רַבִּי אֵלִיָּהוּ לוֹפְּיַאן: הַיֶּלֶד שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה

בְּבֵיתָהּ שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית הִסְתּוֹבְבָה אִמָּא לְגַמְרֵי לֹא רְגוּעָה. "צְרִיכִים לִשְׁלֹחַ לוֹ כֶּסֶף, לְאֵלִיָּהוּ. מִנַּיִן יִחְיֶה?" אָמְרָה בִּכְאֵב כְּשֶׁלִּבָּהּ יוֹצֵא לְיַלְדָּה הָרַךְ. בְּסַךְ הַכֹּל בֶּן תֵּשַׁע אֵלִיָּהוּ שֶׁלָּהּ, וּכְבָר נִשְׁאָר לוֹ לְבַדּוֹ, רָחוֹק כָּל כָּךְ...

"לֹא, לֹא צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ", פָּסַק אַבָּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ אֶת פְּסוּקוֹ. "רַק אִם לֹא נִשְׁלַח לוֹ כֶּסֶף, יַרְגִּישׁ אֵלִיָּהוּ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ, רַק כָּךְ יֵשׁ סִכּוּי שֶׁיִּצְטָרֵף אֵלֵינוּ".

הַסִּפּוּר שֶׁל מִשְׁפַּחַת לוֹפְּיַאן הִתְחִיל כַּמָּה שָׁבוּעוֹת קֹדֶם לָכֵן, עֵת יָשְׁבוּ הַיְלָדִים כֻּלָּם בְּבֵיתָם בָּעֲיָרָה גְרֵייבָא שֶׁבְּלוֹמְזָ'א וְאָכְלוּ אֲרוּחַת עֶרֶב בְּשַׁלְוָה.

"יְלָדִים", נִכְנַס אַבָּא וּפָנָיו מַבִּיעוֹת סוֹד, "יֵשׁ לִי בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לְבַשֵּׂר לָכֶם".

"בְּשׂוֹרָה טוֹבָה?" הַיְלָדִים הִפְסִיקוּ לֶאֱכֹל וְהבִּיטוּ דְּרוּכִים בְּפָנָיו שֶׁל אַבָּא, תּוֹהִים מַהִי הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה שֶׁבְּאַמְתַּחְתּוֹ.

"טִיּוּל?" נִסָּה אַחַד הַיְלָדִים לְנַחֵשׁ. "מַשֶּׁהוּ טוֹב יוֹתֵר", הִבְטִיחַ אַבָּא.

"אוֹרְחִים חֲשׁוּבִים?" שָׁאַל יֶלֶד אַחֵר, אֲבָל אַבָּא אָמַר שֶׁלֹּא... הַבְּשׂוֹרָה טוֹבָה יוֹתֵר.

"טוֹב, אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם", הִתְרַצָּה אַבָּא.

לְרֶגַע הִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט, וּלְאַחַר מִכֵּן הוֹדִיעַ אַבָּא בְּקוֹל חֲגִיגִי: "אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים דִּירָה!"

"עוֹבְרִים דִּירָה? לְאָן?" שָׁאֲלוּ הַיְלָדִים, מְנַסִּים לַחְשֹׁב עַל הֶעָרִים שֶׁבְּקִרְבַת מְגוּרֵיהֶם. אוּלָם הַהַפְתָּעוֹת לֹא תַּמּוּ... לֹא, הֵם לֹא הוֹלְכִים לָגוּר בְּמָקוֹם אַחֵר בְּלִיטָא.

"לְאָמֵרִיקָה, יְלָדִים, אֲנַחְנוּ עוֹזְבִים אֶת לִיטָא וּמְהַגְּרִים לְאָמֵרִיקָה!"

"אָמֵרִיקָה!!!" הַמִּטְבָּח הַשָּׁקֵט וְהַדּוֹמֵם הָפַךְ עַד מְהֵרָה לִפְקַעַת שֶׁל צְעָקוֹת וּקְרִיאוֹת שִׂמְחָה. "עוֹבְרִים לְאָמֵרִיקָה!" "לְאֶרֶץ הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַבִּלְתִּי מֻגְבָּלוֹת!" "כַּמָּה טוֹב יִהְיֶה לָנוּ שָׁם!"

