בחור שקיבל סכום גדול לחתונתו ורוצה ליתנו לאחותו כדי שתוכל להתחתן

"הגיע לביתנו בחור יתום, כשבידו חפיסת דולרים עבה במיוחד, ובעיניו דמעות"... פתח מו"ר שליט"א את שיעורו המרתק. "השתוממתי. מה עושה התלמיד חכם הצעיר עם ממון כה רב..."

הבחור החל מספר כי מצא מעטפה טמונה באמתחתו, ובה היה הסכום העצום. אל המעטפה צורף פתק, בו נכתב כי הנותן מעדיף לא להזדהות, ולקיים מצוות מתן בסתר. הנדיב האלמוני ציין כי בדק ומצא כי מדובר בבחור מצוין כל כך, המקדיש את כל זמנו ומרצו ללימוד התורה הקדושה, ומאחר וכסף אין לו בשל היותו יתום, החליט לתמוך בו בשעה זו שהגיע לפרק 'האיש מקדש', ושלח עבור הוצאות חתונתו את הדולרים הרבים. "אם כן, מדוע אתה בוכה?", שאלתיו, "הרי עליך לשמוח ולברך על הטובה!"    

"הנה יש לי אחות רווקה הגדולה ממני", הסביר הבחור, "אין מי שידאג לה, ואם אתחתן לפניה, הרי שהדבר יפגע בה עוד יותר. ולכן חשבתי שאולי אעביר לה את כל מה שקיבלתי, שהרי לא תערב לי חתונתי כשאין לה מאומה". ומה יהיה על החתן. מהיכן יוכל הוא לממן את הוצאות חתונתו? ובכן המשיך הבחור: "לבי מלא באמונה ובטחון בה' יתברך. כשם שעזר לי וזימן לידי סכום זה, ישוב וירחם עלי ויזמן לי שוב..."

עתה מבקש החתן לשאול: "האם מותר לי לשנות מדעת הנדיב האלמוני, ולמסור את הממון הרב לידי אחותי"?

תשובה

השיב מו"ר שליט"א:

נפסק בשו"ע (או"ח סימן תרצ"ד ס"ב): "אין משנים מעות פורים לצדקה אחרת. ודוקא הגבאים, אבל העני יכול לעשות בו כל מה שירצה". וכתב המשנ"ב (סק"ט): "רוצה לומר, אף שהגובים גבו מעות לצורך סעודת פורים, מכל מקום יש לעני רשות להוציאן לשאר צרכיו".

אולם המשנ"ב בסימן רמ"ב (סק"ד) כתב בשם ה'ספר חסידים': "אם שלחו לו דבר מאכל שיאכלנו בשבת, לא יאכלנו בחול". וציין המשנ"ב לדברי השו"ע הנ"ל בסימן תרצ"ד, שדעת השו"ע שם שהעני יכול לשנות במגבית פורים למה שירצה, אף שגבוהו לצורך פורים. אבל הוסיף המשנ"ב, שאכן גם שם יש מחמירין בזה, וכדברי הטור (שם): "מעות שגבן לחלקם לעניים בפורים, אין רשאי לשנותן לצדקה אחרת, ואין העני רשאי להוציאן לדבר אחר, אלא לסעודת פורים". ולפי דברי המשנ"ב הללו, שראוי לחוש לדעת המחמירים, לכאורה לא ראוי שהחתן יתן את הכסף שניתן לו לאחותו.

אולם, יעוין בשו"ת שבות יעקב (ח"א תשובה ע"ז) שדן אודות יהודי שתרם מתנה לתלמיד חכם אחד, כדי שישיא את בנו, ויש לאותו תלמיד חכם בת גדולה בוגרת, ורוצה להשיאה באותן מעות, האם ראוי לו לעשות כך?

והשיב, שקיים חילוק בין מעות שקיבל העני מיד הגבאי, לבין מעות שקיבל מיד בעל הבית: הטור שכתב כי אין לשנות את מעות הצדקה, עוסק בגבאי הצדקה, שלהם נאסר לשנות את יעוד המעות, ואם כן, גם העני שקיבל מידם לא עדיף מגברא דאתי מחמתיה (העני אינו עדיף מהגבאים שמהם קיבל את הממון), ואסור לו לשנות. מה שאין כן בנוגע לעני המקבל מיד בעל הבית עצמו, כאן דעת הפוסקים כולם שווים לטובה שמותר לו לשנות מדעת בעל הבית. וביאר השבות יעקב, כי הטעם לחילוק זה הוא, שדוקא לגבאי אסור לשנות, כדי שלא יבואו לחשוד בו, ומכיון שישנה כרצונו, יאבד נאמנותו אצל בעל הבית, וקיים חשש של נעילת דלת בפני נותני צדקה. מה שאין כן בבעל הבית שנותן ליד העני, שאף שנותן לו בפירוש לאיזה דבר-מה, הוא יודע בנפשו שהעני יעשה בו כחפצו, דבר הנאות ונוח לו יותר.

ונמצאנו למידים, שלאור דברי השבות יעקב, בנידון דנן שהממון לא ניתן על ידי גבאי צדקה, אלא על ידי בעל הבית, יכול המקבל לשנותו ולמסור אותו לאחותו. אלא שעדיין יש לדון: לאור דברי המשנ"ב הנ"ל, שלא חילק בין גבאי לבעל הבית, ולכאורה נראה מדבריו, שבכל מקרה יש האוסרים לשנות את מעות הצדקה, האם אף לשיטתו קיים היתר להעביר את המעות לאחות?

והנה, השבות יעקב מסיק בנוגע לשאלתו, שמאחר וזיכה הנותן את הממון לבן התלמיד חכם על ידי אביו, וזכין לאדם שלא בפניו ושלא מדעתו, אם כן, איך יכול האב להשיא בזה את אחותו, הרי ודאי שהדבר נחשב לגזל גמור, ומגרע גרע מגבאי שאסור לשנותן.

אמנם, הוסיף השבות יעקב, שאם התלמיד חכם הוא עני מאוד, שאי אפשר לו להשיא בתו, אם לא על ידי מתנה זו, הוא רשאי להשיא את בתו בכסף הזה, שהרי במקרה זה גם על אחיה הבחור מוטל להשיאה, שהרי אמרו חז"ל (במסכת בבא בתרא קל"ט:): "בנכסים מועטים הבנות יזונו והבנים ישאלו על פתחים", (כלומר, כאשר נכסי הירושה מועטים, מוציאים מהם למזונות הבנות, והבנים יחזרו על הפתחים לבקש נדבות). וכמו כן, נפסק בשו"ע (יור"ד סי' רנ"א סעיף ח'): "יתום ויתומה שבאין לינשא - מקדימין להשיא היתומה".

ולפי זה, לכאורה גם בנידוננו מצוה על האח ליתן את כספו להשיא את אחותו.

והוסיף מו"ר, שיתכן שהנותן העלה על דעתו כי יתכן וחתן זה ישנה וייעד את הכסף לנישואי אחותו היתומה, ומה עוד, שאולי נתינה זו נחשבת קצת 'לצורך עצמו' של החתן, משום שטוען כי אינו מסוגל להשתמש בכסף ולהינשא כל עוד אין לאחותו מאומה.

ולפיכך, הורה מו"ר לחתן, שאם רוצה, יכול להעביר את הממון הרב לאחותו, ותבא עליו ברכה!

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.