הָאַדְמוֹ"ר בַּעַל הַ"נְּתִיבוֹת שָׁלוֹם" מסלונים זצוק"ל: אֱמוּנָה שֶׁל יוֹם-יוֹם

"אַבָּא", הִסְפִּיק  יֶלֶד מְפֻחָד לוֹמַר, אוֹחֵז בְּפַחַד בְּשׁוּלֵי חֲלִיפַת אָבִיו, וְאָז, בְּבַת אַחַת, נִפְרְצָה דֶּלֶת הַבַּיִת...

הַיָּמִים יְמֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. בָּעִיר בָּרָנוֹבִיץ אֲשֶׁר בְּרוּסְיָה הִשְׁתּוֹלְלָה מִלְחָמָה עֲקֻבָּה מִדָּם. הַגֶּרְמָנִים נִלְחֲמוּ בָּרוּסִים, הָרוּסִים בַּגֶּרְמָנִים, פְּצָצוֹת הִרְעִידוּ אֶת הָאֲוִיר, אֶזְרָחִים חַפִּים מִפֶּשַׁע נָפְלוּ כִּזְבוּבִים...

בַּבָּתִּים יָשְׁבוּ הַתּוֹשָׁבִים רוֹעֲדִים מִפַּחַד. הַתְּרִיסִים הָיוּ מוּגָפִים מֵאֵימָה, הַדִּבּוּרִים נֶאֶמְרוּ בְּקוֹל לַחַשׁ שֶׁמָּא יִשָּׁמְעוּ בְּאָזְנֵי הָאוֹיֵב. רַק אֶת פְּעִימוֹת הַלֵּב הַמֻּגְבָּרוֹת אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ כִּמְעַט בְּלִי בְּעָיָה. "מַה יִּהְיֶה?" שָׁאֲלוּ אֲנָשִׁים בְּפַחַד וְהִבִּיטוּ לְעֵבֶר הָאֹפֶק, שֶׁהָפַךְ לִהְיוֹת אָדֹם מֵאֵשׁ וּמִפְּצָצוֹת.

בְּכָל הַבָּתִּים? מִתְבָּרֵר שֶׁלֹּא, יֵשׁ בַּיִת אֶחָד בְּבָּרָנוֹבִיץ שֶׁעָלָיו דִּלֵּג הַפַּחַד וּבַבַּיִת הַזֶּה הָיוּ הַפָּנִים שֶׁל אַבָּא רְגוּעוֹת וּשְׁלֵווֹת, וְהוּא דִּבֵּר בְּנַחַת, כְּאִלּוּ לֹא הִתְעוֹפְפוּ פְּגָזִים, כְּאִלּוּ לֹא נָפְלוּ אֲנָשִׁים מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל.

הַבַּיִת שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה אַבְרָהָם בָּרָזוֹבְסְקִי.

בַּבַּיִת הַזֶּה אֱמוּנָה לֹא הָיְתָה רַק מִלָּה רְווּיַת הוֹד וּבִלְתִּי מֻשֶּׂגֶת. בַּבַּיִת הַזֶּה חַיוּ אֱמוּנָה וְנָשְׁמוּ אוֹתָהּ. בַּבַּיִת הַזֶּה זָכְרוּ כָּל הַזְּמַן מִי מְכַוֵּן אֶת הָעוֹלָם, וְיָדְעוּ הֵיטֵב שֶׁבְּלִי שֶׁהוּא יַכְרִיז מִלְּמַעְלָה, אִישׁ לֹא יִנְקֹף אֶצְבַּע לְמַטָּה.

שָׁלוֹם נֹחַ, הַיֶּלֶד הָרַךְ בֶּן הַשֵּׁשׁ, יָשַׁב וְהִבִּיט בְּאָבִיו בְּמַבָּט רָווּי הַעֲרָצָה וְהִשְׁתָּאוּת. הֵיטֵב יָדַע כִּי בְּכָל הַבָּתִּים רוֹעֲדִים אֲנָשִׁים מִפַּחַד, וְאִלּוּ חִיּוּכוֹ שֶׁל אָבִיו מַקְרִין אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲמֹד גַּם בָּרְגָעִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ...