הַיְלָדִים הָיוּ מְאֻשָּׁרִים. עֵינֵיהֶם נָצְצוּ. אֵין מַה לְּדַבֵּר, הַפְתָּעָה מְיֻחֶדֶת מְאֹד הֵכִינוּ לָהֶם אַבָּא וְאִמָּא. הֵם נִרְגָּשִׁים וּמְחַכִּים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לָרֶגַע שֶׁבּוֹ יַעֲלוּ עַל הָאֳנִיָּה וְיַעַזְבוּ אֶת לִיטָא.

אַבָּא הִסְתַּכֵּל סָבִיב, שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחָתָם שֶׁל יְלָדָיו. רַק אִמָּא הִבִּיטָה בְּאֵלִיָּהוּ שֶׁלָּהּ בֶּן הַתֵּשַׁע. הַמַּרְאֶה שֶׁלּוֹ לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ. אֵלִיָּהוּ יָשַׁב מְכֻוָּץ מַשֶּׁהוּ בִּמְקוֹמוֹ, פָּנָיו לֹא הִבִּיעוּ כָּל שִׂמְחָה. הוּא שִׂחֵק בַּצַּלַּחַת הָרֵיקָה וּמִצְחוֹ קָמוּט...

"אֵלִיָּהוּ", אָמְרָה אִמָּא בְּקוֹל רַךְ, מְנַעֶרֶת אֶת בְּנָהּ מִשַּׂרְעַפָּיו, "אֵלִיָּהוּ, אַתָּה לֹא שָׂמֵח?"

אֵלִיָּהוּ הִתְנַעֵר לְרֶגַע וְהִסְתַּכֵּל עַל אִמָּא. פָּנָיו, פְּנֵי יֶלֶד קָטָן וְרַךְ בְּשָׁנִים, אֲבָל בְּעֵינָיו מַבָּט נָחוּשׁ וְעִקֵּשׁ. מַבָּט שֶׁל מִישֶׁהוּ שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו.

אַבָּא הִבִּיט בְּאֵלִיָּהוּ בְּרִכּוּז. הָאַחִים הָאֲחֵרִים הִשְׁתַּתְּקוּ וִהִסְתַּכְּלוּ עַל אֵלִיָּהוּ, שֶׁמִּשּׁוּם מָה לֹא הָיָה שֻׁתָּף לַשִּׂמְחָה הַכְּלָלִית. "אֲנִי", נִסֵּר קוֹלוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד הַמֻּפְלָא אֶת הֶחָלָל, "אֲנִי לֹא נוֹסֵעַ לְאָמֵרִיקָה". שָׁקֵט קוֹלוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ וְעָדִין, וְעִם זֹאת – בַּעַל נוֹכְחוּת גְּבוֹהָה וְהֶחְלֵטִי עַד מְאֹד.

הַשֶּׁקֶט בַּחֶדֶר הֶעֱמִיק. הַיְלָדִים הִבִּיטוּ בְּתִמָּהוֹן בַּאֲחִיהֶם, שֶׁדָּחָה מִלְּפָנָיו אֶת הַהַצָּעָה הַמֻּפְלָאָה. אַבָּא הִבִּיט בּוֹ בְּכַעַס מְעֹרָב בִּפְלִיאָה. "מַה פֵּרוּשׁ לֹא נוֹסֵעַ? זֶה לֹא טִיּוּל, אֵלִיָּהוּ, אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא הֵבַנְתָּ אוֹתִי נָכוֹן. אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים דִּירָה, וְאַתָּה חַיָּב לָבוֹא אִתָּנוּ. אֵין לְךָ מָקוֹם אַחֵר לִהְיוֹת בּוֹ".

פָּנָיו שֶׁל אֵלִיָּהוּ הִתְכַּרְכְּמוּ וְדֹק דְּמָעוֹת הֵצִיף אֶת עֵינָיו, אֲבָל הוּא הֵישִׁיר אֶת מַבָּטוֹ, הַמַּבָּט שֶׁגִּלֵּם אֶת חֲלוֹם חַיָּיו שֶׁל הַיֶּלֶד הַזֶּה. קוֹלוֹ הָיָה נָחוּשׁ וְהֶחְלֵטִי. "בְּאֶרֶץ הַחָמְרָנוּת וְהַמּוֹתָרוֹת לֹא אוּכַל לִגְדֹּל כְּבֶן תּוֹרָה".

