רַבִּי נָתָן צְבִי פִינְקֶל: כְּאִלּוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

"בּוֹאוּ עִמִּי לְחֶדֶר צְדָדִי", בִּקֵּשׁ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יְהוּדָה, רֹאשׁ יְשִׁיבַת מִיר מֵאַחְיָנוֹ וּמֵאִשְׁתּוֹ, "בִּרְצוֹנִי לוֹמַר לָכֶם מַשֶּׁהוּ".

רַבִּי אֵלִיָּהוּ מֵאִיר, בֶּן אָחִיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יְהוּדָה, הִבִּיט סְבִיבוֹ מִשְׁתּוֹמֵם. אֲנָשִׁים נוֹסָפִים הִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, וְרַק לָהֶם הוּא קוֹרֵא. מַה בִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר לָהֶם? מַהוּ דְּבַר הַסֵּתֶר שֶׁבִּגְלָלוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ מֵהֶם לִפְנוֹת לְחֶדֶר צְדָדִי? הֵן הוּא הִגִּיעַ לְכָאן עִם רַעְיָתוֹ רַק כְּדֵי לְהִתְבָּרֵךְ לִכְבוֹד הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, לְרֶגַע לֹא צִפָּה שֶׁכָּךְ יִתְפַּתְּחוּ הָעִנְיָנִים.

מַהֵר מְאֹד נִפְתְּרָה הַתַּעֲלוּמָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יְהוּדָה לֹא הִמְשִׁיךְ עוֹד לִמְתֹּחַ אֶת אַחְיָנוֹ. "אֲנִי רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ מִכֶּם שֶׁתַּשְׁאִירוּ אֶצְלִי אֶת נָתָן צְבִי לְמֶשֶׁךְ שָׁנָה!" אָמַר, וּלְרֶגַע נִדְמֶה הָיָה שֶׁזָּרַק פְּצָצָה שֶׁל מַמָּשׁ לַחֲלַל הָאֲוִיר.

בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן נִצְּבוּ אֵלִיָּהוּ מֵאִיר וְאִשְׁתּוֹ דּוֹמְמִים. נִדְמֶה הָיָה לָהֶם שֶׁאוּלַי לֹא שָׁמְעוּ טוֹב. אַחֲרֵי שְׁנִיָּה שָׁאַל אֵלִיָּהוּ מֵאִיר בְּקוֹל נִסְעָר:

"לְהַשְׁאִיר אֶת נָתָן צְבִי?" "לְשָׁנָה שְׁלֵמָה?" "הֵן הוּא רַק בֶּן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, לָמָּה שֶׁלֹּא יַחְזֹר אִתָּנוּ הַבַּיְתָה?"

רַבִּי אֵלִיָּהוּ מֵאִיר פִינְקֶל גָּר בְּמַעֲרַב שִׁיקָגוֹ, וְשָׁם לָמְדוּ יְלָדָיו, בֵּינֵיהֶם נָתָן צְבִי. בְּשִׁלְהֵי קַיִץ תשי"ז נָסְעוּ הַהוֹרִים, וְנָתָן צְבִי יַחַד עִמָּם, לְבִקּוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הֵם בִּקְּרוּ בְּבֵית קְרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָרַבִּים שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בֵּין כָּל הַקְּרוֹבִים הָיָה גַּם אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר, הַגָּאוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יְהוּדָה.

בְּמֶשֶׁךְ בִּקּוּרָם דִּבֵּר הַגָּאוֹן עִם בְּנָם, נַפְתָּלִי צְבִי, וּכְכָל שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ יוֹתֵר, כָּךְ הֻקְסַם מֵהָאִישִׁיּוּת הַקּוֹרֶנֶת שֶׁלּוֹ. נְשָׁמָה גְּבוֹהָה יֵשׁ לַיֶּלֶד הַזֶּה, הוּא הִרְהֵר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְיֵשׁ לִשְׁמֹר עָלֶיהָ בִּמְיֻחָד. עוֹד עָתִיד הַיֶּלֶד לִגְדֹּל לַעֲנַק רוּחַ, אִם רַק יוּכַל לִטְעֹם מֵאֲוִירָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מֵהָאֲוִיר הַקָּדוֹשׁ שֶׁבָּהּ...

עוֹד מְעַט קָט יַחְלְפוּ הַחַגִּים, הוֹרָיו שֶׁל נָתָן צְבִי יָשׁוּבוּ לְבֵיתָם בְּשִׁיקָגוֹ. לִפְנֵי שֶׁהֵם חוֹזְרִים הַבַּיְתָה מְבַקֵּשׁ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה אֶת הַנַּעַר הַטָּהוֹר הַזֶּה... לְעוֹד שָׁנָה אַחַת בִּלְבַד. שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיִתְבַּשֵּׂם מֵאֲוִירָהּ הַטָּהוֹר וְהַמַּחְכִּים, שֶׁיִּקַּח עִמּוֹ צֵידָה לְדַרְכּוֹ בְּאָמֵרִיקָה הַגְּדוֹלָה וְהַנּוֹצֶצֶת...

