השליח שלנו לאנטארקטיקה: הצלם החרדי שמפיץ יהדות ביבשת הקפואה

מסע אחר: תארו לכם שבמסגרת עבודתכם הייתם נדרשים לטוס, מדי חודש, ליעד אחר בעולם, לעיתים מבלי שיהיו לכם תנאי המחייה המינימליים ביותר, שלא לדבר על אוכל כשר. האם הייתם מוכנים לארוז פקלאות, להיפרד מהמוכר ולהחתים את הדרכון בצ'ק אאוט? הצלם החרדי, מאיר אלפסי, עושה את זה כבר 10 שנים. פרו, הודו, צ'ילה, אלבניה, ברזיל, איטליה, האיים הצפים, איראן ולאחרונה יבשת אנטארקטיקה. אלפסי חזר ממסעותיו, מצויד בחוויות ובעיקר בשלל של תמונות.

מעניין? היכנסו לגלריית תמונות של מאיר אלפסי 

הכחול הקפוא

אלפסי, חסיד חב"ד, התחבר למצלמה לפני עשרים שנה, כשהוא היה בן תשע. אז הוא התנסה לראשונה בצילום. אלפסי מעיד על עצמו שמלבד הצילום, הוא התעניין בתרבויות ובשפות שונות. "אני מניח ששילוב כל הפרמטרים יחדיו - יוצר אצלי את האהבה למקצוע".

זה לא קשה?

"אני אוהב את מה שאני עושה. לתחושה הזאת אין שום תחליף. שכשאתה אוהב משהו, אתה לא באמת מרגיש את הקשיים, או את חוסר הנוחות שאתה נאלץ לעבור תוך כדי עשייתו. מלבד זאת, הרבי מיליובאוויטש הורה לחסידיו להדפיס את ספר התניא, ולהפיץ אותו בכל מקום שבו נמצאים יהודים".

באשר לתהייה המתבקשת, מה לחב"ד ולאנטארקטיקה? אלפסי הצטרף לקבוצת חוקרים שנשלחה למקום וכן, מסתבר שגם לשם מגיעים מטיילים יהודים. "בשבילי להגיע לאנטארקטיקה זה סוג של חלום שהתגשם", אומר אלפסי, "נהגתי לקרוא עליה המון ויום אחד פשוט החלטתי לנסוע". בכדי להגשים את חלומו היה עליו להשיג מימון של 40 אלף שקל. "לאחר שהמימון הושג ברוך ה', הגענו בטיסה לעיר אושוויה שבארגנטינה", משתף אלפסי, "שם עצרנו בארגון ה'בית היהודי' שצייד אותנו במזון מתאים וציוד חיוני, ומשם עלינו לספינה שהפליגה לאנטארקטיקה. ההפלגה נמשכה כעשרה ימים, והיינו עשרה יהודים כך שמבחינת מניין לתפילה היינו מסודרים".

מקיים את הציווי של הרבי: ספרי התניא הודפסו בספינה

הכניסה ליבשת הקרח לוותה בלא מעט קשיים, בעיקר בשל צניחת הטמפרטורה מטה, בפרט ככול שמדרימים. על כן, קשה להתקיים שם.

 צלמת בעלי חיים, למשל את דוב הקוטב הצפוני?

"אשמח לצלם, אם רק תראי לי איפה הם". מסתבר שבניגוד לאנטארקטיקה הצפונית, בה חיים דוב הקוטב הצפוני, אייל הצפון, שועלים, דולפינים ועוד, בקוטב הדרומי המצב שונה לגמרי. הודות לקיפאון בעלי חיים לא שורדים בו. אם כי נמצאת בו תחנה המאוישת באופן קבוע על ידי חוקרים ואנשי תחזוקה.

מראות מיוחדים

את הבטחתו להדפיס את ספר התניא, קיים אלפסי בספינה. במהלך ההפלגה חולקו הספרים לכל חברי המשלחת היהודיים ולמטיילים הישראליים.

איך עברה השבת?

"מעין עולם הבא ממש. קבלנו את השבת כשהכול מסביב לבן ושקט. כשקידשנו היו מעט גויים שהביטו עלינו כאילו נפלנו מהירח הם לא הבינו מה אנחנו עושים. אך התחושה הכללית הייתה מאוד טובה. מכיוון שהשבת באנטארקטיקה יוצאת מאוחר בלילה, ב- 23:30, אפילו זכינו לטעום ממנה יותר ולהמשיך את ההנאה יותר".

מהם הרשמים הכי חזקים מהמסע הזה?

"קודם כל אתה לומד להעריך מה שיש לך. אתה לומד להגיד תודה. להיות במקום כזה, ולחזור בלי רשמים, זה לא הגיוני. דווקא במקום כזה העדפתי להנציח הכול במצלמה הכי מתקדמת שיש לי – העיניים. נשמעתי לעצת הקפטן שאמר: 'תסתכלו טוב טוב מסביב, בעזרת העיניים שלכם. כל דבר אחר שיש לכם, כסף, מעמד, ממתקים – את הכול אפשר לקחת מכם. מה שאי אפשר לקחת מכם הוא את ההרגשה והחוויה שאתם חווים ברגע זה'. הוא צדק. יש מראות שאי אפשר לתרגם לתמונה, אז לפחות נהנים מהחוויה".