הראשון לציון משיב: מותר להקים בית כנסת בחניון של רב קומות?

בשכונה חדשה אשר זה מקרוב נבנתה ועדיין אין להם בית הכנסת ראוי לשמו, החליט אחד התושבים וארגן בחניון המכוניות התת קרקעי של  בניין רב קומות, בית כנסת לתפילה לשבתות. מנגד טענו כמה תושבים שאין מן הראוי שהם יתגוררו מעתה מעל מקום קדוש ולפיכך הם מתנגדים לכך. עם מי הצדק?

הנה כתב מרן בשלחן ערוך (אורח חיים סימן קנא סעיף יב): יש ליזהר מלהשתמש בעלייה שעל גבי בית הכנסת תשמיש קבוע של גנאי, כגון לשכב שם. אבל שאר תשמישים יש להסתפק אם מותר להשתמש שם. וכתב הט"ז שם: ואני בילדותי הייתי דר בק"ק קראקא עם ב"ב בבית מדרשי שהיה למעלה מבית הכנסת, ונענשתי הרבה במיתת בני ותליתי בזה. ע"ש. אולם בתשובת פאר הדור להרמב"ם כתב, שמותר לדור בעלייה שעל בית הכנסת, וכתב מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (סימן נו) שאילו ראה מרן השלחן ערוך את דברי הרמב"ם היה פוסק כדבריו. וכן מבואר בשו"ת יביע אומר חלק ו' (חלק אורח חיים סימן כו) שהעיקר כדעת הרמב"ם. ולא שבקינן ודאו של הרמב"ם מפני ספיקו של מרן השלחן ערוך. ואילו מרן היה יודע תשובת הרמב"ם, לא היה נשאר בספק. ובספר פניני רבנו הקהלות יעקב חלק א' (עמוד צט) כתב בשם הגרי"י קנייבסקי זצ"ל, שכל חומרת הט"ז היא רק באופן שלכתחלה בנו בית כנסת ואחר כך עשו שם למעלה בית מגורים, אבל רשאים להפוך בית מגורים לבית כנסת. וראה עוד מ"ש על חומרת הט"ז בשו"ת יביע אומר שם.

וזכורני בשנת תשי"ח, כאשר מרן אאמו"ר זצוק"ל היה מתגורר בשכנות עם הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל, ופתח בית כנסת במקלט, והגרב"צ אבא שאול זצוק"ל היה מתגורר בקומה ב', ואף שדעתו היה להחמיר בזה, מכל מקום לא הביע כל התנגדות לדבר, ואדרבה היה מצטרף לתפלות עם מרן זצוק"ל. וכששאלוהו על כך ענה, שיותר קשה לו להתגורר מעל מרן זצוק"ל שהוא כבית מדרש לכל דבר... מאשר נידון זה. ועיין בשו"ת יביע אומר חלק ו' דמבואר, דהאיסור הוא בקומה שמעל בית הכנסת ולא בקומה השנייה ושיש להתיר לדור בקומה שמעל לבית הכנסת, ולשכב ולישן שם, בכל השטח שמעל לבהכ"נ, ובלבד שלא ישתמשו בשטח אשר מעל להיכל שיש בו ס"ת, ויכולים להניח שם ארון בגדים וכדומה. ובקומות העליונות מותר להשתמש ללא כל הגבלה גם בשטח שמעל להיכל.

הלכה למעשה:  בנין רב קומות שהקדישו דירה אחת כגון בקומה הראשונה לבית כנסת, לתפלה וללימוד תורה, רשאים לכתחלה לרכוש דירה בקומה שמעל בית הכנסת ולדור בה, ולשכב ולישן בכל שטח הדירה שלמעלה. ורק בשטח שמעל ארון הקודש שיש בו ספרי תורה, לא ישתמשו שם, ויניחו במקום ההוא ארון בגדים וכיוצא ...בזה. ובקומות העליונות מותר גם בלי הגבלה גם בשטח שמעל ההיכל. ובנידון השאלה האמורה כאשר בית הכנסת נקבע בחניון שמעליו ישנו לובי וכלל אין דירת מגורים הרי שאין כל הגבלה ויוכלו לעבוד את ה' שם בשמחה ובשלום.