טקטיקה בחינוך: פעמים שאתה מתעלם!

טעמים רבים נאמרו להסביר את פשר אהבתו של יצחק לעשיו, למרות שהיה רע מעללים. אך לפי הסברו של רבנו יוסף חיים זצ"ל בעל הבן איש חי, התורה פירשה לנו שני נימוקים: ויאהב יצחק את עשיו - מדוע? א. כי ציד בפיו. ב. ורבקה אוהבת את יעקב. דהיינו סיום הפסוק המציין שרבקה אהבה את יעקב, אינו ציון עובדה כי אם סיבה לאהבת יצחק את עשיו.

וביאור הדברים הוא כך: הטעם הראשון 'כי ציד בפיו' – עשיו היה רמאי, הראה עצמו כחסיד וצדיק לפני אביו, והרבה בשאלות של חסידות ודקדוק הלכה: כיצד מעשרים את המלח ואת התבן? (מדרש תנחומא תולדות פ"ח). בדרך זו ניסה להסתיר מאביו את היותו רשע. יצחק הכיר ללא ספק ברמאות זו, אך נהג בשיקול דעת של הפסד מול שכר, ובמקום להראות לו שהוא יודע על מעלליו, דבר שיגרום לו לעזוב הכל, ולעשות רשעותו בפרהסיה, העדיף לגלות כלפיו אהבה, ובכך למנוע ממנו להרבות חטא ופשע, שֶׁיִּמָּנַע לפחות מעברות שיגרמו לו להתבייש מפני אביו.

ניתן אגב, ללמוד מיצחק טקטיקה זו בחינוך - לא תמיד אנו צריכים להראות לילד או לחניך שאנו יודעים על מעשה שלילי שעשה, פעמים שעדיף פשוט להתעלם.

והטעם הנוסף שבגינו גילה יצחק אהבה כלפי עשיו, הוא מאחר שראה יצחק כי 'רבקה אוהבת את יעקב' באופן גלוי, לכן מחמת אהבתו הנסתרת של יצחק ליעקב, לא רצה להעמידו בפני סכנה מכח קנאתו הנוראה של עשו, והוכרח להראות לעשיו אהבה גלויה, כדי שלא יקנא עוד מאהבתה של רבקה ליעקב, ויסתפק באהבת אביו.

יש שביארו שהדברים כפשוטם, ויצחק אהב את עשיו בגלל כישורי הציד שלו. הדבר כמובן תמוה. אך מסבירים שכדי לקדם חניך, יש לחפש בו איזה צד חיובי, ובכל אדם – גם המושחת ביותר – יש משהו חיובי, להתמקד במעלה החיובית ולגלה ולרוממה בפניו. בדרך זו הדבר יגרום לו לבנות את אישיותו ובטחונו, ביודעו שיש איזה תועלת ממנו. וזה מה שעשה יצחק. הוא מצא את הצד שבו עשיו הביא תועלת, ואף עשה בזה כיבוד אב ואם, ואותו ביטא באהבתו אותו, וזאת כדי לרוממו ולנסות לכוונו לדרך המלך.