מרן החזון איש: מִמַּעֲמַקֵּי הַבּוֹר

"הוּא נָפַל...", "לֹא שָׂם לֵב לַבּוֹר..." "מִסְכֵּן, תִּשְׁמְעוּ אֶת הַיְלָלוֹת שֶׁלּוֹ..."

שְׁנֵי הָאַחִים, אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ וּמֵאִיר הָיוּ בְּדַרְכָּם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ כְּדֵי לִלְמֹד. עוֹד מְעַט קָט יַגִּיעוּ הַשְּׁנַיִם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, מָקוֹם שֶׁבּוֹ הֵם שׁוֹאֲבִים מִבְּאֵר הַמַּיִם הַחַיִּים, אֲבָל גַּם עַד לְבֵית הַמִּדְרָשׁ הֵם לֹא בִּזְבְּזוּ אֶת הַזְּמַן. גַּם בַּדֶּרֶךְ לֹא הִפְסִיקוּ לְרֶגַע לִלְמֹד... אֶחָד טָעַן, הַשֵּׁנִי הֶעֱלָה סְבָרָא, אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ הֵבִיא צִטּוּטִים, וּמֵאִיר אָחִיו חִזֵּק אֶת דְּבָרָיו... אֲבָל לְפֶתַע נֶעֶצְרוּ הַשְּׁנַיִם. הִתְקַהֲלוּת קְטַנָּה וְתוֹהָה שֶׁל אֲנָשִׁים מְבֻלְבָּלִים לָכְדָה אֶת לִבָּם: "מִישֶׁהוּ נָפַל לַבּוֹר!" נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת מְבֹהָלוֹת.

 אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁלֹּא מְדֻבָּר בְּיֶלֶד יְהוּדִי", אָמַר אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ בַּחֲרָדָה.

הַבּוֹר נִרְאָה צַר וְעָמֹק, רַק יֶלֶד קָטָן וְצָנוּם יָכוֹל לִפֹּל לְתוֹכוֹ. עַכְשָׁו הוּא נִמְצָא שָׁם, לְמַטָּה בִּפְנִים... "מִי יוֹדֵעַ מַה גּוֹרָלוֹ שֶׁל מִי שֶׁנָּפַל לַבּוֹר הַזֶּה..." הִבִּיט מֵאִיר בְּבֶהָלָה בִּקְבוּצַת הָאֲנָשִׁים שֶׁסְּבִיב הַפֶּתַח.

הֵם הִתְקָרְבוּ עוֹד מְעַט. קָשֶׁה הָיָה לִשְׁנֵי הָאַחִים טוֹבֵי הַלֵּב לַחְשֹׁב שֶׁמִּישֶׁהוּ נִמְצָא בַּבּוֹר וְהֵם אֵינָם עוֹזְרִים לוֹ. אוּלַי הֵם יְכוֹלִים לְהוֹעִיל בְּמַשֶּׁהוּ? לָתֵת יָד וְלַעֲזֹר?

"מִי נָפַל?" שָׁאַל אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ אֶת אַחַד הַנּוֹכְחִים בַּמָּקוֹם.

"אָה, שׁוּם דָּבָר", הֵנִיף הַלָּה אֶת יָדוֹ בְּבִטּוּל, "שְׁטֻיּוֹת..."

שְׁנֵי הָאַחִים תָּלוּ בּוֹ מַבָּט מְבֹהָל. שְׁטֻיּוֹת? אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר שְׁטֻיּוֹת עַל אָדָם שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ בּוֹר? הַלָּה קָלַט אֶת מַבָּטָם הַתּוֹהֶה וְהַמְבֹהָל וְחִיּוּכוֹ הִתְרַחֵב. "לֹא הֵבַנְתֶּם אוֹתִי. אַף אֶחָד לֹא נָפַל לְתוֹךְ הַבּוֹר, כְּלוֹמַר, אַף אָדָם לֹא... זוֹ בְּסַךְ הַכֹּל חַיָּה. גּוּר כְּלָבִים קָטָן, זֶה הַכֹּל..."

