ראשוני: תגובת בניון לסערה סביב ביטול ההופעה בבית הנשיא

 

 

 

לאור מחול השדים שמתנהל מזה יממה בכל שדות המדיה האפשריים בעניין 'עמיר בניון ואחמד' -

נבקש להודות לכל התחקירניות, הכותבות, העורכות והמפיקות המתקשרות ביום ובלילה (לכל אורכו), לכל קו טלפון אפשרי שמופיע להם במאגר תחת 'בניון' (כולל בני משפחה מדרגה שלישית והגננת של הילדה), כולל אלה המקליטות ולא אומרות שהן מקליטות (אין חוק נגד הדבר הזה? לתשומת לב המשפטנים מהסעיף שתיכף מגיע), לכל פותחי המהדורות בעדכונים על הפרשה, לכל המשפטנים שהתפנו עבורנו מניתוח של הגרסאות של חוק הלאום כדי להציע שיטות למדידת גבולות חופש הביטוי, לכל החגי-אוזנים למינהו הפושטים על כל מיקרופון אפשרי לקידום מטרותיהם, לכל העורכים שזיכו את עמיר בעמודי האמצע ובכותרות האתרים ברשת, וכמובן, ליעל דן היקרה, שהוכיחה שוב שאפשר עם קצת כשרון עיתונאי לייצר אייטם סנסציוני מכל דבר שעמיר אומר -- 
בזכותכם אנו חיים במדינה טובה יותר.
פועלכם המידתי המאוזן והחשוב הוא הוא המשמר את הדברים החשובים לנו במדינתנו הדמוקרטית-עד-שיחליטו-אחרת-מחר-אולי-או-לא, ובראשם כמובן חופש הביטוי לכל אזרחית, תושבת קבע, מיעוט באשר היא. מן הראוי ששיר כאב על גל טרור שמפורסם בפייסבוק של אומן יקבל כזה יחס מידתי, הוגן והגון.
נחזור שוב עבור מי שלא הבין - עמיר כתב שיר מחאה מתוך כאב על גל הטרור האחרון. לגבי טיבו ניתן כמובן להתווכח, אך נדגיש: השיר מדבר על אלימות המופנית כלפי אזרחי ישראל וכואב אותה, אין בו כל כוונה להסתה, ואלימות איננה דרכנו ואיננה דרך היהדות, גם אם יש מי שמנסים לטעון שכן.
עמיר ימשיך לשיר את אהבתו לארץ ישראל ולעם ישראל במדינת ישראל דמוקרטית וחופשית.
(ההודעה מנוסחת בלשון נקבה אך מתייחסת לשני המינים, אם כי הגברים היו פחות נודניקים)
מלה מעמיר בעניין בית הנשיא - 
בעניין ההודעה שפרסם בית הנשיא, ואשר כפי שצפו מנסחיה הוסיפה שמן למדורת הצלייה של עבדכם הנאמן בתקשורת, אבקש לומר שאני מכבד את מוסד הנשיאות ואוהב את הנשיא ריבלין אהבת אמת, ושמח שהוא האיש שנמצא בבית הנשיא בעת הזו.