5 דקות תורה ביום: להישאר עם בגדי שבת עד צאת השבת

א. נֶאֱמַר בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ עַל יוֹם הַשַּׁבָּת: "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ", מַהוּ הַכָּבוֹד? הַלְּבוּשׁ. לְבוּשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם מַרְאֶה עַל תַּפְקִידוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ, וְלַכֵן, יוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁהוּא יוֹם מְיֻחָד וְחָשׁוּב, יֵשׁ לִלְבֹּשׁ בּוֹ בְגָדִים מְכֻבָּדִים וּנְקִיִּים. וְעוֹד הוֹסִיפוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ (שַׁבָּת קיג'): "שֶׁלֹּא יְהֵא מַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּמַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל חוֹל" - כְּלוֹמַר, שֶׁאָסוּר לִלְבֹּשׁ בְּשַׁבָּת בְּגָדִים הַשַּׁיָּכִים לִימֵי הַחוֹל. וַאֲפִילוּ אָבֵל בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הָאֲבֵלוּת צָרִיךְ לְהַחְלִיף אֶת בְּגָדָיו הָעֶלְיוֹנִים לִכְבוֹד שַׁבָּת, מִשּׁוּם שֶׁאֵין אֲבֵלוּת בְּשַׁבָּת.

ב. יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים בִּבְגָדִים יָפִים בְּשַׁבָּת רַק כַּאֲשֶׁר יֵשׁ אֶצְלָם אוֹרְחִים, וְאִלּוּ כְשֶׁהֵם לְבַד הֵם לוֹבְשִׁים בְּגָדִים פְּשׁוּטִים יוֹתֵר - וְטָעוּת בְּיָדָם! כִּי אֵין הַבְּגָדִים לִכְבוֹד הָרוֹאִים אֶלָּא לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. וְלָכֵן, גַּם אָדָם שֶׁנִּמְצָא לְבַד בְּבֵיתוֹ צָרִיךְ לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת.

ג. יֵשׁ לְהִשָּׁאֵר עִם בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת עַד צֵאת הַשַּׁבָּת.

ד. הַמְּקֻבָּלִים כִּתְבוּ בְּשֵׁם הָאָרִ"י הַקָּדוֹשׁ שֶׁיֵּשׁ לִלְבֹּשׁ בְּשַׁבָּת דַּוְקָא בְּגָדִים לְבָנִים. אוּלָם, הֵעִירוּ עַל כָּךְ 

גְּדוֹלֵי הַפּוֹסְקִים, שֶׁהַמְּקֻבָּלִים כָּתְבוּ זֹאת בִּימֵיהֶם שֶׁהָיוּ כֻלָּם נוֹהֲגִים כָּךְ. אֲבָל הַיּוֹם, שֶׁגַּם הַצַּדִּיקִים וּגְדוֹלֵי הַדּוֹר אֵינָם לוֹבְשִׁים בְּגָדִים לְבָנִים, גֶבֶר שֶׁיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי לָבָן הֲרֵי שֶׁמַּרְאֶה אֶת עַצְמוֹ צַדִּיק יוֹתֵר מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וּבִמְקוֹם לְהַרְוִיחַ - הִפְסִיד! לָכֵן, הַמַּסְקָנָה הִיא: רַק מִי שֶּׁהוּא צַדִּיק וּמְקֻבָּל אֲמִתִּי רַשַּׁאי לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים לְבָנִים בְּשַׁבָּת, אוֹ אָדָם שֶׁגָּר בִּסְבִיבָה שֶׁמְּקֻבָּל בָּהּ לִלְבֹּשׁ לָבָן, אוּלָם אִם בִּמְקוֹמוֹ גַם הָרַבָּנִים לֹא הוֹלְכִים בְּבִגְדֵי לָבָן - אֵין לוֹ לִלְבֹּשׁ לָבָן.

ה. יֵשׁ הַמְּהַדְּרִין לִנְעֹל נַעֲלָיִם מְיֻחָדוֹת לְשַׁבָּת. אוּלָם, מֵעִקַּר הַדִּין אֵין חִיּוּב. אֲבָל, יֵשׁ לְהַקְפִּיד לְצַחְצֵחַ אֶת הַנַּעֲלַיִם לִכְבוֹד שַׁבָּת קוֹדֶשׁ. וְכָךְ נֶאֱמַר בְּמִדְרַשׁ פְּלִיאָה: "עַם יִשְׂרָאֵל אֵינָם יוֹדְעִים שָׂכָר הַמַּגִּיעַ לָהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא עֲבוּר מַעֲשֶׂה פָשׁוּט כְּצִחְצוּחַ הַנָּעֲלָיִם לִכְבוֹד שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר בְּשִׁיר הַשִּׁירִים: "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים".