אֲבָל הֵם הִגִּיעוּ... הָרְגָעִים הַקָּשִׁים הָאֵלּוּ הִתְפָּרְצוּ בְּבַת אַחַת לְתוֹךְ הַבַּיִת וְחָנְקוּ אֶת הָאֲווִיר שֶׁבּו.

הָיָה זֶה בְּאֶחָד מִימֵי הַמִּלְחָמָה. דָּבָר לֹא רִמֵּז עַל בּוֹא הַסּוּפָה הַגְּדוֹלָה.

הַכֹּל קָרָה בִּמְהִירוּת. בְּבַת אַחַת נִפְרְצָה הַדֶּלֶת. קְבוּצַת חַיָּלִים גֶּרְמָנִים נִכְנְסָה פְּנִימָה. בְּפָנִים רְווּיוֹת שִׂנְאָה וּמַשְׂטֵמָה סָקְרוּ אֶת הַיְלָדִים וְצִוּוּ עַל כֻּלָּם לַעֲמֹד בְּשׁוּרָה וּפְנֵיהֶם אֶל הַקִּיר.

אַבָּא עָמַד לְיַד הַקִּיר, וְגַם הַיְלָדִים. עוֹד מְעַט יְפַלֵּחַ מָטָר שֶׁל יְרִיּוֹת אֶת הָאֲוִיר וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם לֹא יִשָּׁאֵר אִישׁ.

כַּמָּה שְׁנִיּוֹת שֶׁל שֶׁקֶט מָתוּחַ חָלְפוּ עֲלֵיהֶם. הַיְלָדִים, שֶׁעָצְמוּ אֶת עֵינֵיהֶם בְּחָזְקָה, פָּתְחוּ אוֹתָן אַט-אַט וְגִלּוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא הָרְגוּ אוֹתָם. לְרֶגַע הֵצִיצוּ לְעֵבֶר הַחַיָּלִים. הַלָּלוּ עָמְדוּ קְפוּאִים, מְכַוְּנִים אֲלֵיהֶם אֶת רוֹבֵיהֶם. לָמָּה אֵינָם יוֹרִים? לָמָּה הֵם מַנִּיחִים לַסִּיּוּט הַזֶּה לְהִמָּשֵׁךְ?

מִזָּוִית הָעַיִן הִבְחִינוּ הַיְלָדִים בַּקָּצִין הַנִּגָּשׁ לְאַבָּא וּמְטַלְטֵל אוֹתוֹ. מָה רוֹצֶה הַגֶּרְמָנִי הַמְרֻשָּׁע הַזֶּה מֵאַבָּא?

"מְסֹר לִי אֶת כָּל כַּסְפְּךָ", נָבַח הַקָּצִין בְּזַעַם, "וְאִם לֹא, תּוּמְתוּ כֻּלְּכֶם בִּירִיָּה".

רַבִּי מֹשֶׁה אַבְרָהָם שָׁתַק לְרֶגַע. הוּא לא יָכֹל לָתֵת אֶת כָּל כַּסְפּוֹ, וְזֹאת בִּגְלַל הַסִּבָּה הַפְּשׁוּטָה שֶׁ...אֵין לוֹ כֶּסֶף. "רְכוּשִׁי נִשְׁדַּד מִמֶּנִּי", נִסָּה לְהַסְבִּיר לַקָּצִין אֲטוּם הַפָּנִים וְרַע הַמַּבָּט. "לֹא נוֹתַר לִי מְאוּם לָתֵת לְךָ".

