עמיר בניון בסיפור לשבת: המלך הכי גבוה

 

מסופר על אדם שעלה לגדולה, ונהיה למלך.

 

"ובכן", אמרו לו יועציו, "עכשיו כשאתה מלך – עליך להיות יפה. מלך לא יפה הוא מלך לא מרשים".

 

"מה עליי לעשות?", שאל המלך.

 

אמרו לו יועציו "קודם כל, עליך להיפטר מהנמשים שעל פניך, כי הם לא הולמים פנים של מלך".

 

אחרי הורדת הנמשים, שאל המלך "ומה השלב הבא?".

 

ענו לו יועציו "השלב הבא הוא שנגזור את השיער והזקן המיותרים שיש לך, נכניס אותך לאמבטיה חמה וננקה אותך מכל מה שנדבק בך עד היום".

 

כמובן שהמלך הסכים גם לזה, כי הוא ידע שהיועצים שלו ותיקים, ובעבר הם יעצו למלכים שקדמו לו.

 

אחרי השלב של הניקיון הפיזי, היו צריכים לנקות את כבודו מכל כתם נפשי, כדי שחלילה לא יפריע לו לתפקד. כי אחרי הכל, הוא המלך. שוב שאל המלך, במה כרוך הדבר.

 

ענו לו יועציו "לשם ההתחלה, עליך להתנקות מכל מחשבה רעה כלשהי, ומכל התקשרות למשהו שאינו לכבודו של מלך. למשל, לא להימצא בתפקיד לבוש בבגדי המלך, ובו בשעה לשוחח עם פועל אשפה מטונף, כדי שלא תתלכלך כמובן. או כגון שלא תדבר בקול רם מדי, כדי שלא יחשבו חלילה שהמלך לא חכם".

 

קיבל עליו המלך ולמד.

 

"האם בכך הוכשרתי להיות מלך?", תהה המלך בפני יועציו, באחד הימים, אך נענה בשלילה.

 

"מלך טוב צריך לשנוא עוול ולאהוב יושר", ענו לו יועציו, "ואסור לו בשום פנים לשאת פנים לשום אדם. גם לבו צריך להיות כשל אריה, ואסור לו לפחד משום דבר בעולם".

 

הסכים המלך גם לכך, וכך הלך והוכשר, עד ששכח את ימיו כהדיוט, והיה כל כולו מונח בתפקיד המלך. פרצופו השתנה לחלוטין, תפיסת עולמו הפכה עמוקה ורחבה יותר, כיאה למלך.

 

"נו, האם בכך סיימתי?", שאל המלך. "רק עוד דבר אחד", ענו לו יועציו, "ואם גם את זה תסיים בהצלחה – תהיה מלך אמיתי".

"מהו הדבר?", שאל בסקרנות.

 

ענו לו יועציו: "עכשיו השיעור הקשה ביותר: עליך לטפס על סולם, ואחרי כל שלב כלפי מעלה - תצטרך לחתוך בחרב את המדרגה הקודמת".

 

כך, חשבו כולם, לעולם לא יוכל המלך מגדולתו, וגם יוכל לשכוח את המדרגות שהביאו אותו לפסגת העולם. הם לא רצו שיזכור את עברו וכך יפול מגדולתו.

 

שמח המלך על שהגיע למבחן הסופי, והחל לטפס מעלה, תוך שהוא חותך את המדרגות התחתונות של הסולם בעזרת חרבו. כשהגיע לפסגת הסולם, ראה שהוא בגובה אדיר, מחזיק בידו חרב שלופה, אך... אינו יכול לרדת.

 

שבת שלום.