הלכות סוכות - קצר ולעניין

- זריזים מקדימים למצוות, ולכן מצווה גדולה להתחיל מיד בצאת כיפור את בניית הסוכה כדי ללכת ממצווה אל מצווה ומחיל אל חיל.

- ישנם כללים לבניית סוכה כשרה, כגון: שאין בונים סוכה אלא תחת כיפת השמים ולא תחת מרפסת, גגות, או עצים וכדומה, מספר דפנות כשרות, סכך כשר ועוד ויבואר להלן.

- אסור לקחת עצים מיערות הקרן הקיימת או מעצים הנטועים בעיר, אלא אם קיבל רשות מפורשת מהממונים (משום גזל ומצווה הבאה בעבירה), ואסור לברך בסוכה כזו ברכת "לישב בסוכה".

הרב זמיר כהן - 5 דקות חשובות על חג הסוכות

מי יכול לבנות סוכה?

ילדים: מותרים ואפילו לכתחילה.

נשים: מותרת ואפילו לכתחילה.

גויים: אם בנה סמוך לחג כשרה, ועדיף שישראל יחדש בה דבר (ינענע את הסכך וכדומה).

 דין סוכה ישנה

אם נבנתה בתוך חודש מהחג:

נעשתה סתם - כשרה.

נעשתה לשם מצוות סוכה - כל שכן שכשרה.

אם נבנתה קודם חודש מהחג:

נעשתה סתם - יחדש בה דבר ואז כשרה.

נעשתה לשם מצוות סוכה- כשרה ולמצווה מן המובחר יחדש בה דבר.

דיני דפנות הסוכה

מידות הדופן

הקדמה: ´טפח´ הינו מידת אורך תלמודית, יש מחלוקת פוסקים כמה אורכו של טפח: יש אומרים 8 ס"מ, יש אומרים 10 ס"מ.

מספר דפנות הסוכה: מינימום 3 דפנות

אורך הדופן: מינימום 7 טפחים. עיקר הדין: 56 ס"מ (אם  טפח = 8  ס"מ, אזי החישוב הוא 8X7).      

מחמירים: 70 ס"מ (אם טפח = 10 ס"מ, אזי  10X7).    

גובה הדופן: מינימום 10 טפחים. עיקר הדין: 80 ס"מ (אם טפח = 8 ס"מ, אזי 10X7(.   

מחמירים: 100ס"מ (אם טפח = 10 ס"מ, אזי 10X7) 

מקסימום: 20 אמה = 960 ס"מ (אמה = 48 ס"מ)       

שטח סוכה: מינימום 7X7 טפחים. מקסימום: סוכה לכל ישראל

 ממה ניתן לעשות את הדפנות לסוכה

- מכל דבר שעומד ברוח מצויה ולא מתנדנד (אפילו כל שהוא)  כגון: כותל, אבנים, מעקה מברזל, עצים, פלסטיק וכו´, בין מקבל טומאה ובין לא.- דופן העשויה רק מבד, ניילון או פלריג - פסולה ואינו יוצא ידי חובת מצוות סוכה, והמברך בה "לישב בסוכה" מברך ברכה לבטלה (הדבר מצוי היום מאוד, והרבה אנשים נכשלים בדבר זה, וראוי להודיעם).

 יצירת דופן ע"י לבוד

- פירוש המילה לבוד: "מחובר"

- כל שתי עמודים שאין בניהם מרחק יותר מ-3 טפחים, פחות מ-24 ס"מ, אעפ"י שאינם צמודים זה לזה, רואים כאילו הם מחוברים ממש ואין בינהם מרחק כלל.

- ניתן להשתמש בכלל זה ליצירת מחיצה דין זה "הלכה למשה מסיני", ולכן ניתן ליצור דפנות ע"י קני סוף, עצים, ברזלים וחוטים, אם יש בין אחד לשני מרחק פחות מ-24ס"מ (אך ימתח החוטים היטב שלא יתנדנדו כלל).