רַבִּי מֹשֶׁה אַבְרָהָם הֵישִׁיר אֶת מַבָּטוֹ הַזַּךְ וְהַטָּהוֹר, אֲבָל הַקָּצִין הֶעָרֵל לֹא הִתְרַשֵּׁם. "אֲנִי מֵבִין שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵר אֶת הַכֶּסֶף לְעַצְמְךָ", אָמֵר בְּכַעַס, "יֵשׁ לְךָ חָמֵשׁ דַּקּוֹת לְהַחְלִיט אִם חַיֶּיךָ וְחַיֵּי יְלָדֶיךָ יְקָרִים לְךָ יוֹתֵר מֵהַכֶּסֶף, לֹא נַמְתִּין יוֹתֵר מֵחָמֵשׁ דַּקּוֹת".

הַאִם נוֹתְרוּ לָהֶם עוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת לִחְיוֹת?

דְּמָמָה מְתוּחָה שָׂרְרָה בַּבַּיִת. רַבִּי מֹשֶׁה אַבְרָהָם מָשַׁךְ לְעַצְמוֹ כִּסֵּא וְהִתְיַשֵּׁב, גַּם שְׁאָר הַיְלָדִים כְּבָר לֹא עָמְדוּ לְיַד הַקִּיר. הַחַיָּלִים הִבִּיטוּ בָּהֶם בְּקֹר רוּחַ. מֵילָא, הֵם יִתְּנוּ לָהֶם לְהִסְתּוֹבֵב בַּדַּקּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לְחַיֵּיהֶם...

"וֶעלְוִיל", בִּקֵּשׁ רַבִּי מֹשֶׁה אַבְרָהָם מֵאֶחָד מִילָדָיו, "הָבֵא לִי בְּבַקָּשָׁה כּוֹס מַיִם".

כּוֹס מַיִם! הַחַיָּלִים הַגֶּרְמָנִים הִבִּיטוּ בְּתַדְהֵמָה אִישׁ בְּרֵעֵהוּ. הֵם צִפּוּ שֶׁהָאִישׁ יִפֹּל לְרַגְלֵי הַקָּצִין וְיִבְכֶּה בְּכִי תַּמְרוּרִים, וּבִמְקוֹם זֶה יָשַׁב מוּלָם אָדָם רָגוּעַ, וְכָל מַה שֶּׁחָפַץ בּוֹ הָיָה... כּוֹס מַיִם!

עַד מְהֵרָה הֵבִיא הַבֵּן אֶת הַמַּיִם. רַבִּי מֹשֶׁה אַבְרָהָם בֵּרֵךְ בְּקוֹל וּלְאַט "שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ", וְשָׁתָה בְּנִיחוּתָא, כְּאִלּוּ הַזְּמַן שֶׁהחיילים הגרמנים הִקְצִיבוּ לֹא עָמַד לְהִסְתַּיֵּם, וּכְאִלּוּ הֵם לֹא הִתְכַּוְּנוּ לִירוֹת בּוֹ וּבְכָל יְלָדָיו בְּעוֹד דַּקָּה אוֹ שְׁתַּיִם...

"נִמְאַס לִי כְּבָר..." הִתְחִיל הַקָּצִין, שֶׁשַּׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה אַבְרָהָם הוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִשִּׁוּוּי מִשְׁקָלוֹ. בְּאֶמְצַע הַמִּשְׁפָּט הִפְסִיק, פָּנָיו הֶחְוִירוּ. הֵדֵי הַהִתְפּוֹצְצֻיּוֹת נִשְׁמְעוּ קָרוֹב כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהַבַּיִת נִרְעַד לְרֶגַע.

"הָרוּסִים מַגִּיעִים", אָמַר אַחַד הַחַיָּלִים. "הֵם מַגִּיעִים!" צָוַח מִישֶׁהוּ נוֹסָף בְּפַחַד. הַחַיָּלִים, שֶׁרָצוּ לִרְצֹחַ בְּדָם קַר מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה, חָסוּ עַל נַפְשׁוֹתֵיהֶם, וְכַעֲבֹר שְׁנִיָּה... נִמְלְטוּ מֵהַבַּיִת כָּל עוֹד רוּחָם בָּם.