מְבֻלְבָּלִים וּנְבוֹכִים מֵהַבַּקָּשָׁה הַלֹּא צְפוּיָה יָצְאוּ הוֹרָיו מֵחַדְרוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה... לְהַשְׁאִיר אֶת נָתָן צְבִי שֶׁלָּהֶם בָּאָרֶץ? לַחְזֹר לְבַד? אֵיךְ הֵם יְכוֹלִים?

לְמָחֳרָת, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, צָעֲדָה אִמּוֹ שֶׁל נָתָן צְבִי לְבֵית הַכְּנֶסֶת. בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה קָרָא בַּעַל הַקּוֹרֵא בְּמִיר אֶת פָּרָשַׁת הָעֲקֵדָה.

בְּעֶזְרַת נָשִׁים יָשְׁבָה אִמּוֹ שֶׁל הַנַּעַר תּוֹהָה וּמְבֻלְבֶּלֶת מְעַט, אֵינָהּ מְבִינָה הַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁהִיא שׁוֹמַעַת. לְיָדָהּ יָשְׁבָה רִבְקָה שְׁמוּאֵלֶבִיץ (מִי שֶׁהָיְתָה לְיָמִים הָרַבָּנִית רִבְקָה אֶזְרָחִי, אֵשֶׁת הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק אֶזְרָחִי). רִבְקָה הִבִּיטָה בָּאִשָּׁה הַתּוֹהָה שֶׁלְּיָדָהּ. בְּחוּשֶׁיהָ הַדַּקִּים קָלְטָה שֶׁהִיא אֵינָהּ מַרְגִּישָׁה נוֹחַ וְלֹא מְבִינָה כָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר. רִבְקָה יָדְעָה הֵיטֵב אַנְגְלִית וּבְלַחַשׁ הִסְבִּירָה לַגְּבֶרֶת פִינְקֶל מַה קּוֹרְאִים עַכְשָׁו... הִיא סִפְּרָה בְּחַיּוּת רַבָּה וּבְמִלִּים פְּשׁוּטוֹת וּבְרוּרוֹת עַל מְסִירוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ וּנְכוֹנוּתוֹ לַעֲקֹד אֶת בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. עַל אַהֲבַת ד' הָעֲצוּמָה שֶׁפִּכְּתָה בְּתוֹךְ לִבּוֹ, אַהֲבָה שֶׁגָּבְרָה עַל הָאַהֲבָה הַטִּבְעִית שֶׁל אָב לְיַלְדּוֹ, וּבָרֶגַע שֶׁצַּו אֱלֹקִי הוֹרָה לוֹ לִנְהֹג אַחֶרֶת מִכְּפִי שֶׁאָהַב, לֹא הָיָה לְרֶגַע הִסּוּס בְּלִבּוֹ.

כֹּה חַי הָיָה הַתֵּאוּר, וְכֹה קָרוֹב וּמוּבָן... וּגְבֶרֶת פִינְקֶל, שֶׁלָּרִאשׁוֹנָה שָׁמְעָה אֶת סִפּוּר הָעֲקֵדָה בְּצוּרָה בְּרוּרָה וְחַיָּה כָּל כָּךְ, הִקְשִׁיבָה בְּפֶה פָּעוּר וּבְאָזְנַיִם כְּרוּיוֹת לִרְוָחָה, וּלְאַחַר מִכֵּן שָׁתְקָה בְּדוּמִיָּה מְלֵאַת הַעֲרָכָה. לִבָּהּ הִתְפַּעֵם נֹכַח הַנִּסָּיוֹן הַקָּשֶׁה שֶׁעָבַר אַבְרָהָם אָבִינוּ, וַאֲפִלּוּ לְרֶגַע לֹא הִרְהֵר...

עוֹד רֶגַע וְהַבַּעַל קוֹרֵא מְסַיֵּם לִקְרֹא, אֲבָל אָז פִּלְּחָה מַחְשָׁבָה אֶת מֹחָהּ. "אֵין סָפֵק שֶׁעֵינַיִם צוֹפִיּוֹת לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, וְהוּא אֵינוֹ טוֹעֶה בְּנָתָן צְבִי שֶׁלָּנוּ... אֵין סָפֵק שֶׁאָכֵן, עֶדְיוֹ לִגְדוֹלוֹת..."

