מה עושים עם פירות שביעית שהיו תחת המיטה?

כידוע, פירות שביעית נועדו לצריכה, ואסור לגרום להם הפסד. אולם נשאלת השאלה, במקרה שהללו אוכסנו בטעות תחת המיטה, שאז נזהרים מאכילתם מחשש רוח רעה, האם מותר יהיה לזורקם לאשפה או שמא יש עדיין לשומרם בקדושתן, ואז מהי העצה הנכונה בכדי שלא שלאוכלם באופן בלתי ראוי שכזה.

הנה בגמרא פסחים (קיב.) תניא, אוכלים ומשקים תחת המטה, אפילו מחופין בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהן. ע"כ. וכן פסקו הטור והשלחן ערוך (יורה דעה סימן קטז סעיף ה'), וז"ל: ולא יתן תבשיל ולא משקין תחת המטה, מפני שרוח רעה שורה עליהן. ומרן הבית יוסף הביא גם כן דברי הירושלמי (בפרק ח' דתרומות), א"ר אמי צריכין למיחש למה דברייתא חששין, אסור למיתן בר נש פריטין גו פומיה, ותבשילא תותי ערסא. וכתבוהו הרי"ף והרא"ש (בפרק אין מעמידין). וכתב הר"ן, דהא דאסור ליתן תבשיל תחת המטה, מפני שרוח רעה שורה על האוכלין שתחת המטה. ואף על פי שהרמב"ם (פרק ב' מהלכות רוצח) לא פירש דהיינו משום רוח רעה, שכתב, לא יתן התבשיל תחת המטה, שאף על פי שהוא עוסק בסעודה, שמא יפול בו דבר המזיק והוא אינו רואהו. ע"כ. מכל מקום צריך לחוש בדבר, וכד' הר"ן, דתניא בפסחים, שאפילו מחופים בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהן. עכ"ד הב"י. ובשו"ת יביע אומר חלק א' (חלק יורה דעה סימן ט') כתב, שהרמב"ם לטעמיה אזיל דסבירא ליה שאין רוח רעה מצויה בינינו. ע"ש. ועל כל פנים לדידן יש לחוש לזה, וכפסק מרן השלחן ערוך. ואמנם דעת השבות יעקב בחלק ב' (סימן קה) שבדיעבד יש להתיר אוכלים אלה באכילה, שזו אזהרה לכתחלה בלבד. וכן דעת הגאון שם אריה, והגאון רבי יצחק אלחנן, והגאון בית שלמה, ובשו"ת ויעתר יצחק, ובחינא דחיי, ובילקוט הגרשוני, ובעולת יצחק. והרב בן המחבר שו"ת בנין עולם. והגאון המלבי"ם בארצות החיים, ועוד. אולם לעומת זאת דעת הרבה אחרונים שאסור אף בדיעבד. וכן דעת הגר"א, והבנין עולם, והחיד"א, והרב זבחי צדק, והרב בן איש חי, והרב נהר מצרים, והרב לב ים, ושו"ת הד"ר, וקרן לדוד. וע"ש ביביע אומר הנ"ל שהעלה שאם אין הפסד מרובה יש להחמיר. אולם בהפסד מרובה אפשר להורות להקל. וראה עוד בשו"ת יביע אומר חלק ח' (חלק אורח חיים סימן נא) שהאריך גבי אתרוג שהיה בקופסא סגורה ונתנוהו תחת המטה בשעה שישנו עליה, שאם יש לו אתרוג אחר עדיף שיצא בו ידי חובה, אבל אם אין לו אתרוג אחר, רשאי לצאת ידי חובה באתרוג הזה ששהה תחת המטה בשעת שנה, ורשאי גם לברך עליו.

וגבי פירות שביעית כתב בשו"ת משנת יוסף חלק ג' (סימן טז), דכיון שפירות שביעית יש איסור לאבדם, והשבות יעקב והאחרונים מקילין בדיעבד בפירות אלו לאוכלן, לפיכך יש להמיקל לאוכלם על מי לסמוך. שאם יחמיר לאבדם, הויא חומרא הבאה לידי קולא שיאבד פירות שביעית. וכתב עוד עצה, שיכול להטביל פירות אלו להסיר מהם רוח רעה, ובכל אופן כשאינו רוצה לאוכלם אין לאבדם בידים, אלא יניחן עד שיפסלו מאכילת בהמה ואז ישליכם. ע"ש.

הלכה למעשה: פירות שביעית שהיו תחת המטה, יש אומרים שאסור להחמיר בזה בדיעבד, ולאבדם, מאחר שיש איסור לאבד פירות שביעית. והעצה היא להטביל פירות אלו להסיר מהם רוח רעה, או לשוטפם ג' פעמים במים, ובכל אופן כשאינו רוצה לאוכלם אין לאבדם בידיים, אלא יניחן עד שיפסלו מאכילת בהמה וירקבו,  ואז ישליכם.