- דוגמא ללבוד: אותם חוטים ירוקים שקושרים מסביב לסוכה אחד מעל השני, הם הם המכשירים את הסוכה ליצירת דופן, ע"י הכלל ההילכתי "לבוד", אך צריך לבדוק שהחוטים מתוחים מאוד ושיהיה בין חוט לחוט פחות מ-24 ס"מ.

 אין צורך שהמחיצות יהיו גבוהות עד הסכך ("גוד אסיק מחיצתא")

- פירוש הביטוי: "העלה את המחיצה מעלה". אין צורך שהמחיצות יגיעו עד הסכך, אלא די שיהיה בהן גובה מחיצה כשר, שהוא 10 טפחים (80 ס"מ), ואז מחשיבים כאילו המחיצות מגיעות עד הסכך.

- אך צריך שהסכך למעלה יהיה מכוון כנגד הדפנות שלמטה. אם אינו מכוון ממש כנגדן: אם הוא בתוך שלושה טפחים - הסוכה כשרה. אם הוא מעל לשלושה טפחים - הסוכה פסולה (שאוויר פוסל בשלושה יבואר להלן).

מדוע חג הסוכות חל דווקא בחודש תשרי? צפו בתשובת הרב יצחק יוסף

 סדר בניית הסוכה

לכתחילה: עדיף לבנות את הדפנות ורק אח"כ להניח את הסכך. בדיעבד: אם הניח את הסכך ואח"כ בנה את הדפנות, הסוכה כשרה.

 דין סכך הסוכה

סכך כשר

חמישה תנאים לסכך כשר :   1. גידולו מן הארץ. 2. תלוש מהארץ. 3. אינו ראוי לקבל טומאה. 4. צל מרובה משמש. 5. תחת כיפת השמים (ולא תחת עצים, גג או מרפסת). הסכך פסול כאשר עוברים אפילו על אחד התנאים הנ"ל (כגון: אין גידולו מהקרקע או גידולו מהקרקע אך אינו תלוש מהקרקע וכו´); מקרים נוספים לפסילת הסכך: סכך שריחו רע או סכך שעליו נושרים ממנו, שיש חשש שהאדם יצא מהסוכה בגלל חסרונות אלו; נסרים (עצים) שיש ברוחבם 4 טפחים (גזרת תקרה יבואר להלן); סכך גזול (ובדיעבד כשר); שמש מרובה מצל.

דין מעמיד (קשירת הסכך באזיקונים)

למדנו שאסור לסכך את הסכך בדבר המקבל טומאה. נחלקו חכמים ורבי יהודה אם מותר "להעמיד" את הסכך בדבר המקבל טומאה, כלומר: לא לסכך בסכך הפסול אלא להניח על הסכך הפסול סכך כשר, כגון: מסגרת ברזל של הסוכה, האם מותר להניח עליה ישירות את הסכך הכשר. לדעת חכמים: מותר, שלא גזרו שאם נתיר לאדם להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה יבוא ויסכך בו ממש. ולדעת רבי יהודה (לשיטה אחת): אסור, שכן גזר שאם נתיר לאדם להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה, יבוא ויסכך בו ממש. להלכה פסק השו"ע: אם בדיעבד העמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, הסכך כשר. אך לכתחילה טוב לחוש ולהזהר ולא להעמיד בדבר המקבל טומאה. דוגמאות להעמדת סכך בדבר המקבל טומאה: הנחת סכך הסוכה ישירות על מוטות ברזל (כגון המסגרת של סוכת ברזל); קשירת הסכך ע"י אזיקונים לסוכה במטרה שלא יעוף ברוח.

סיכום: לכתחילה לא יעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. בדיעבד אם העמיד הסכך  בדיעבד מותר וטוב שלא יעשה כן

 דיני נוי סוכה

 מהות הנוי

נוי סוכה הינו מצווה משום "זה אלי ואנווהו". כל המרבה במצווה זו - הרי זה משובח, בין גברים ובין נשים.

