גיור - כרטיס למועדון הוותיק בעולם

איך שלא נסובב את זה — מלחמת כוחות האור באופל, או מאבק הירואי על צביון המדינה והאפוטרופסות על הדת — ברור כעת שהגענו לרגע האמת. חוק הגיור שעבר בשבוע שעבר בממשלה והסערה והדיון הציבורי שהתעוררו בעקבותיו הביאו אותנו לרגע, שבו אנחנו מחויבים, גם אם זה אינו נוח ולא משתלב באופי הפופוליסטי של הוויכוח, לנסות להגדיר את צדדי המאבק במידה מסוימת של כנות.

כללי הגיור, או במלים אחרות, כללי ההצטרפות למועדון שהוא אולי הוותיק בעולם — ידועים. הם לא נוצרו היום ולא אתמול. הם חד־משמעיים ואינם ניתנים לפרשנויות רבות. הכללים האלה, גם אם דרך הביצוע שלהם לא תמיד אופטימלית וידידותית למשתמש, שמרו על אופיו של המועדון הזה בימים הטובים וגם בקשים. הישרדות העם היהודי לאורך דורות של רדיפות וגזירות נזקפת לא רק לעובדת היותו עם עקשן וקשה עורף, אלא בעיקר לעובדה שדרישות הסף האלה נשמרו בקפידה. לפעמים עד כדי מסירות נפש.

המציאות ההיסטורית הוכיחה בבירור, שכל סטייה מאותם כללים הסתיימה בהתבוללות מהירה לאחר כמה דורות בלבד, וטמיעה מוחלטת בקרב העמים. אין לנו שום דבר נגד המגמה הזאת — אדם באמונתו יחיה — אבל אלה שמבקשים להגמיש את הכללים ולהתאים אותם למידותיהם כדאי שיידעו, שגם אם כוונתם כנה ומבטאת את רצונם לפתוח את השערים למי  שמתדפקים עליהם, ההשלכות של השינויים האלה מרחיקות לכת, והן עשויות לערער את היסודות שלנו כעם וכאומה בת אלפי שנים.

בסופו של דבר, העם היהודי הוא העם היהודי של אתמול ושלשום, וכללי הקבלה אליו גם הם הכללים של אתמול ושלשום. לפחות בסוגיה הזאת אי אפשר להאשים את החרדים בהתנגדות ממניעים מגזריים פסולים, או מרצון להשתלט על עוד חלקה ציבורית עתירת ג'ובים.

גם בלי להיכנס לפרטי החוק החדש ולהתדיין על יעילותו, סביר להניח כי ככל שהכללים ילכו ויתגמשו — והם בוודאי יתגמשו ברבות הימים, כרצון איש ואשה — החברים הוותיקים של המועדון רב־השנים הזה יחושו מאוימים לנוכח רוח הפרצים ויקימו מועדון נפרד, שבו יישמרו הכללים הוותיקים בקפידה, והבוחנים שיעמדו בשערים לא יתגמשו על פי גחמה זו או אחרת של עושה הרעש התורן. לא יהיה נעים להיפגש כעבור כמה דורות ולהיווכח שצדקנו, שוב.

ככל שהקריטריונים הוותיקים יאבדו מתוקפם קיים החשש, שהעם היהודי המתחדש בארצו, על פי הקריטוריונים החדשים וכללי הסף הליברליים, ייהפך בסופן של הקלות ושינויים והגמשות עד אין סוף, לעם ככל העמים. כך נישאר בלי הצביון, בלי הייחודיות ובלי ההילה שהקיפה את אבותינו ואבות אבותינו, וגם את האבות של אלה הדורשים להגמיש את הכללים, במשך אלפי שנות גלות, האירה להם את הדרך ושמרה עליהם מכל משמר.

הכותב הוא פובליציסט וסופר חרדי ובעל טור בשבועון החרדי "משפחה"