סיפור לשבת: התירוץ שמינה רב לעיר

טרם פטירתו של רבה של קראקא, שהייתה עיר גדולה לאלוקים ומלאה בתלמידי חכמים מופלגים, פנה רב העיר לפרנסי הקהילה העצובים: "מדוע אתם בוכים?" הפרנסים נענעו בראשם בצער, קשתה עליהם הפרידה מרבם האהוב, אך יותר מזה הטרידה אותם בעיה גדולה: "מי ימלא את החלל שיותיר הרב בפטירתו? את מי נוכל למנות כרבה של קראקא אחרי שרבינו יסתלק?!" תמהו בפניו.

הרב שמע ונתן להם עצה. "אקשה בפניכם קושיה גדולה מאוד בהבנת אחת מסוגיות התלמוד, מי שידע לענות על התשובה נכונה, כפי שאסביר לכם, הוא זה שיירש את מקומי". סיים הרב להכתיב להם את השאלה ותירוצה ונאסף אל עמיו.

לאחר תום חודש מפטירתו, החלו פרנסי העיר בוחנים מועמדים שונים לרשת את כיסאו של רבם החשוב, אך ימים ושבועות נקפו ושום מועמד – תלמיד חכם ככל שיהיה – לא הצליח לענות על הקושיה שהותיר אחריו רבה של קראקא.

בלית ברירה יצאו פרנסי העיר למסע מפרך סביב הקהילות היהודיות במדינה, בכדי לאתר מועמד בעל שיעור קומה שיכהן כרב העיר.

חודשים ארוכים נקפו, הפרנסים כמעט שהתייאשו משליחותם וחשבו להרים ידיים בייאוש. אך באחד הימים הופתעו לטובה.

היה זה עת ישבו באכסניה על אם הדרך, ביקשו להיטיב את ליבם בכוס חמין ומאפה קל, למען יאזרו כח להמשיך בדרכם. בפאתי החדר ישב יהודי הדור-פנים ולימד את בניו של בעל האכסניה תורה. לפתע משך אחד הפרנסים בשרוולי חליפתם של חבריו.

"הקשיבו", לחש בהתרגשות עזה, "ברגע זה ביאר המלמד לתלמידיו הצעירים את הקושיה החריפה שמסר לנו רבינו הקדוש, על מנת שנדע מי יהיה רבה של קראקא. הבה נראה האם יודע הוא ליישבה כיאות".

לאחר דקות האזנה ארוכות נותרו הפרנסים הלומי-רעם. יהודי זה שנראה כמלמד תינוקות פשוט התגלה כגאון שבגאונים המפרק בדרך לימודו עם ילדים קטנים קושיות מסובכות שגדולי הדור לא ידעו להשיב עליהן.

'אנו ניגשים אליו', החליטו הפרנסים, 'ומציעים לו את רבנות קראקא'.

כאן המקום לציין את שמו של המלמד המופלא – רבי שמואל יוסף (יום פטירתו, א כסלו) – שאכן היה גאון וקדוש, אך בחר להסתתר בפונדק נידח תחת מעטה של "מלמד-תינוקות".

ניגשו הפרנסים בחיל ורעדה אל רבי שמואל יוסף והסבירו לו במילים בודדות את גודל המשימה שהוטלה על כתפיהם, ושנכונים הם למנותו כרבה של העיר הגדולה על דעת הקהל כולו. להפתעתם סירב רבי יוסף שמואל בנחרצות והודיע שאין סיכוי שהוא יכהן כרב העיר. רוצה הוא לשקוד על תלמודו בלי הפרעות.

במפח נפש עזבו הפרנסים את הפונדק לאחר שהתייאשו, והחליטו ששבים הם לקראקא. לאחר יום תמים של נסיעה, שמעו הפרנסים זעקות נרגשות מאחוריהם. בעל הפונדק דלק אחריהם עם סוס אביר ומשובח:

"מיד בצאתכם מן הפונדק חלה המלמד בחולי אנוש, משעה לשעה הורע מצבו והוא הגיע לכלל גסיסה. עד שלחש באוזניי שכנראה מן השמים לא מאפשרים לו עוד להסתתר, ומוכרח הוא לקבל על עצמו את הצעת הרבנות. הוא שלחני לומר לכם שתשובו חזרה, לאחר שיבריא – יצטרף אליכם למעמד ההכתרה".

לימים נודע רבי שמואל יוסף בכל תפוצות ישראל, בהגהותיו המחכימות על התלמוד שנקראו בשם "גיליוני הש"ס".