מַחְשָׁבָה נְחוּשָׁה וְאַמִּיצָה עָלְתָה בָּהּ. "נָכוֹן שֶׁאֲנִי אִמָּא, וַאֲנִי רוֹצָה אֶת בְּנִי מַחְמַדִּי לְצִדִּי, בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית... גַּם שָׁם אֶפְשָׁר לִגְדֹּל יְהוּדִי טוֹב, וּבְכָל זֹאת...

אִם אַבְרָם אָבִינוּ הִסְכִּים לְהַקְרִיב לַד' אֶת בְּנוֹ הַיָּחִיד, שֶׁכָּל כָּךְ רָצָה וְכָל כָּךְ הִתְפַּלֵּל עָלָיו, גַּם אֲנִי רוֹצָה לְהַקְרִיב קָרְבָּן קָטָן. אֶתְגַּבֵּר עַל הַגַּעְגּוּעִים וְעַל אַהֲבַת הָאֵם הַמְפַכָּה בִּי, אֶשְׁלַח אֶת בְּנִי לִתְקוּפָה לַיְשִׁיבָה..."

וְאָכֵן, עַד סוֹף הַחֹרֶף נִשְׁאַר נָתָן צְבִי בַּיְשִׁיבָה, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הִתְגּוֹרֵר בְּבֵית דּוֹדוֹ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה.

מִדֵּי עֶרֶב, סִפֵּר לְיָמִים הרה"ג רַבִּי נָתָן צְבִי, כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִישֹׁן, הָיָה דּוֹדוֹ שׁוֹקֵד עַל לִמּוּדוֹ, וּכְשֶׁקָּם בַּבֹּקֶר רָאָה אֶת דּוֹדוֹ רָכוּן שׁוּב עַל גַּבֵּי הַסְּפָרִים הָעַתִּיקִים וְהַטּוֹבִים הָאֵלּוּ.

בְּאַחַד הַבְּקָרִים הִתְעוֹרֵר הַנַּעַר מֻקְדָּם וְרָאָה אֶת דּוֹדוֹ הַגָּדוֹל קָם מִשְּׁנָתוֹ. חוּשׁ פְּנִימִי לָחַשׁ לַנַּעַר שֶׁלֹּא כְּדַאי לוֹ לָקוּם, כִּי הַמַּחֲזֶה שֶׁהוּא עָתִיד לִרְאוֹת לֹא יִשָּׁכַח מִזִּכְרוֹנוֹ גַּם כְּשֶׁיַּעַבְרוּ יָמִים רַבִּים...

הַדּוֹד קָם, נָטַל אֶת יָדָיו, וּמִיָּד כְּשֶׁסִּיֵּם נִגַּשׁ אֶל אֲרוֹן הַסְּפָרִים, חִבֵּק וְנִשֵּׁק אֶת כָּל הַכְּרָכִים שֶׁל הַשַּׁ"ס וּלְאַחַר מִכֵּן הוֹצִיא מֵהָאָרוֹן אֶת הַגְּמָרָא בָּבָא קַמָּא וְנָשַׁק לָהּ בְּלַהַט...

אֵיזֶה מַרְאֶה הָיָה זֶה! אֵיזוֹ אַהֲבָה יוֹקֶדֶת! לְפִי הַנְּשִׁיקָה נִרְאֶה הָיָה שֶׁשָּׁנִים רַבּוֹת לֹא נִפְגְּשׁוּ.

לְאַחַר מִכֵּן אָמַר הַדּוֹד הַגָּדוֹל בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה בְּשֶׁקֶט, כִּי חָשַׁב שֶׁנָּתָן צְבִי יָשֵׁן וְנִזְהַר לֹא לַהֲעִירוֹ... שְׁקֵטוֹת הָיוּ הַבְּרָכוֹת, כִּמְעַט בִּלְחִישָׁה הֵן נֶאֶמְרוּ. וְלַמְרוֹת זֹאת... הָעָצְמָה שֶׁלָּהֶן הִדְהֲדָה בַּחֶדֶר הַדְהֵד הֵיטֵב. כַּמָּה רֶגֶשׁ הָיָה בָּהֶן! כַּמָּה תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה וְאַהֲבָה...

כְּשֶׁהִגִּיעַ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה לַמִּלִּים "וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תּוֹרָתֶךָ לִשְׁמָהּ..." נֶעֶתְקָה נְשִׁימָתוֹ שֶׁל הַנַּעַר. דְּמָעוֹת! דְּמָעוֹת שֶׁל מַמָּשׁ הֵצִיפוּ אֶת עֵינָיו שֶׁל דּוֹדוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁזָּכָה לִלְמֹד כָּל כָּךְ הַרְבֵּה.