הַיְלָדִים שִׁפְשְׁפוּ אֶת עֵינֵיהֶם בְּתִמָּהוֹן. עַד לִפְנֵי רֶגַע רִחֲפָה סַכָּנַת מָוֶת עַל רֹאשָׁם, וּפִתְאוֹם, בְּאוֹתָהּ מְהִירוּת שֶׁבָּהּ הוֹפִיעָה, פָּגָה הַסַּכָּנָה וְנֶעֶלְמָה לְאֵי שָׁם...

מְאֻחָר יוֹתֵר שָׁאַל אַחַד הַיְלָדִים בִּתְמִימוּת: "אַבָּא, לָמָּה בִּקַּשְׁתָּ מַיִם כְּשֶׁהָלְכוּ לַהֲרֹג אוֹתָנוּ?" רַבִּי מֹשֶׁה אַבְרָהָם חִיֵּךְ קַלּוֹת וְהִבְהִיר לִילָדָיו: "כָּךְ אָמַר הַסַּבָּא קַדִּישָׁא מִלֶּכוֹבִיץ', 'כְּשֶׁיְּהוּדִי מְבָרֵךְ שֶׁהַכֹּל, הֲרֵי זוֹ סְגֻלָּה לְהַמְתָּקַת הַדִּינִים'.

בִּזְכוּת בִּרְכַּת שֶׁהַכֹּל אֶפְשָׁר לָצֵאת מִכָּל הַצָּרוֹת...

*

וּבְכָל זֹאת, הַצָּרוֹת בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה אַבְרָהָם לֹא פָּסְקוּ מִלְּהַגִּיעַ. נָכוֹן שֶׁאִיּוּם הַחַיִּים הוּסַר מֵעֲלֵיהֶם, אֲבָל פַּרְנָסָה... הַפַּרְנָסָה הָיְתָה קָשָׁה כָּל כָּךְ.

יוֹם אֶחָד הִרְגִּישׁוּ הַיְלָדִים שֶׁמַּשֶּׁהוּ בָּאֲוִירָה שׁוֹנֶה. הֵם הִבְחִינוּ בְּהִתְלַחֲשֻׁיּוֹת שְׁקֵטוֹת... אֲנָשִׁים לֹא מֻכָּרִים הִתְדַּפְּקוּ עַל דֶּלֶת הַבַּיִת...

הַגָּדוֹל כְּבָר שָׁמַע, וְהוּא סִפֵּר לָאָח הַצָּעִיר מִמֶּנּוּ: "אַתָּה יוֹדֵעַ? מִישֶׁהוּ הִצִּיעַ לְאַבָּא עִסְקָה עֲנָקִית. אַבָּא יוּכַל לְהַרְוִיחַ הֲמוֹן כֶּסֶף, וְתִהְיֶה לָנוּ רְוָחָה שֶׁל מַמָּשׁ".

רְוָחָה שֶׁל מַמָּשׁ. חֲסַל סֵדֶר עֹנִי וּמַחְסוֹר, הַאִם בֶּאֱמֶת יַגִּיעַ הָרֶגַע שֶׁבּוֹ יִהְיֶה לָהֶם כָּל צָרְכָּם?

יוֹם עָבַר וְעוֹד יוֹם... וְהִנֵּה, הִתְבָּרֵר שֶׁהָעִסְקָה לֹא תּוּכַל לָצֵאת לַפֹּעַל.

"חֲבָל", הִצְטַעֵר הַיֶּלֶד שָׁלוֹם נֹחַ, שֶׁהָיָה כְּבָר נַעַר שֶׁל מַמָּשׁ וְהֵבִין שֶׁהַמַּצָּב בַּבַּיִת לֹא יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר.

אַבָּא הִבִּיט בּוֹ בְּעֵינַיִם חַפּוֹת מִכָּל צַעַר וְאָמַר לוֹ: "מֵעוֹלָם לֹא קָרָה שֶׁהִרְווַחְתִּי מֵהֵיכָן שֶׁחָשַׁבְתִּי לְהַרְווִיחַ. אֲנִי חוֹשֵׁב לְהַרְווִיחַ מִצַּד זֶה, וְהַקב"ה נוֹתֵן לִי מִצַּד אַחֵר".

