הרב יצחק זילברשטיין
"אנכי עשו בכורך" - האם גם לנו מותר לומר כך?
"אנכי עשו בכורך": סוגיה הלכתית מעניינת מסדרת "והערב נא", כולל פניני הלכה משולחנו של הרב יצחק זילברשטיין
- הרב ארז חזני / והערב נא
- פורסם י' כסלו התשע"ה |עודכן
מעשה שהיה כך היה, בשני אחים, ראובן הבכור שהיה פורק עול רע מעללים, והצעיר שמעון, שהיה ירא שמים וצדיק. ויהי היום, גנב ראובן משמעון יהלום יקר השווה הון תועפות שהיה ברשותו, והפקידו אצל ר' שלום אביהם.
ויהי כי זקן ר' שלום ותכהינה עיניו מראות, בא שמעון ושינה את קולו לקול אחיו הבכור, ויאמר לאביו: "יואיל נא אבי להשיב לי את היהלום שלי". שאלו ר' שלום: "האתה זה ראובן בני הבכור?"
"אנכי, ראובן בכורך", השיב שמעון, וכוונתו היתה: אני שמעון, ובנך בכורך הוא ראובן!
ויש לשאול: האם נהג שמעון כדין?
תשובה
נאמר בפרשת השבוע (בראשית כ"ז, י"ח-י"ט): וַיָּבֹא (יעקב) אֶל אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי מִי אַתָּה בְּנִי וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו אָנֹכִי, עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ... ופירש רש"י, שכוונת יעקב היתה, אנכי - המביא לך, ועשו - הוא בכורך. אולם, אין להביא מכאן ראיה לנידון דנן, שהרי יעקב נהג כן על פי נבואת רבקה, וכמו שכתב רבינו החזון איש (אמונה ובטחון פ"ד): אמרו רבותינו (בסנהדרין צ"ב.): כל המחליף בדיבורו כאילו עובד עבודה זרה, כתיב הכא (אצל יעקב אבינו, בראשית כ"ז, י"ב): וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ, וכתיב התם (לגבי עבודה זרה, ירמיהו י', ט"ו): הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים. ומבואר שדברי יעקב אבינו ע"ה, לולא שהותרו על פי רוח הקודש ששרתה על רבקה - היה בדבר חטא שהחמירו בו חז"ל כאילו עובד עבודה זרה!
ואם כן, מניין לנו שכל אחד רשאי לעשות כן גם בלי נבואה[1].
ברם, בכל זאת נראה כי רשאי היה שמעון לנהוג ברמאות שכזו, וזאת, על סמך המבואר בשתי המקורות הבאים:
1) מסופר במסכת יומא (פ"ג: המילים המודגשות הן לשון הגמרא):
רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא - היו הולכים בדרך. רבי מאיר הוה דייק בשמא - היה מדייק בשמו של בעל האכסניא, לדעת אם שם נאה או מכוער הוא, ואילו רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא - לא היו מדייקים בשם. כי מטו לההוא דוכתא בעו אושפיזא - כשהגיעו
* * *
[1] וכן יש לציין את דברי ה"שערי תשובה" (סימן תפ"ב) שכתב בשם ה"אגרת שמואל": "אף שאסור לרמות את חבירו לקחת את שלו, זהו בדבר שבממון, אבל במצוות, אף שאי אפשר ליקח מיד הזוכה, כגון בכסוי-הדם ומילה וכיוצא, מכל מקום כל שלא זכה עדיין, הם כמדבר המופקר לכל, וכל אדם נצטווה להשלים את נפשו ולזכות במצוות. וזה ענין יעקב אבינו ע"ה בבכורה ובברכות, לפי שראה וידע כי עשו התמכר לעשות הרע, והוא היה צריך לזה לשלימות נפשו... עד שהוצרך להערים ולעשות בתחבולות טצדקי שאפשר דנדמה כמו חמס, הכניס עצמו בזה לפי צורך שעה, לזכות בהם להחיות עצמו חיי עולם, ולכן תכסהו בושה לעשו אשר בידו טובו ומאס בטוב ובחר ברע..."
לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.
תגובות