שיטת ה'סמוך'? לא ברוחניות

רב אחד נכנס לחנות פלאפל ומברר אצל המוכר: "סליחה, יש לכם תעודת כשרות?". המוכר שאינו נראה שומר תורה ומצוות, אינו מתבלבל ואומר לרב תוך שהוא מצביע על תמונות הרבנים שעל הקיר: "אל תדאג, הכל כשר. האם תמונה של הבבא סאלי לא מספיקה לך?".

הרב מבין מיד את אשר לפניו, ועונה: "אילו הוא (הבבא סאלי) היה המוכר ואתה היית תלוי על הקיר, הייתי אוכל ללא חשש!"

                                                           ***

דרך בני אדם שבעניני ממונם אינם סומכים על איש מלבדם, ואילו בעניינים רוחניים, שיטת ה'סמוך' עובדת שעות נוספות.

אברהם אבינו מלמדנו שבדיוק להיפך - בענייני העולם הזה שהם ברי חלוף, אין צריך לבדוק יותר מדי, ואילו בעניינים רוחניים שהם נצחיים – אין לסמוך על אף אחד.

בענייני נכסיו, סומך אברהם על אליעזר "המושל בכל אשר לו", שינהל את כל נכסיו ורכושו, והיו לו לאברהם הרבה נכסים כידוע. מפתחות הכספות של אברהם היו בידיו של אליעזר, ומעולם לא מצאנו שאברהם השביעו או חשד בו. והנה, כאשר הוא שולח אותו לקחת אשה לבנו, כאן - הוא אינו סומך על הנאמנות והיושר של נאמן ביתו, ונוקט בפעולה שמביעה חוסר אמון מוחלט: "ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ אשר לא תיקח אשה לבני מבנות הכנעני...". הוא משביעו שבועה חמורה בנקיטת חפץ ובשם ה', שלא יקח אשה ליצחק מבנות כנען. והתמיהה כמו עולה מאליה, להיכן נגוז פתאום אמון רב שנים?

הראש"ל ורבה של ירושלים, הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א, בספרו "ברכת אליהו" מבאר את ההבדל:

כאשר מדובר בעניינים גשמיים, אברהם אינו מתערב במיוחד, ומשאיר לאליעזר לנהל את העניינים. אך כאשר על הפרק עניינים רוחניים - בנין הבית של עם ישראל, כאן - אברהם אינו סומך על איש, אפילו לא על אדם נאמן וישר כאליעזר שהיה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים. אברהם עושה כל אשר ביכולתו על מנת להבטיח את עתידו הרוחני של בנו, ולא נתקררה דעתו עד שהשביע את אליעזר על כך.

לצערנו, רבים כאמור פועלים ההיפך מדרכו של אברהם אבינו. כאשר נצרכים הם למזוזה או תפילין, הם רוחשים אמון מוחלט בכל מוכר המצהיר על כשרותן. נכנסים למסעדה שאינה מוכרת, מסתפקים בהבטחותיו וסיפוריו של המוכר וסומכים עליו בעינים עצומות. ואילו בענייני כספים - הם לא מכירים אף אחד. סוגרים עסקאות בזהירות ובשיקול דעת, ואפילו ברכישת רהיט לבית, הם מבררים אצל חברים, ומחפשים המלצות בכל מקור מידע אפשרי.

ראיתם פעם אדם שרוכש קרקע רק מכיון ששמע שמיליארדר אחד רכש אותה לפניו? ודאי שלא. הוא לא ינוח ולא ישקוט, יבדוק שבע פעמים, ישאל בעצת כל יועץ בגרוש, ובלבד שלא יפול בפח וישים כספו על קרן הצבי. כך גם אדם שצריך לעבור ניתוח ל"א, הוא בודק ומתייעץ אצל כל מבין, באיזה בית חולים כדאי לו לעבור את הניתוח, ואיזה מנתח כדאי לו לבחור.

בא אברהם אבינו ומלמדנו את סדר העדיפויות: כאשר מדובר בענייני שמים, יש לבדוק ולחפש את הטוב ביותר ולא לסמוך על אף אחד.

                                                          ***

מסופר על הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל שהזדמן פעם לפונדק בכפר אחד. ראה הפונדקאי אדם בעל צורה והדרת פנים, ובירר "שמא שוחט הוא מר? יש לי בהמה המיועדת לשחיטה, וקשה לי להוליכה לשוחט בעיירה הקרובה". רבי ישראל השיב בשלילה: "אינני שוחט". לאחר שעות אחדות, פנה רבי ישראל בבקשה לפונדקאי: "אולי תוכל להלוות לי רובל אחד?". משך הפונדקאי בכתפיו, ותמה "איך אוכל להלוות לך ואינני מכיר אותך, מי ערב שתפרע לי את החוב?". נענה רבי ישראל: "האמת שאיני זקוק לרובל, אך ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר. בממון אינך סומך עלי אפילו ברובל אחד, ואילו בשחיטה שהתורה מחמירה כל כך בדיניה, מוכן היית לסמוך עלי בעינים עצומות?!...".