שָׁנִים הוּא אוֹמֵר אֶת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. וּבְכָל אֹפֶן, עֲדַיִן לֹא נָס לֵחָם וְלֹא פַּג זָהֳרָם וְלֹא נָמַס יָפְיָם... דּוֹמֶה שֶׁהַמַּרְאֶה הַזֶּה גָּרַם טַלְטֵלָה עַזָּה בְּנַפְשׁוֹ הַצְּעִירָה שֶׁל הַנַּעַר יוֹתֵר מִשֶּׁיָּכְלוּ לִגְרֹם זֹאת אֶלֶף מִלִּים.

*

בְּפֶסַח תשי"ח חָזַר הַנַּעַר הַבַּיְתָה, לְשִׁיקָגוֹ. הַפַּעַם כְּבָר לֹא הָיָה נַעַר אָמֵרִיקָאִי כְּמוֹ יֶתֶר חֲבֵרָיו. הוּא הָיָה נַעַר אַחֵר, נַעַר שֶׁגָּדַל בִּירוּשָׁלַיִם סְפוּגַת הַיִּרְאָה וְהַקְּדֻשָּׁה בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים, שֶׁהָיָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ יְשִׁיבַת מִיר, הַגָּאוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יְהוּדָה וְרָאָה אוֹתוֹ לוֹמֵד... נַעַר שֶׁרָאָה רֹאשׁ יְשִׁיבַת מִיר מְנַשֵּׁק בְּאַהֲבָה אֶת סִפְרֵי הַלִּמּוּד מִדֵּי בֹּקֶר, כְּאִלּוּ לֹא פָּגַשׁ בָּהֶם זְמַן אָרֹךְ... נַעַר זֶה כְּבָר לֹא יוּכַל לִהְיוֹת אוֹתוֹ נַעַר אָמֶרִיקָאִי כְּשֶׁהָיָה.

בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם נִשְׁאַר נָתָן צְבִי בְּשִׁיקָגוֹ. שָׁם הוּא סִפֵּר לַחֲבֵרָיו סִפּוּרִים הַלְּקוּחִים מֵעוֹלָם אַחֵר... סִפּוּרִים שֶׁבָּהֶם קַיֶּמֶת רַק אַהֲבַת תּוֹרָה טְהוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם לְלֹא סְיָג. סִפּוּרִים שֶׁבָּהֶם מִשְׂחֲקֵי כַּדּוּרֶגֶל וּמַנְעַמֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם מִחוּץ לַגְּבוּל וְאֵינָם קְשׁוּרִים לְעוֹלָמוֹ שֶׁל בֶּן תּוֹרָה, בְּשׁוֹנֶה מִכָּל נַעַר יְהוּדִי בְּאָמֵרִיקָה שֶׁל אוֹתָם יָמִים...

שָׁנָה חָלְפָה, וְעוֹד שָׁנָה... וּבְקַיִץ תש"כ קָם הַנַּעַר וְנָסַע שׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל... הַפַּעַם עַל מְנָת לְהִשָּׁאֵר בַּיְשִׁיבָה, לִהְיוֹת חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמֶּנָּה.

מתולדותיו:

רַבִּי נָתָן צְבִי פִינְקֶל נוֹלַד בְּה' בַּאֲדָר ב' התש"ג בְּשִׁיקָגוֹ שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית לאביו רבי אליהו מאיר וְנִקְרָא שמו בישראל עַל שֵׁם זקנו, הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה. בִּהְיוֹתוֹ נַעַר נָסַע לִלְמֹד בִּישִׁיבָת מיר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שם למד ללא הפסקה, ותקופה ארוכה היה לומד בכל יום שנים עשר שעות ברציפות .

בהגיעו לפרקו נלקח לחתן אצל בן דודו של אביו, הגאון רבי בנימין ביינוש פינקל זצ"ל שהיה ראש ישיבת מיר. בִּשְׁנַת ה'תש"ן לאחר פטירת חמיו הִתְמַנָּה לְרֹאשׁ יְשִׁיבַת מִיר,בתקופתו גדלה הישיבה לגדולה ביותר בעולם הישיבות. הָיָה חָבֵר בְּמוֹעֶצֶת חַכְמֵי הַתּוֹרָה שֶׁל דֶּגֶל הַתּוֹרָה.

נִפְטַר בְּי"א בְּחֶשְׁוָן התשע"ב. בְּהַלְוָיָתוֹ רְווּיַת הַיָּגוֹן הִשְׁתַּתְּפוּ לְמַעְלָה מִמֵּאָה אֶלֶף אִישׁ. זי"ע.