הכשר הנוי ופיסולו

נוי התלוי בדפנות: בכל אופן כשר

נוי התלוי בתקרה: 2 פרמטרים להלכה זו: 1.מה גודל הנוי. 2. מה מרחק הנוי מסכך הסוכה. כשתולה את נוי הסוכה צריך שיהיה הנוי צמוד לסכך ותלוי בתוך 4 טפחים (32 ס"מ) מהסכך, שכל נוי הצמוד לסכך בטל לסכך ואינו נחשב לדבר הפוסל את הסכך (אפילו קישט את כל הסכך מלמטה) וכשהנוי מרוחק ונופל מהסכך יותר מ 4 טפחים (32 ס"מ) אינו בטל לסכך (ויכול ליצור בעיית כשרות).  

סיכום

· דין נוי הבעייתי דווקא בנוי גדול מ- 4 טפחים  ודווקא בנוי המרוחק מהסכך יותר מ-4 טפחים.

· ולכן השרשראות שתולים בסוכה לכתחילה יש לתלותן בתוך 32 ס"מ, ואף אם ירדו מעל מרחק של 32 ס"מ מהסכך - הסוכה כשרה ומותר לאכול ולישון תחתיהם שהרי אין בהם רוחב של 32 ס"מ.

 הרב ראובן זכאים - כיצד מקיימים את מצוות הסוכה?

 הטעמים למצוות הסוכה

- זכר לענני הכבוד במדבר

- זכר לסוכות ממש שהיו במדבר

כשיושב בסוכה צריך לכוון במצווה זו זכר לענני הכבוד

כל רגע ורגע שאדם יושב בסוכה מקיים מצוות עשה מהתורה שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים"

מצוות סוכה כוללת

אכילה ושתייה בסוכה, שינה, לימוד בסוכה, דיור ושהות כללית בסוכה.

 דיור שהייה ולימוד בסוכה

בכל שבעת הימים עושה אדם את סוכתו קבע ואת דירתו עראי ולכן יכניס לסוכה כלים נאים וכו´ כפי שהיה דר בביתו.

בכל רגע שאדם שוהה בסוכה, מקיים מצוות עשה מן התורה, ולכן ישתדל לשהות בסוכה ככל היותר .

מצווה שעיקר דירתו של אדם תהיה בסוכה במשך כל החג, וכן הדין לכל תשמישיו שיהיו בסוכה, לרבות לימוד תורתו.

החייב והפטור במצות סוכה

לא כולם חייבים במצוות סוכה. אותם הפטורים מסוכה - מותר להם לישון לאכול ולשתות מחוץ לסוכה.  ר´ טבלה למעלה מימין.

ישנם שכאשר פטורים מהסוכה, פטורים תמיד: ילדים

ישנם שכשפטורים מהסוכה, פטורים חלקית: מצטער, חולה, שומרים וכו´, ולכן כאשר הסתיימה סיבת הפטור חייבים הם שוב במצוות סוכה.

אישה הפטורה מסוכה, מקבלת שכר אם אוכלת, שותה, ישנה או שוהה בכלל בסוכה ואשרי חלקה אך לא תברך "לישב בסוכה" כפי שבעלה מברך.

קטן שהגיע לחינוך וקשה לו הקור בסוכה - פטור מן הסוכה.

היושב בסוכה בזמן שיש קור, ואביו או אמו מודאגים ומצטערים עליו פן יתקרר, הרי הוא בכלל מצטער ופטור מן הסוכה.

אכילה ושתייה בסוכה

ביום טוב הראשון של החג,יש מצות עשה לאכול כזית פת בסוכה. למדה הגמרא על הקשר בין האכילה של מצה בליל פסח ובין האכילה בסוכה בלילה הראשון של חג סוכות, ולכן:   

שיעור אכילת לחם:מעיקר הדין:כזית (כ-27 גרם). יש מחמירים כביצה (כ-54 גרם).

