מדוע ציווה הבבא סאלי לקבור ירקות שניתנו לו במתנה?

מסופר על הגאון הקדוש רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל (בספר 'בבא סאלי'), שפעם אחת הגיע למעונו חקלאי אחד, ופרק מרכבו ארגזי ירקות ופירות, והניחם בפתח בית הרב. קרא הרב לרבנית ואמר לה: "אמרי ליהודי זה שיקח את הירקות שלו ויקבור אותם בקרקע!"

הרבנית, שלא ידעה במה מדובר, יצאה לחוץ, וראתה כי מונחים ליד הפתח מספר ארגזי ירקות. שאלה למי אלה? ובעל הירקות מיהר להשיב כי הוא הביאם, מנחה שלוחה לרבינו. בקשה הרבנית בשם הרב כי יקחם ויקברם, משום אסורים הם בהנאה. אך היהודי התעקש להיכנס ולדבר עם הרב...

שאל אותו הרב "מתי קטפת אותם?" מיהר החקלאי להשיב "לא בשבת". 

"אחרי שחיללת את השבת אתה עוד מתעקש להכחיש?", התרעם הצדיק, "דע לך שאיני מוחל לך... אלא אם כן תקברם ותודה על האמת!"

ואכן הודה האיש, וקיבל על עצמו לשמור את השבת הקדושה.

ועתה ברצוננו לברר: האם הנהגה זו של רבינו הבבא סאלי היא מעיקר הדין או שמא חומרה בעלמא היא?

תשובה

נאמר בשולחן ערוך (סימן שי"ח סעיף א'): "המבשל בשבת (או שעשה אחת משאר מלאכות), במזיד - אסור לו לעולם, ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד. ובשוגג - אסור בו ביום גם לאחרים, ולערב מותר גם לו מיד", [ויעויין במשנ"ב סק"ה].ונמצא איפוא, שאם היהודי קטפם בשבת, אפילו עשה כן במזיד, מותרים הם לאחרים במוצאי שבת.

אולם בנידון דידן, שמדובר בחקלאי שקוטף את יבולו בכדי לסחור בו, יש לאסור את התוצרת שחילל בה את השבת, משני הטעמים הבאים:

א) מבואר בביאור הלכה (שם ד"ה אחת), כי אחרים מותרים ליהנות במוצאי שבת מהמעשה שנעשה בשבת דוקא באופן שהיה ניתן ליהנות מהמלאכה בעצם יום השבת, שבזה ניכר קנס רבותינו בכך שביום השבת נאסר ליהנות מהמלאכה. אך במלאכת זורע או נוטע, שלא שייך ליהנות מהם לאלתר (אלא רק לאחר השבת) - אזי שוגג שווה למזיד, ולכן אסור ליהנות מהמעשה שבת לעולם (ויש לעקור את הנטיעה), שהלא אם גם כאן נאסור את ההנאה רק בשבת לא 'מינכר הקנס'. ונוכל איפוא ללמוד, כי אף בפונדק וכדומה, המבשל בשבת כדי למכור לציבור לאחר השבת - הדין לכאורה הוא שיש איסור בהנאה מתוצרת זו! אחרת אין כאן קנס.

ב) מבואר בשו"ת "כתב סופר" (או"ח סי' נ'), שמסעדה, בית הארחה, בית מלון וכיוצב"ז, שמבשלים עבור לקוחותיהם בשבת, אם בישלו במזיד - אסור התבשיל עולמית לכל ישראל, משום איסור "לפני עיור לא תתן מכשול", וכן בהנאתו מהמלאכה נחשב למסייע לדבר עבירה.  

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.