הַדְּמָמָה שֶׁשָּׂרְרָה בְּאוֹתָם רְגָעִים הִמְשִׁיכָה לְלַוּוֹת אֶת מִשְׁפַּחַת לוֹפְּיַאן עָמֹק לְתוֹךְ הַלַּיְלָה. רַק כְּשֶׁכָּל הַיְלָדִים יָשְׁנוּ שָׁאֲלָה אִמָּא אֶת אַבָּא בִּדְאָגָה, "מַה יִּהְיֶה עִם אֵלִיָּהוּ?"

"לֹא יִהְיֶה כְּלוּם", הֵשִׁיב אַבָּא בְּבִטּוּל, "הוּא יֶלֶד קָטָן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא אוֹמֵר. אַל תִּדְאֲגִי, אֵלִיָּהוּ לֹא יוּכַל לְהִשָּׁאֵר כָּאן לְבַדּוֹ, הוּא יִצְטָרֵף אֵלֵינוּ".

אֲבָל אֵלִיָּהוּ לֹא הִצְטָרֵף. נָסְעוּ הוֹרָיו וְהִפְלִיגוּ לָאָרֶץ הַגְּדוֹלָה וְהַמְנֻכֶּרֶת, הִשְׁאִירוּ אוֹתוֹ בְּעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל. כְּסָפִים כִּמְעַט לֹא נִשְׁלְחוּ. הַכֹּל עָשָׂה אַבָּא כְּדֵי שֶׁאֵלִיָּהוּ יִשָּׁבֵר, יִרְאֶה שֶׁאֵין לוֹ בְּרֵרָה וְיָבוֹא אִתָּם לְאַרְצוֹת הַבְּרִית.

אֹכֶל וּמָזוֹן הֵם דָּבָר טוֹב וְחָשׁוּב, בִּלְעֲדֵיהֶם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם, אֲבָל אֵלִיָּהוּ הַקָּטָן לֹא נָתַן לָעֻבְדּוֹת הַלָּלוּ לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ. דַּרְכּוֹ בַּחַיִּים הָיְתָה סְלוּלָה וּבְטוּחָה. מְעַט רָעָב וּמַחְסוֹר לֹא יַעַמְדוּ בְּדַרְכּוֹ.

שְׁעַת עֶרֶב מֻקְדֶּמֶת. אֵלִיָּהוּ הַקָּטָן נִגָּשׁ לִקְצֵה הָרְחוֹב, שָׁם מְמֻקֶּמֶת חֲנוּתוֹ שֶׁל הַחֶנְוָנִי. הַחֶנְוָנִי עָמֵל וְטוֹרֵחַ, מְסַדֵּר אֶת הַחֲנוּת לְאַחַר הַהֲמֻלָּה שֶׁל הַיּוֹם הָאָרֹךְ. "כֵּן?" שׁוֹאֵל הַחֶנְוָנִי אֶת הַיֶּלֶד שֶׁעוֹמֵד בִּקְצֵה הַחֲנוּת מְבֻיָּשׁ וְנָבוֹךְ. "מָה אַתָּה צָרִיךְ?" נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מִי זֶה הַיֶּלֶד הַזֶּה, הַבֵּן שֶׁל מִשְׁפַּחַת לוֹפְּיָאן שֶׁהִגְּרָה לְאָמֵרִיקָה. אוֹמְרִים שֶׁהַיֶּלֶד הַזֶּה נִשְׁאַר לְבַד. יֶלֶד מוּזָר, כַּנִּרְאֶה. מַה הוּא רוֹצֶה מִמֶּנּוּ עַכְשָׁו? לָמָּה הוּא עוֹמֵד שָׁם בַּצַּד וְלֺא אוֹמֵר מִלָּה?

"אֲנִי..." פָּנָיו שֶׁל אֵלִיָּהוּ מֻשְׁפָּלוֹת לָרִצְפָּה, "אֲנִי רָצִיתִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּמְכֹּר לִי אֹכֶל בְּזוֹל..." קוֹלוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַקָּטָן רוֹעֵד. הוּא אֵינוֹ רָגִיל לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת וְאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּגְמְלוּ אִתּוֹ חֲסָדִים, אֲבָל מַה הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, הוּא רָעֵב כָּל כָּךְ! "אֵין לִי הַרְבֵּה כֶּסֶף לְשַׁלֵּם..."