תוך כמה זמן צריך לאכול את השיעור הנ"ל? לכתחילה 4-5 דקות. בדיעבד:7.5 דקות.

   אופן האכילה של לילה ראשון 

 מעיקר הדין: ניתן לאכול את הלחם עם שאר אוכלים (סלטים וכדומה).

מחמירים: אוכלים את הלחם לבד בלי כל תוספת (כפי שאוכלים בפסח).

צריך לבוא תאב לסעודה של היום הראשון (כפי שאוכלים בפסח).

בשביל מה צריך את חג הסוכות? ההסבר שלא תרצו להחמיץ. צפו

אכילה ושתיה בשאר ימות החג

בשאר ימי החג אין מצוות עשה לאכול בסוכה, אלא הדבר רשות. אך אם רוצה לאכול - חייבלאכול בסוכה.

יש אכילה שחייב לאכול בסוכה, ויש אכילה שפטור מסוכה. אכילה החייבת בסוכה: אכילת קבע. אכילה הפטורה מסוכה: אכילת עראי.

יש אכילה בסוכה שחייב לברך "לישב בסוכה" ויש אכילה שפטור מלברך "לישב בסוכה".

ראו טבלה מפורטת למעלה מימין.

המחמיר על עצמו לאכול ולשתות כל דבר בסוכה - תבוא עליו ברכה (אך לא יברך ברכת "לישב בסוכה" אלא במקום שחייב כפי המוסבר בטבלה למעלה מימין).  אדם שאכל 27 גרם פת בסוכה שפטור מברכת "לישב בסוכה". אם בתוך סעודתו רוצה להוסיף ולאכול עוד כזית פת או יותר - במצב זה הפכה סעודתו מסעודת עראי לסעודת קבע, ולכן יברך ברכת "לישב בסוכה" בתוך סעודתו. כאשר אוכל סעודה שצריך לברך בה "לישב בסוכה" אסור לאכול ולשתות כלום מחוץ לסוכה בסעודה זו, אפילו לא מים. ניתן לברך כמה פעמים ביום ברכת "לישב בסוכה" כפי הסעודות שסועד בסוכה. אופן הברכה בסעודת קבע כשמברך לישב בסוכה. יברך בעמידה: "לישב בסוכה". יישב ויברך: "המוציא לחם מן הארץ" במקום ששכח לברך "לישב בסוכה" וברך "המוציא" בלבד, כל זמן שאוכל או שותה עוד יכול לברך "לישב בסוכה", אך אם לא אוכל עוד - לא יברך.

 מי שמסופק אם בירך לישב בסוכה - לא יברך, שכן ספק ברכות להקל.

 אם ירדו גשמים: בלילה ראשון: נכנס לביתו לקדש ולאכול. הסתיימו הגשמים - חייב לאכול כזית לחם. בשאר הלילות: אם נכנס לביתו והתחיל סעודתו - אין מחייבים לחזור לסוכה עד שיסיים סעודתו, והמחמיר לחזור לסוכה מיד בסיום הגשמים תבוא עליו ברכה.

נשים הרוצות לאכול ולשתות בסוכה לא תברכנה ברכת "לישב בסוכה", שכן הם פטורות מסוכה.

 קטן מגיל 5-6 שנים - חייבים לחנכו במצוות סוכה. על כן יש להסביר לו וללמדו שלא לאכול חוץ לסוכה.

 אסור לתת לילד בן 5-6 שנים לחם יותר משיעור כביצה 56 גרם שיאכל מחוץ לסוכה, שכן הכלל אומר שאסור לתת לילד קטן איסור בידיים, ואף אישה שאינה חייבת בסוכה לא תיתן לילד איסור בידיים.

שינה בסוכה

השינה בסוכה חובה, וחמורה שינה בסוכה מאכילה בסוכה, שכן אכילת עראי מחוץ לסוכה מותרת, אך שנת עראי מחוץ לסוכה אסורה.