זֶה הַכֹּל...

עַכְשָׁו שָׁמְעוּ הַשְּׁנַיִם אֶת הַיְלָלוֹת שֶׁל גּוּר הַכְּלָבִים. הַיְלָלוֹת הָיוּ אֻמְלָלוֹת וּמְעוֹרְרוֹת רַחֲמִים. גּוּר קָטָן שֶׁמָּעַד וְנָפַל פְּנִימָה, וְעַכְשָׁו הוּא כָּלוּא בַּבּוֹר הֶעָמֹק, מְפֻחָד. הֵם הִתְקָרְבוּ לְפֶתַח הַבּוֹר. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת הַגּוּר הַקָּטָן, שֶׁכֵּן הַבּוֹר הָיָה צַר וְעָמֹק, אֲבָל לִשְׁמֹעַ, שָׁמְעוּ אוֹתוֹ הֵיטֵב...

"הַגּוּר הַזֶּה בְּוַדַּאי שַׁיָּךְ לְאַחַד הַגּוֹיִים בַּסְּבִיבָה", אָמַר מֵאִיר חֶרֶשׁ, "רַק הֵם מְגַדְּלִים כָּאן כְּלָבִים..."

"אָכֵן", הִסְכִּים עִמּוֹ אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ, "אֲבָל מַה זֶּה מְשַׁנֶּה? גּוּר כְּלָבִים הוּא, וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְצַווָּה מֵאִתָּנוּ לִמְנֹעַ צַעַר גַּם מִבַּעֲלֵי חַיִּים". הוּא הֶחְרִישׁ עוֹד רֶגַע, וּלְאַחַר מִכֵּן תָּהָה בְּקוֹל: "אוּלַי... אוּלַי אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר לוֹ עַכְשָׁו?"

מֵאִיר הִבִּיט בְּאָחִיו בְּמַבָּט מִשְׁתָּאֶה. הֵיטֵב הִכִּיר אֶת מִידּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת וְאֶת לִבּוֹ הָרַחוּם. מַה מְתַכְנֵן הַפַּעַם אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ? אֵיךְ יַעֲזֹר אָחִיו הַצָּנוּם וְהָרָזֶה לְגוּר הַכְּלָבִים שֶׁמְּיַלֵּל בְּאֻמְלָלוּת?

"אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי יָכוֹל לָרֶדֶת לַבּוֹר", מִלְמֵל אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ, סָפֵק לְעַצְמוֹ סָפֵק לְאָחִיו. 'הִנֵּה', אָמַר מֵאִיר לְעַצְמוֹ, 'יָדַעְתִּי שֶׁאָחִי בַּעַל הַלֵּב הָרַחוּם לֹא יוּכַל לַעֲמֹד מִנֶּגֶד...'

"זֶה לֹא פָּשׁוּט", הוּא הִסֵּס בְּקוֹל, תּוֹהֶה אִם אָחִיו, שֶׁהָיָה חָלוּשׁ וְחוֹלֶה, אָכֵן יִצְלַח לַמְּשִׂימָה. "יִתָּכֵן שֶׁקַּל לָרֶדֶת, אֲבָל לְאַחַר הַיְרִידָה עֲלוּלִים לְהִיתָּקַע בַּבּוֹר בְּלִי אֶפְשָׁרוּת לְצֵאת..."

"ד' יַעֲזֹר", מִלְמֵל אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ, "זוֹ מִצְווָה גְּדוֹלָה שֶׁל מְנִיעַת צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים". וּמֵרֶגַע שֶׁהֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת זֹאת, לֹא הִתְעַכֵּב עוֹד.

"אֲנִי אֵרֵד לְחַלֵּץ אֶת הַחַיָּה הַתְּקוּעָה בֻּבּוֹר", אָמַר לִקְבוּצַת הָאֲנָשִׁים שֶׁהִתְגּוֹדְדָה סְבִיב הַפֶּתַח.

