תינוק כהן ותינוק ישראל - את מי יש למול תחילה?

באחד הבקרים כאשר הגעתי לבית הכנסת לתפילת שחרית, פנה אלי לפתע יהודי מבית הכנסת הסמוך, וביקשו שאבוא למול את בנם, משום שהמוהל שהזמינו, נאנס ונבצר ממנו להגיע לברית.

עשיתי חשבון, שאילו אצא למול את התינוק, אמנם לא יעבור זמן התפילה (ד' שעות מתחילת היום), אך לא אוכל לאחר מכן להתפלל בציבור, ואצטרך להתפלל אז ביחיד.

ובכן, ברצוני לשאול: היאך יש לנהוג במקרה כזה? האם יש להעדיף לקיים את מצוות התורה של ברית המילה, שמעלתה גדולה ונשגבה, ונכרתו עליה י"ג בריתות וכו', או שמא אין להפסיד את התפילה בציבור, (ומוהל אחר יבצע את הברית או שאמול בעצמי לאחר התפילה)?

ב. מקרה מעניין נוסף, אירע כאשר הוזמנתי לשתי בריתות שונים שהתקיימו בו זמנית באותו אולם (כל ברית באולם נפרד), והנה, נודע לי כי אחד התינוקות הינו כהן, ואילו השני ישראל, והתעורר ספק בלבי: האם יש להקדים את מילת הכהן, כמצוות התורה (ויקרא כ"א, ח'): וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹקֶיךָ הוּא מַקְרִיב, ודרשו חז"ל: "וקדשתו" - הקדימו לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון (גיטין נ"ט:). מאידך גיסא, אולי אין חיוב הקדימה אלא בכהן גדול ולא בקטן.

מהו הדין במקרה זה? יורנו המורה לצדקה ושכרו כפול מן השמים!

בברכה

אליהו סולימני

רופא משפחה ומוהל

תשובה לשאלה א':

כתב ה'שערי תשובה' (סי' רפ"ו, בשם ה'בית יהודה' סי' מ"ח): מי שהיתה תפילת המוספין בציבור לפניו, וקראו לו למול - אין לדחות התפילה בציבור לגבי מצות המילה, (אם לא באופן שיש חשש למילה לדחות מזמנה), והטעם לזה הוא, כיון שחיוב מצוות המילה אינו מוטל על המוהל, אלא על אבי הבן, ולעומת זאת מוטל על המוהל להתפלל בציבור[1].

וכן נאמר בספר 'שולחן הטהור' (קומרנא, סי' צ' סעיף ו'): תפילת ציבור חביבה מאד, ואם קראו לו למול את בן חבירו - לא ילך למול ויתפלל אחר כך ביחידות, אלא יתפלל עם הציבור, והוא חשוב יותר ממאה מילת בנים ומאה סנדקאות[2]! ובפרשתנו נאמר: אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה (בראשית י"ח, ל"ב) - וכתב בספר בית אלקים [שער התפילה פרק י"א], שמכאן למדנו על מעלת ה'עשרה', עד כמה חשובה התפילה במניין עשרה מישראל!

במה דברים אמורים? - באופן שלא יגרום המוהל לקהל היהודים שהגיעו לברית "טורח ציבור", כגון שזמין מוהל אחר. אולם, אם יביא הדבר לטורח ציבור - יעדיף המוהל לקיים את מצוות המילה על פני התפילה בציבור. [חילוק זה כתב ה'שערי תשובה', לאחר שהביא את דברי הבית יהודה הנ"ל, וזה לשונו: "ונראה דבמקום שמלין בבית הכנסת, ורבים ממתינים עד אחר המילה, אין לו להתפלל תחילה, מפני "טירחא דציבורא", שאין זה כבודם שיהיו יושבים וממתינים עליו עד שיגמור התפילה בציבור!"].

תשובה לשאלה ב':

שאלה זו נשאלה כבר לגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל ['טוב טעם ודעת' מהדורא רביעאה ח"ב סי' רס"ה], והשיב, כי לכהן יש דין קדימה, משום מצוות 'וקדשתו', שהרי חייב אבי הבן לברך את ברכת "להכניסו בבריתו של אברהם אבינו", ואם כן עלינו לכבדו 'לברך ראשון'[3].

במה דברים אמורים?

1)  כאשר עומדים ומזומנים שני התינוקות לפני המוהל, אבל אם התינוק הכהן טרם הגיע, והישראל מוכן ומזומן - יש למול את הישראל, 'דשהויי מצוה לא משהינן עבור הכהן', מכיון שלכהן יש זכות קדימה דוקא כאשר אין הדבר גורם לעיכוב המצוה האחרת.

2) כאשר ב' הבריתות מתקיימות בזמנן, דהיינו ביום השמיני. אבל אם מילת הכהן אינה בזמנה ומילת הישראל בזמנה - יש להקדים את הישראל, מכח הדין של "חביבה מצוה בשעתה"[4].

* * *

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.