***

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - וַיֵּצֵא

יַעֲקֹב אָבִינוּ יָצָא מִבֵּאֵר שֶׁבַע בִּכְדֵי לָלֶכֶת לְחָרָן. לְאַחַר שֶׁהִגִּיעַ לְחָרָן חָשַׁב: "אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁעָבַרְתִּי דֶרֶךְ הַר הַמּוֹרִיָּה - שֶׁשָּׁם הִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתַי - וְלֹא הִתְפַּלַּלְתִּי!?" הִתְחִיל לַחֲזֹר. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵית אֵל, רָאָה ה' אֶת הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ וְהֵבִיא אֵלָיו לְשָׁם אֶת הַר הַמּוֹרִיָּה. הוּא הִתְפַּלֵּל וְשָׁכַב לִישׁוֹן. לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּם, לָקַח יַעֲקֹב אֲבָנִים כְּדֵי לְהַנִּיחַ עֲלֵיהֶן אֶת רֹאשׁוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה: "וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא". כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר נֶאֱמַר: "וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה".

שׁוֹאֲלִים חֲכָמִים: הֲרֵי כָּתוּב שֶׁהוּא הִנִּיחַ סְבִיב מְרַאֲשֹׁתָיו כַּמָּה אֲבָנִים, וּמַדּוּעַ כְשֶׁהִתְעוֹרֵר הָיְתָה רַק אֶבֶן אַחַת, אֵיפֹה נֶעֶלְמוּ כֻּלָּן?? עוֹנֶה עַל זֶה רַבִּי יִצְחָק בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין (דַּף צ"א עַמּוּד ב'): "הִתְחִילוּ הָאֲבָנִים מְרִיבוֹת זוֹ עִם זוֹ, זֹאת אוֹמֶרֶת עָלַי יָנִיחַ צַדִּיק אֶת רֹאשׁוֹ, וְזֹאת אוֹמֶרֶת עָלַי יָנִיחַ, מִיַּד עֲשָׂאָן הַקַּבָּ"ה אֶבֶן אַחַת".

וְלִכְאוֹרָה, הַבְּעָיָה לֹא נִפְתְּרָה! כִּי גַם אִם אַחֲרֵי שֶׁהִתְחַבְּרוּ כָּל הָאֲבָנִים לְאֶבֶן אַחַת, הֲרֵי הָאֲבָנִים שֶׁהִתְחַבְּרוּ בַּחֵלֶק הָאֲחוֹרִי עֲדַיִן לֹא זָכוּ שֶׁיַּעֲקֹב יָנִיחַ אֶת רֹאשׁוֹ עֲלֵיהֶן! וְרַק הָאֲבָנִים שֶׁהִתְחַבְּרוּ בַּחֵלֶק הַקִּדְמִי זֻכּוּ בְּכַךְ! אִם כֵּן, מָה הַתּוֹעֶלֶת בְּחִבּוּר הָאֲבָנִים?

אֶלָּא, יְסוֹד גָּדוֹל לָמַדְנוּ כָּאן! כַּאֲשֶׁר יֵשׁ שִׂנְאָה וּפֵרוּד - כָּל דָּבָר מַפְרִיעַ! לָמָּה הוּא כֵן וַאֲנִי לֹא? אֲבָל כַּאֲשֶׁר יֵשׁ אַהֲבָה וְאַחְדוּת, גַּם אִם יֵשׁ לַשֵּׁנִי דָבָר מְסֻיָּם - זֶה נֶחְשָׁב שֶׁלִּי, כִּי הֲרֵי אֲנַחְנוּ יָחַד! יְסוֹד זֶה נִרְמָז בְּדִבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם: "שִׂנְאָה - תְּעוֹרֵר מְדָנִים, וְעַל כָּל פְּשָׁעִים - תְּכַסֶּה אַהֲבָה", מִכָּאן נָבִין עַד כַּמָּה חָשׁוּב לְהַרְבּוֹת אַהֲבָה וְאַחְדוּת בֵּינֵינוּ, הֵן בַּמִּשְׁפָּחָה וְהֵן בַּחֲבֵרִים וּבַשְּׁכֵנִים. כִּי עַל יְדֵי כָּךְ, הַכֹּל יָבוֹא עַל מְקוֹמוֹ בְשָׁלוֹם. שַׁבָּת שָׁלוֹם.