מדוע קיימים דיני עבדים במקרא?

יש המדמיינים שהעבדים לפי התורה, היו נלקחים בכח, זוכים להשפלות והתעללויות, והיו חסרי זכויות כחפצים. לכן נפתח במספר עובדות על דיני עבדים לפי המקרא:

1. יהודי ההורג עבדו - נהרג על כך בבית דין (אפילו אם העבד שהרג היה גוי כנעני). הרמב"ם מסכם בהלכות רוצח ושמירת נפש (פרק ב, הלכה י): "אחד ההורג את ישראל, או ההורג עבד כנעני - הרי זה נהרג עליו; ואם הרג בשגגה, גולה".

2. יהודי הפוגע בעבדו - אוטומטית העבד משתחרר לחופשי, אפילו אם העבד היה גוי, אפילו אם רק שבר לו שן אחת (זהו פסוק מפורש בספר שמות פרק כא, כו).

3. לפי חז"ל, יהודי המחזיק בעבד יהודי, חייב להיות לו כמורה וחונך, לדאוג לו ללבוש מכובד, למיטה נוחה, ולמזון איכותי, ואם אין לו מספיק - חייב לתת לעבדו את מיטתו ואת מזונו! (קידושין כב, הביאו שם התוספות מהירושלמי: "דפעמים אין לו אלא כר אחת... שעל כן צריך למסור לעבדו").

4. התורה כותבת בפירוש, שעבד שברח מאדוניו - אסור להסגירו, ואף להיפך, יש לדאוג למחסורו. דין מאוד "לא רווחי" זה, נמצא בסתירה גמורה לכל דיני עבדים בימי קדם. וזהו מקרא מפורש (דברים פרק כג, טז): "לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו, עמך ישב בקרבך, במקום אשר יבחר, באחד שעריך בטוב לו, לא תוננו" (-אם ברח עבד מאדונו, אסור להחזירו או להשלין עליו, כי כנראה אדונו רדה בו).

5. ביום השבת התורה אוסרת מלאכה לא רק על היהודי בעל הבית, אלא גם על כל עבדיו, יהודים וגויים כאחד, הכל פטורים מלשרתו ולעבוד עבורו (דברים פרק ה, יג): "לא תעשה כל מלאכה, אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך, למען ינוח עבדך ואמתך כמוך" (-כל העבדים זוכים לחופש ומנוחה ביום השבת בדיוק כמו האדון, גויים כיהודים).

למה יש דיני עבדות? (אילוסטרציה: shutterstock)

לא ניתן שלא לעמוד על המוסריות הגבוהה של התורה לחלשים, ובמיוחד לבני המעמד הנמוך ביותר בחברה. התורה מאוד דאגה לעבדים, ולכן נשאלת השאלה, מדוע בכלל קיימים עבדים במקרא?

כדי להשיב על שאלה זו, צריך להבין כיצד בדיוק אדם הופך לעבד על פי המקרא. האמריקאים הגיעו ליבשת אפריקה וחטפו אפריקאים והפכו אותם לעבדים. אך בספר שמות (פרק כא, טז) נאמר: "וגונב איש ומכרו ונמצא בידו, מות יומת". אסור לחטוף אדם, ולא כך הופך אדם לעבד לפי המקרא.

עבד גוי יכול להיות אך ורק אדם שמכר את עצמו לעבד (בחר מרצונו להיות עבד כדי להתפרנס מבעל בית עשיר), או אשר היה אוייב ישראל שנלחם בנו וחסו על חייו (הפכו אותו לעבד במקום להרוג אותו). עבד יהודי הוא אדם אשר נתפס בגניבה, ולא יכל לשלם את גניבתו (או הגזילה אשר גזל). כדי להחזיר את חובו - הוא היה נהפך לעבד בידי בית-דין, והתשלום הושב לנגנב (הרמב"ם, הלכות עבדים), וכבר לימדו אותנו חכמי ישראל, שדיני עבדים נמסרו בין השאר כדי לשקם פושעים וגנבים, ולהחזירם לתוך המסגרת החברתית (בדומה ל"עבודות שרות" בימינו). הדרך השנייה בה יכול אדם להפוך לעבד הוא מרצונו החופשי. היחס לעבדים היה כה מתורבת ביהדות, עד שהיו אנשים הבוחרים להיות עבדים מרצונם החופשי.

וכך כותב הרמב"ם על הפסוק המופיע בפרשת שמות, פרק כא: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם":

"המשפטים שקבעה התורה בהלכות העבדים, כולם רחמים וחמלה על השכבה החלשה ביותר בחברה. העבד הכנעני נתון לחסדיו של האדון. התורה אסרה להכותו בשוט או במקל, וקבעה עונש חמור כי אם יפיל שן עבדו או יחסר בו אבר יצא העבד לחופשי... אולם בנוסף לתועלת שבדינים אלו כדי להגן על החלשים, הרי יש תועלת מרובה בחינוך עצמנו לתת חסות, לסייע לחלש ולדאוג לצרכיו. לכן נאסר להסגיר עבד בורח, יש לתת לו אפשרות לחיות בתוך הקהילה: "לא תסגיר עבד אל אדוניו, עימך ישב בקרבך, בטוב לו, לא תוננו (דברים כג, יז)". (מורה נבוכים חלק ג', פרק לט, מתוך תרגום "מורה נבוכים על התורה" בהוצאת מוסד הרב קוק)

זוהי פרשת משפטים, והרבה יש לנו להתפעל ממשפטי התורה האלוקיים, עליהם נאמר במעמד הר-סיני (דברים פרק ד, ז): "כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוהינו בכל קראנו אליו, ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנוכי נותן לפניכם היום!"

בעזרת השם נעשה ונשמע, וגם - נעריך את התורה בה זכינו.