שׁוֹתֵק הַחֶנְוָנִי וּמְהַנְהֵן בְּרֺאשׁוֹ. רֹגֶז קַל מֵצִיף אוֹתוֹ, וּמַה הוּא? לוֹ יֵשׁ כֶּסֶף? גַּם הוּא צָרִיךְ לְהָבִיא לִילָדָיו הַקְּטַנִּים אֹכֶל. וְאָז עוֹלֶה בְּרֺאשׁוֹ רַעְיוֹן לֹא רַע בִּכְלָל: הוּא יִקַּח מֵהַיֶּלֶד הַזֶּה יוֹתֵר כֶּסֶף! הוֹרָיו לֹא נִמְצָאִים כָּאן, וּבְיֶלֶד בֶּן תֵּשַׁע קַל מְאֺד לְתַעְתֵּעַ...

יָמִים חָלְפוּ, חֳדָשִׁים עָבְרוּ, וְזֶה לֹא הָיָה קַל. יֶלֶד קָטָן וּבוֹדֵד, שֶׁכִּמְעַט אֵין לוֹ כֶּסֶף לְמִחְיָתוֹ. הַיָּמִים הַקָּשִׁים הַלָּלוּ חָרְטוּ בּוֹ אֶת אוֹתוֹתֵיהֶם. בַּהַקְדָּמָה עַל הַסֵּפֶר "לֵב אֵלִיָּהוּ" כּוֹתֵב בְּנוֹ שֶׁאָבִיו אָמַר שֶׁבְּיַלְדוּתוֹ מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה.

הַאִם הוּא הִתְחָרֵט? הַאִם אֵלִיָּהוּ, הַיֶּלֶד בֶּן הַתֵּשַׁע וָחֵצִי, נִשְׁבַּר? לְרֶגַע לֹא.

שָׁנִים נוֹסָפוֹת עָבְרוּ. אֶחָיו שֶׁל אֵלִיָּהוּ, אֵלּוּ שֶׁנָּחֲתוּ בְּאֶרֶץ הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַבִּלְתִּי מֻגְבָּלוֹת, הִתְרַחֲקוּ, לְדַאֲבוֹן לֵב, מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. רַק אֵלִיָּהוּ הַקָּטָן, הַיֶּלֶד שֶׁהִתְעַקֵּשׁ וְנִשְׁאַר לְבַדּוֹ עַל אַדְמַת לִיטָא, צָמַח לִגְדוֹל הַדּוֹר וְלִפְאֵר הָעָם הַיְּהוּדִי.

מתולדותיו:

רַבִּי אֵלִיָּהוּ לוֹפְּיַאן נוֹלָד בִּשְׁנַת תרל"ו בָּעֲיָרָה גְּרֵייבָא בפולניה. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עשר הִגְּרוּ הוֹרָיו לארצות הברית וְהוּא נִשְׁאַר בָּעֲיָרָה לְבַדּוֹ על אף התנגדות בני משפחתו, כיון שפחד להתבטל מהתורה. לְאַחַר מכן לָמַד אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שׁוּלֶבִיץ, הִסְפִּיק לִלְמֹד שָׁנָה אַחַת אֵצֶל הַסַּבָּא מִקֶּלְם לִפְנֵי שֶׁהַסַּבָּא נִפְטַר.

יֻסַּד יְשִׁיבָה בְּקֶלְם, וּבִזְמַן מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה הִמְשִׁיךְ בִּמְסִירַת הַשִּׁעוּרִים בַּיְשִׁיבָה. בִּשְׁנַת תש"י עָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שָׁם הָיָה לְמַנהל רוחני בִּישִׁיבַת כְּנֶסֶת חִזְקִיָּהו, היה בקשר עם כל בחור ובחור, ובזמנו הישיבה שגשגה עד למאוד. היה בקי גדול בתורה אך הסתיר את עצמו מאוד. רַבִּי אֵלִיָּהוּ חִבֵּר אֶת סֵפֶר הַמּוּסָר הַיָּדוּעַ 'לֵב אֵלִיָּהוּ'.

נִפְטַר בְּכ' בֶּאֱלוּל תש"ל. שְׁמוֹ נֶחְרַט בְּתוֹלְדוֹת הָעָם הַיְּהוּדִי כְּאֶחָד מִגְּדוֹלֵי בַּעֲלֵי הַמּוּסָר. זי"ע.