"אַתָּה?" כֻּלָּם הִבִּיטוּ בִּפְלִיאָה בַּנַּעַר הַיְּהוּדִי הַצָּנוּם. "הַבְּגָדִים שֶׁלְּךָ עֲלוּלִים לְהִתְלַכְלֵךְ", הֵעִיר מִישֶׁהוּ. חִיּוּךְ קַל רִפְרֵף עַל פָּנָיו שֶׁל הַנַּעַר. הַבְּגָדִים בְּוַדַּאי יִתְלַכְלְכוּ... חוֹל וַאֲבָנִים קְטַנּוֹת יִדָּבְקוּ בָּהֶם, נָכוֹן. אֲבָל מַה הוּא מְעַט לִכְלוּךְ לְעֻמַּת קִיּוּם מִצְוַת צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים?

אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ לֹא הִתְעַכֵּב הַרְבֵּה. הוּא הֶחְלִיט לָרֶדֶת, וַחֲבָל עַל כָּל רֶגַע שֶׁחוֹלֵף. בְּהֶחְלֵטִיּוּת הוֹרִיד אֶת מְעִילוֹ וּבִקֵּשׁ מֵהַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ: "קִשְׁרוּ אוֹתִי בְּרַגְלַי". הִתְבָּרֵר, שֶׁלַּמְרוֹת הָרֹשֶׁם הֶחָלוּשׁ שֶׁהוּא עוֹרֵר, הָיוּ בַּנַּעַר עָצְמוֹת בִּלְתִּי רְגִילוֹת. כָּאֵלּוּ שֶׁגָּרְמוּ לְכֻלָּם לַעֲמֹד סְבִיבוֹ, לְהַקְשִׁיב לְמַה שֶּׁהוּא אָמַר, וְכַמּוּבָן... לְהוֹדוֹת לוֹ עַל מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא מְגַלֶּה כְּלַפֵּי גּוּר קָטָן וְאֻמְלָל.

הַנּוֹכְחִים קִייְּמוּ חִישׁ קַל אֶת מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ מֵהֶם אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ. הֵם קָשְׁרוּ אֶת רַגְלָיו וְהִקְשִׁיבוּ לְהֶסְבֵּרוֹ הַמְפֹרָט. "כָּעֵת שַׁלְשְׁלוּ אוֹתִי לַבּוֹר כְּשֶׁאֲנִי הָפוּךְ, הָרֹאשׁ כְּלַפֵּי מַטָּה וְהָרַגְלַיִם כְּלַפֵּי מַעְלָה", הִסְבִּיר בְּאֹרֶךְ רוּחַ. "כְּשֶׁהַגּוּר יִהְיֶה בְּיָדִי אֹמַר לָכֶם, וְאָז תִּמְשְׁכוּ אוֹתִי בַּחֲזָרָה לְמַעְלָה".

הַנּוֹכְחִים הִבִּיטוּ בּוֹ בְּעֵינַייִם פְּעוּרוֹת. כָּכָה לְהִתְמַסֵּר לְמַעַן חַיָּה קְטַנָּה וּפְצוּעָה? כָּכָה לְהִסְתַּכֵּן בִּגְלָלָהּ? הֵם לֹא הִצְלִיחוּ לְהָבִין מֵהֵיכָן גַּדְלוּת הַנֶּפֶשׁ וְהַכֹּחוֹת. אָדָם שֶׁהַתּוֹרָה אֵינָהּ נֵר לְרַגְלָיו, בְּוַדַּאי לֹא יָבִין מַה מֵּנִיעַ נַעַר לְמַעֲשֶׂה נֶאֱצָל שֶׁכָּזֶה.

עַד מְהֵרָה נִמְצָא הַחֶבֶל הַמַּתְאִים וְנִקְשַׁר סְבִיב רַגְלָיו שֶׁל אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ. "בְּהַצְלָחָה", מִלְמְלוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים, וְזוּגוֹת עֵינַיִם פְּעוּרוֹת אָמְדוּ שׁוּב אֶת הַנַּעַר, לִרְאוֹת אִם לֹא יִתְחָרֵט בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן; אִם אָכֵן יַסְכִּים לָקַחַת עַל עַצְמוֹ אֶת הַמְּשִׂימָה הַמְסֻכֶּנֶת שֶׁמִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ יֵצֵא מִמֶּנָּה.