החייבים בשינה בסוכה - גברים. ילדים שהגיעו לחינוך, טוב לחנכם (הכל כפי דעת הילד).

הפטורים משינה בסוכה: אדם המצטער בשהייתו בסוכה (לא כול מצטער פטור אלא לפי הכללים שלימדונו חז"ל), כשירדו גשמים, נשים וילדים קטנים. ראו טבלה למעלה מימין.

 כללים נוספים למצטער

במזג אויר של רוח וקור, ראוי לאדם להתלבש היטב ולהתכסות בשמיכה כפי שהיה מתכסה בביתו אם היה לו קר, ולא יפטור עצמו בקלות יתירה ממצות סוכה החשובה.

כשייצא מהסוכה במידה והוא מצטער - לא ייצא ויבעט אלא ייצא במיתון ובהכנעה. 

כשהסתיים הדבר המצער אותו - חייב לחזור לסוכה.

ארבעת המינים (סוג וכמות)

1 אתרוג

1 לולב

3 הדסים

2 ערבות

 יש הפרש בימים בהם נוטלים את ארבעת המינים

ביום הראשון: המצווה מדאורייתא (מהתורה) וצריך מינים כשרים.

בשאר הימים: המצווה מדרבנן – אפשר בדיעבד אף במינים פסולים (אך לא כל פסול מותר, ויבואר להלן).

הרב זמיר כהן - איך קושרים את ארבעת המינים? צפו​

 אתרוג "פרי עץ הדר"

דברים הפוסלים באתרוג: נקטף מעץ בשנות העורלה, יבש, מנומר, עלתה בו חזזית, ניטלה פטמתו (דווקא שהייתה לו, אך אם לא הייתה לו בתחילת גידולו - כשר), ניטל עוקצו ונשארה גומה, ניקב ונחסר מגופו, גזול, שאול (בכל אחד מהפסולים האלו יעשה שאלת חכם).

גודל האתרוג: כביצה. פחות מכן - פסול.

צורה: רגילה. אתרוג עגול פסול.

 לולב " כפות תמרים"

דברים הפוסלים בלולב: נפרצו עליו, כלומר נפתחו כלפי מטה, נחלקה רוב תיומת, רק בצדו האחד יש עלים והשני חשוף, התייבש (כלומר אינו ירוק), נחלק העלה העליון לשתיים עד השדרה, נעקם לאחד צדדים. נעקם לאחוריו - כשר, נכפף בראשו של השדרה (כלומר עלים כפופים) - כשר.

אורך הלולב: 4 טפחים (40 ס"מ) מהשדרה מלבד העלים.

 הדס "ענף עץ עבות"  

ישנם מס´ תנאים להדס כשר: 1. עליו מכסים את כל הגבעול: מצווה מהמובחר. עליו מכסים רוב הגבעול: כשר. 2. שלושה עלים לאורך כל ההדס, בכול ההדס: מצווה מהמובחר. ברוב ההדס: כשר.  3. שלושת  העלים יוצאים מנקודה אחת בגבעול בגובה שווה. 4.אורך ההדס 3 טפחים (30 ס"מ).

 דברים הפוסלים בהדס: יבשו עליו, נשרו עליו עד שאין ברובו עלים, הדס מורכב, אם יש בו כמין "ענבים" קטנים (אם הם ירוקים - כשר. שחורים/אדומים - אם הם ברוב ההדס- פסול, אך ניתן להורידם).

 ערבה "ערבי נחל"

מס´ תנאים להכשר ערבה: 1.עלה שלו משוך כנחל (ולא עגול). 2. שפתה חלקה או מחוספסת. 3.אורך הערבה 3 טפחים (30 ס"מ).

דברים הפוסלים בערבה: יבשו רוב עליה, נקטם (נחתך) ראשה, כלומר העץ עצמו ולא הפיטם, נשרו רוב עליה.

טוב להחליף את הערבה