למה ילדכם זקוק?

השמש והירח מסייעים בצמיחת האילנות ובהמתקת הפירות, כפי שמובא ברש"י (דברים לג יד): על הפסוק ´וממגד תבואות שמש´ – שהיתה ארצו פתוחה לחמה [לשמש] וממתקת הפירות. 
´גרש ירחים´ – יש פירות שהלבנה [הירח] מבשלתן, ואלו הן: קשואין ודלועין, עכ"ל.

ההורים נמשלו לשמש ולירח, וכפי שנאמר בחלום יוסף: "הבוא נבוא אני ואמך". 
וכשם שהעץ זקוק לחום של השמש והירח, כדי שיצמח ויניב פירות מתוקים, כך הילד זקוק לחום ולאהבה של אביו ואמו. על ידי החום והאהבה של ההורים, לבו של הבן יתמלא שמחה, ויהיה לו חשק ללמוד תורה ולעשות מעשים טובים.

בלי חום ואהבה, הוא לא יצמח טוב – הוא לא יהיה מתוק.

האבא נמשל לשמש, בעל עוצמה, והאמא נמשלה לירח, משדלת ומפייסת. יש ילדים שזקוקים לחום של אבא, ויש שזקוקים לחום של אמא, אך בדרך כלל הילדים זקוקים לחום של שניהם.

ואולם, גם בזה יש להעניק לילד על דרך הממוצע. אין להעניק חום ואהבה יתר על המידה ולא פחות מדי. כדוגמת השמש שאם היא קרובה מדי היא שורפת, ואם היא רחוקה מדי אינה מחממת.זאת לדעת, שהענקת יתר לא די שאין מועילה אלא להיפך - מזיקה לילד, הוא יהיה מפונק ויאבד את האיזון הרצוי והראוי.

ומאידך גיסא, אם אין מעניקים לו כלל, לא יצמח טוב ולא יהיה ´זיס´ (מתוק). וכאן המקום להאיר, שישנם הורים שאינם מסוגלים להביע את אהבתם לילדים. דבר הנצרך מאוד לילד. 
וכבר היה מעשה במשפחה שבֵיתָם היה פתוח לרווחה, והם היו מקבלים כל אדם בסבר פנים יפות ובפרט האמא. האֵם היתה מקבלת כל אדם בסבר פנים יפות, אך דא עקא שכלפי בני-ביתה היא לא נהגה כן. בִּתָה הנשואה סיפרה, שמעולם היא לא קבלה מאימהּ יחס חם ואוהב. היא אף-פעם לא החמיאה לה, ולא חיבקה ונישקה אותה.

הבת חשה בחֵסֶר הזה עד עצם היום הזה. משהו חסר לה בהתפתחות הגופנית והנפשית, ובהרגשה הכללית. אותה אמא אמנם נתנה הרגשה טובה לכולם, אך מחובתה היה להעניק גם לבני-ביתה.

ושוב מעשה בילד שבליל הסדר "גנב" את האפיקומן. וכאשר נשאל על-ידי אביו:

מה תבקש?  הרכין את את ראשו ואמר: נשיקה!

למעשה, בקשתו היתה – ´אבא אוהב´!