אֲבָל לֹא, הַנַּעַר לֹא הִתְחָרֵט. הַנּוֹכְחִים תָּפְסוּ אֶת הַחֶבֶל וְשִׁלְשְׁלוּ אוֹתוֹ לַבּוֹר. חֲשֵׁכָה עֲבֻתָּה קִדְּמָה אֶת פָּנָיו, קִירוֹת הַבּוֹר הִתְחַכְּכוּ בּוֹ. הוּא הִרְגִּישׁ אֵיךְ נוֹשְׁרִים רְגָבִים קְטַנִּים וּקְרִירִים וּדְבֵקִים לִבְגָדָיו, אֲבָל הַמְּשִׂימָה שֶׁעָמְדָה מוּל עֵינָיו מִקְּדָה אֶת כָּל תְּשׂוּמַת לִבּוֹ. קְצָת, וְעוֹד קְצָת, וְהִנֵּה... רֹאשׁוֹ שֶׁל אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ נוֹגֵעַ בְּרִצְפַּת הַבּוֹר. סוֹפְסוֹף הוּא הִגִּיעַ.

שְׁנִיָּה אַחַת וְעוֹד אַחַת... עֵינָיו שֶׁל אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ הִתְרַגְּלוּ לָאֲפֵלָה שֶׁבַּבּוֹר... הִנֵּה הוּא רוֹאֶה גַּם אֶת הַגּוּר הַקָּטָן מְסֻמָּר מִפַּחַד בְּצַד הַבּוֹר, מִצְטוֹפֵף שָׁם כְּכָל יְכָלְתּוֹ. כַּנִּרְאֶה נִבְהַל מֵהַדְּמוּת הַשְּׁחֹרָה שֶׁהֵגִיחָה לְעֻמָּתוֹ מִלְּמַעְלָה וְכִסְּתָה עַל מְעַט הָאוֹר שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו.

אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ לָקַח אֶת הַגּוּר בְּיָדָיו. הַגּוּר, שֶׁחָשׁ אֶת הַיָּדַיִם הַבְּטוּחוֹת הָאוֹחֲזוֹת בּוֹ, הִפְסִיק לִרְעֹד וְנִרְגַּע מְעַט מִפַּחְדּוֹ. "אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת", שָׁמְעוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁבַּחוּץ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַנַּעַר וְנָשְׁמוּ לִרְוָחָה. חֵלֶק אֶחָד שֶׁל הַמְּשִׂימָה מֵאֲחוֹרֵיהֶם. הַנַּעַר הִצְלִיחַ לִתְפֹּס אֶת הַגּוּר וְלֶאֱחֹז בּוֹ. עַכְשָׁו נִשְׁאַר הַחֵלֶק הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר: לְהַעֲלוֹת אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה... לְהִתְפַּלֵּל וּלְקַוּוֹת בְּכָל לֵב שֶׁיַּצְלִיחוּ לְהוֹצִיא אֶת הַנַּעַר לְלֹא כָּל בְּעָיוֹת מְיֻחָדוֹת. "אַל תִּפְחֲדוּ", אָמַר מִישֶׁהוּ בְּקוֹל מַרְגִּיעַ. "הַנַּעַר הַזֶּה כָּל כָּךְ צָנוּם וְרָזֶה, אֵין סָפֵק שֶׁנַּצְלִיחַ לְהוֹצִיא אוֹתוֹ". אֲבָל הַמִּלִּים הַמַּרְגִּיעוֹת לֹא הִצְלִיחוּ לְהַרְגִּיעַ אֶת מֵאִיר, הָאָח הַמָּסוּר שֶׁעָמַד בַּצַּד חִוֵּר וּמִלְמֵל פִּרְקֵי תְּהִלִּים, מְחַכֶּה לִרְאוֹת אֶת אָחִיו נֶחְלָץ בְּשָׁלוֹם מֵהַבּוֹר.

