךָ מָה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּאן. פָּשׁוּט הַיּוֹם מִישֶׁהוּ נִפְטַר אֶצְלֵנוּ בָּעִיר, וַאֲנִי רָצִיתִי לַעֲשׂוֹת מִצְוָה לָכֵן קָבַרְתִּי אוֹתוֹ עַכְשָׁו בְּבֵית הַקְּבָרוֹת.." הַמְּפַקֵּד הִתְפַּקֵּע מִצְּחוֹק.. "חָה, חָה, חָה.. אַתָּה בֶּאֱמֶת חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי מַאֲמִין לְךָ?? אֲנִי רוֹצֶה שֶׁנֵּלֵךְ עַכְשָׁו יַחַד לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְאַתָּה תַּרְאֶה לִי בְּדִיּוּק אֶת מִי קָבַרְתָּ.. וְאִם אֲנִי אֶמְצָא שֶׁאַתָּה שִׁקַּרְתָּ לִי - אֲנִי אַעֲנִישׁ אוֹתְךָ בָּעֹנֶשׁ הֲכִי חֲמוּר שֶׁיֵּשׁ!!" הַמְּפַקֵּד אָמַר לְכָל הַחַיָּלִים שֶׁלּוֹ שֶׁיִּצְטָרְפוּ אֲלֵיהֶם וְהֵם הִתְחִילוּ לִצְעֹד יַחַד עִם חַיְקֵל לְבֵית הַקְּבָרוֹת..

יְלָדִים יְקָרִים, אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁחַיְקֵל שִׁקֵּר לַמְּפַקֵּד, כִּי בְּמִקְרִים כָּאֵלוּ מֻתָּר לְשַׁקֵּר כְּדֵי שֶׁהוּא לֹא יַהֲרֹג אוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם.. אֲבָל עַכְשָׁו מָה יִהְיֶה? בּוֹאוּ תִשְׁמְעוּ מָה קָרָה.. הֵם הָלְכוּ וְהָלְכוּ, וּבְכָל הַדֶּרֶךְ הַמְּפַקֵּד מַזְהִיר אֶת חַיְקֵל, וְחַיְקֵל בִּכְלָל לֹא פָּחַד, הוּא הָלַךְ בְּצוּרָה בְּטוּחָה לְבֵית הַקְּבָרוֹת.. לְפֶתַע, בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, הַמְּפַקֵּד אָמַר לְכֻלָּם: "עִצְרוּ!" מָה קָרָה? "אֲנִי רוֹאֶה שֶׁחַיְקֵל בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, וַאֲנִי מֵבִין שֶׁזֶּה בֶּאֱמֶת נָכוֹן. לָכֵן, כָּל הַכָּבוֹד לוֹ שֶׁהוּא עָשָׂה מִצְוָה הוּא הָיָה גִבּוֹר גָּדוֹל.. בּוֹאוּ נְלַוֶּה אוֹתוֹ לָעִיר.." כָּל הַחַיָּלִים הִסְתּוֹבְבוּ וְלִוּוּ אֶת חַיְקֵל עַד שֶׁהִגִּיעַ לָעִיר. כָּךְ יְלָדִים יְקָרִים, גַּם חַיְקֵל נִצַּל וְגַם הַחַיָּלִים נִצְּלוּ, כִּי בַּבֹּקֶר אַף אֶחָד לֹא הִרְגִּישׁ בָּהֶם..

זֶהוּ צַדִּיקִים, הַסִּפּוּר נִגְמַר, וּבָרוּךְ ה' כֻּלָּם בְּסֵדֶר, חַיְקֵל גָּדַל וְעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְקָרְאוּ לוֹ: "רַבִּי חַיְקֵל!"