לְיָמִים, כְּשֶׁסִּפֵּר הַבֵּן שָׁלוֹם נֹחַ אֶת הַסִּפּוּר, הוֹסִיף: "וְרָאִיתִי שֶׁהָעִנְיָן לֹא אִכְפַּת לוֹ כְּלָל..."

 *

יָמִים עָבְרוּ וְחָלְפוּ. הַבֵּן שָׁלוֹם נֹחַ עָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֵקִים אֶת חֲסִידוּת סְלוֹנִים אַחֲרֵי הַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה וְהָיָה לְרַבָּם שֶׁל חֲסִידֵי סְלוֹנִים, בַּעַל הַ'נְּתִיבוֹת שָׁלוֹם'. בַּבַּיִת הַזֶּה גָּדַל, בַּבַּיִת הַזֶּה יָנַק אֶת שָׁרְשֵׁי הָאֱמוּנָה הַתְּמִימָה וְהַיְשָׁרָה, לָמַד אֶת אוֹרְחוֹת חַיָּיו שֶׁל יְהוּדִי שֶׁאֱמוּנָה אֵינָהּ מִלָּה נִמְלֶצֶת וּגְבוֹהָה בַּעֲבוּרוֹ, אֶלָּא מַעֲשֶׂה שֶׁל יוֹמְיוֹם.

לְיָמִים אָמַר הָרַבִּי: "הָיוּ יָמִים אַחֲרֵי הַשּׁוֹאָה שֶׁבָּהֶם חָשַׁבְתִּי שֶׁאִלּוּ הָיָה נִשְׁאָר בָּעוֹלָם עוֹד יְהוּדִי אֶחָד מִסּוּגוֹ שֶׁל אַבָּא זַ"ל, עִם כָּזוֹ אֱמוּנָה בְּהִירָה, הָיִיתִי מַפְלִיג לְקַצְווֵי תֵּבֵל כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְפָגְשׁוֹ וּלְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ".

מתולדותיו:

האדמו"ר מסלוניםנוֹלַד בְּי"א בְּאָב תרע"א. לָמַד בְּבֶּרָנוֹבִיץ והיה תלמידו המובהק ורושם שיחותיו של האדמו"ר ה'בית אברהם' מסלונים זצ"ל. בִשְׁנַת תרצ"ה בברכת רבו עָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגָר בִּטְבֶרְיָה שם נהיה חתן אצל האדמו"ר בעל ה'ברכת אברהם' מסלונים זצ"ל .

בִּשְׁנַת תש"ב, כְּשֶׁהִגִּיעוּ יְדִיעוֹת עַל הַמִּתְחוֹלֵל בְּאֵירוֹפָּה, אָמַר: "אִם אֵין בְּיָדֵינוּ לְהַצִּיל אֶת הַגּוּפִים, הָבָה נַצִּיל אֶת הָרוּחַ". בִּתְחִלַּת חֹדֶשׁ חֶשְׁוָן הֵקִים אֶת יְשִׁיבַת 'בֵּית אַבְרָהָם' בִּירוּשָׁלַיִם, מסר את נפשו למענה וְעָמַד בְּרֹאשָׁהּ כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה.

בפטירת חמיו בי"ב סיון תשמ"א הוכתר כאדמו"ר לחֲסִידֵי סְלוֹנִים, עָמַד בִּנְשִׂיאוּת הַחִנּוּךְ הָעַצְמָאִי וּוַעַד הַיְשִׁיבוֹת וְהָיָה חָבֵר בְּמוֹעֶצֶת גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה. ספריו 'נתיבות שלום' על דרך החסידות מופצים בכל רחבי תבל ומאירים את עיני ישראל.

נִפְטַר בְּז' בְּאָב תש"ס וְנִטְמַן בְּהַר הַזֵּיתִים. זיע"א .