הַחֶבֶל נִמְשַׁךְ לְאִטּוֹ, מְשִׁיכָה אַחַת קְטַנָּה, וְעוֹד אַחַת... הִנֵּה, קְצוֹת נַעֲלָיו שֶׁל אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ כְּבָר מְבַצְבְּצִים מֵהַבּוֹר. עוֹד מְשִׁיכָה אַחַת, וְהוּא כֻּלּוֹ בַּחוּץ, וּבְיָדוֹ גּוּר הַכְּלָבִים הַקָּטָן, שֶׁעוֹמֵד עַל הָרִצְפָּה וְעוֹד רֶגַע נוֹשֵׂא אֶת רַגְלָיו וְנִמְלָט חֲזָרָה לַבַּיִת שֶׁבּוֹ הוּא גָּר...

וְאַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ? אֵינוֹ רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַעֲרָכָה אוֹ תּוֹדָה... הוּא רַק רוֹצֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ יָבִיא לוֹ סֵפֶל וּמַיִם לִטֹּל אֶת יָדָיו. רוֹצֶה הוּא לְהַמְשִׁיךְ לַהֲגוֹת עִם מֵאִיר אָחִיו בְּדִבְרֵי תּוֹרָה.

הַסֵּפֶל הוּבָא, וְאַחֲרֵי שֶׁנָּטַל אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ אֶת יָדָיו הוּא מִהֵר לְהֵיעָלֵם מֵהַמָּקוֹם, כְּשֶׁהַמַּעֲשֶׂה הַיָּפֶה וְהַנֶּאֱצָל שֶׁעָשָׂה מוֹתִיר אַחֲרָיו שֹׁבֶל שֶׁל אוֹר...

מתולדותיו:

רַבִּי אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ קָרֶלִיץ בַּעַל הַחֲזוֹן אִי"שׁ נוֹלַד בְּי"א חֶשְׁוָן תרל"ט. אִשְׁתּוֹ פָּתְחָה חֲנוּת אֲרִיגִים וּפִרְנְסָה אֶת הַמִּשְׁפָּחָה, וְהַחֲזוֹן אִישׁ לָמַד בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, לְלֹא דְּאָגָה לְעֹל הַפַּרְנָסָה. בִּזְמַן מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה עָבַר לָגוּר בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים, וּבְח' בְּתַמּוּז תרצ"ג עָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

 קָבַע אֶת מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ בִּבְנֵי בְּרַק, וְהָעִיר הַקְּטַנָּה הָפְכָה לִהְיוֹת עִיר לְעוֹלֵי רֶגֶל שֶׁבָּאוּ לִשְׁאֹל אֶת דַּעְתּוֹ וּלְקַבֵּל אֶת בִּרְכָתוֹ שֶׁל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר וּמִפּוֹסְקֵי הַהֲלָכָה. בִּשְׁנַת תרצ"ו הֵקִים הַחֲזוֹן אִישׁ כּוֹלֵל, אַחַד הָרִאשׁוֹנִים בִּבְנֵי בְּרַק, שֶׁכַּיּוֹם נִקְרָא כּוֹלֵל חֲזוֹן אִישׁ. עד היום פסקיו מהווים בסיס בעולם ההלכה.

בְּט"ו חֶשְׁוָן תשי"ד, לֵיל שַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת, נִפְטַר הַחֲזוֹן אִישׁ. עִירִיַּת בְּנֵי בְּרַק הִכְרִיזָה עַל בִּטּוּל מְלָאכָה, וְעֶשְׂרוֹת אַלְפֵי אִישׁ לִוּוּ אוֹתוֹ לִמְנוּחָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה. מְקוֹם קְבוּרָתוֹ שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת בִּבְנֵי בְּרַק. זיע"א.