ממצוות לא מפסידים: הילד עמד מול הכסף וחשב מה לעשות?

שָׁלוֹם יְלָדִים, מָה שְׁלוֹמְכֶם? איךְ אַתֶּם מַרְגִּישִׁים? הַיּוֹם הֵכַנּוּ לָכֶם סִפּוּר מְאֹד יָפֶה, אֲבָל בִּגְלַל שֶׁאַתֶּם יְלָדִים נְבוֹנִים, נִשְׁאַל אֶתְכֶם לִפְנֵי הַסִּפּוּר כַּמָּה שְׁאֵלוֹת מְאֹד קַלּוֹת. שְׁאֵלָה רִאשׁוֹנָה: מָה שָׁוֶה יוֹתֵר: נְחֹשֶׁת אוֹ כֶּסֶף? (יְלָדִים - "כֶּסֶף") יֹפִי. שְׁאֵלָה שְׁנִיָּה: מָה שָׁוֶה יוֹתֵר: כֶּסֶף אוֹ זָהָב? (יְלָדִים - "זָהָב") כָּל הַכָּבוֹד. שְׁאֵלָה שְׁלִישִׁית: מָה שָׁוֶה יוֹתֵר: זָהָב אוֹ יַהֲלוֹמִים? (יְלָדִים - "יַהֲלוֹמִים") מְצֻיָּן. שְׁאֵלָה רְבִיעִית: מָה יוֹתֵר שָׁוֶה יַהֲלוֹמִים אוֹ מִצְווֹת? (יְלָדִים - "מִצְווֹת") נִפְלָא!! שְׁאֵלָה חֲמִישִׁית: אִם נָשִׂים אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְהַיַּהֲלוֹמִים שֶׁבָּעוֹלָם בְּכַף אַחַת שֶׁל מֹאזְנַיִם וּבַכַּף הַשְּׁנִיָּה נָשִׂים מִצְוָה אַחַת, מָה יִשְׁקֹל יוֹתֵר? (יְלָדִים - "הַמִּצְוָה") אֵיזֶה יְלָדִים חֲכָמִים אַתֶּם. וְעַכְשָׁו, שְׁאֵלָה שְׁבִיעִית וְאַחֲרוֹנָה, אֲבָל תַּחְשְׁבוּ טוֹב לִפְנֵי שֶׁתַּעֲנוּ, בְּסֵדֶר?.. (לִקְרֹא לְאַט) אֵיךְ ה' יְשַׁלֵּם לָנוּ עַל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעָשִׂינוּ? הֲרֵי אֲפִילוּ כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְהַיַּהֲלוֹמִים שֶׁבָּעוֹלָם לֹא מַסְפִּיקִים אֲפִילוּ לְמִצְוָה אַחַת (!) וַאֲנַחְנוּ בָּרוּךְ ה' עָשִׂינוּ וְעוֹד נַעֲשֶׂה הֲמוֹן הֲמוֹן מִצְווֹת?.. (לָתֵת הֵם לַחֲשׁוֹב..) טוֹב, נְגַלֶּה לָכֶם אֶת הַתְּשׁוּבָה. ה' בָּרָא עוֹלָם מְיֻחָד רַק בִּשְׁבִיל הַשָּׂכָר שֶׁל הַמִּצְווֹת. זֶה עוֹלָם שֶׁהוּא גָּדוֹל פִּי מִלְיוֹנִים מֵהָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ, הוּא נִקְרָא: "עוֹלָם הַבָּא" וְשָׁם יֵשׁ לַה' הֲמוֹן שָׂכָר לָתֵת לְכָל יְהוּדִי וִיהוּדִיָּה עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה. וְעַכְשָׁו נַתְחִיל אֶת הַסִּפּוּר הַמְיֻחָד שֶׁלָּנוּ. שְׁשְׁשְׁ...

לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנִים, שָׁלְטוּ הַתּוּרְכִּים בִּירוּשָׁלַיִם. אוֹתָהּ שָׁנָה הָיְתָה שְׁנַת בַּצֹּרֶת וְהָיָה רָעָב גָּדוֹל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַמַּצָּב שֶׁל הַיְּהוּדִים הָיָה מְאֹד קָשֶׁה, לֹא הָיָה לָהֶם כִּמְעַט מָה לֶאֱכוֹל. הַמְּבֻגָּרִים יָכְלוּ לְהִתְאַפֵּק וְלֹא לֶאֱכוֹל כָּל יוֹם, אֲבָל הַיְּלָדִים לֹא יָכְלוּ לְהִתְאַפֵּק, בִּגְלַל שֶׁהַגּוּף שֶׁל הַיְּלָדִים צָרִיךְ לִגְדוֹל וּכְדֵי לִגְדוֹל הֵם צְרִיכִים לֶאֱכוֹל.. אֲפִילוּ שֶׁהַמַּצָּב הָיָה קָשֶׁה, הַיְּהוּדִים הִתְחַזְּקוּ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה בְּשִׂמְחָה, אָז לֹא מַרְגִּישִׁים כָּל כָּךְ אֶת הָרָעָב. בִּירוּשָׁלַיִם הָיְתָה מִשְׁפָּחָה אַחַת עִם הַרְבֵּה יְלָדִים, וְהָאָח הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶם הָיָה בְּגִיל תֵּשַׁע בְּעֵרֶךְ. פַּעַם אַחַת, בְּיוֹם שַׁבָּת, הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. הוּא הִקְפִּיד לָלֶכֶת בַּמִּדְרָכָה בִּזְהִירוּת, הוּא הָלַךְ.. וְהָלַךְ.. וְהָלַךְ.. עַד שֶׁלְּפֶתַע, רָאָה מַטְבֵּעַ כֶּסֶף מֻנַח עַל הָרִצְפָּה. "וּוּאַי! אֵיזֶה מַטְבֵּעַ יְקָרָה! אֲנִי יָכוֹל לִקְנוֹת בָּהּ הַרְבֵּה אֹכֶל לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי.." כָּךְ הוּא חָשַׁב.. אֲבָל אָז הוּא נִזְכַּר שֶׁבְּיוֹם שַׁבָּת אָסוּר לְהָרִים כֶּסֶף. יְלָדִים יְקָרִים, אַתֶּם יוֹדְעִים לָמָּה אָסוּר לְהָרִים כֶּסֶף בְּשַׁבָּת? (יְלָדִים - ) נָכוֹן, כָּל דָּבָר שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּשַׁבָּת נִקְרָא: "מֻקְצֶה", וְאָסוּר לְטַלְטֵל 'מֻקְצֶה' בְּשַׁבָּת. אַתֶּם יְכוֹלִים לוֹמַר לָנוּ עוֹד דֻּגְמָאוֹת לִדְבָרִים שֶׁהֵם מֻקְצֶה בְּשַׁבָּת? (אֶבֶן, מַבְרֵג, טֶלֶפוֹן וְכוּ'..) כָּל הַכָּבוֹד! וְעַכְשָׁו נַמְשִׁיךְ אֶת הַסִּפּוּר..

הַיֶּלֶד עָמַד מוּל הַכֶּסֶף וְאָמַר לְעַצְמוֹ: "מָה כְּדַאי לִי לַעֲשׂוֹת? מִצַּד אֶחָד, הַכֶּסֶף הוּא מֻקְצֶה וְאָסוּר לְהָרִים אוֹתוֹ.. אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי, אִם אֶקַּח אוֹתוֹ אוּכַל לִקְנוֹת הַרְבֵּה דְבָרִים מֵהַחֲנוּת, וְאִם אֲנִי אַשְׁאִיר אוֹתוֹ כָּאן - אַפְסִיד..." הוּא חָשַׁב וְחָשַׁב.. עַד שֶׁבַּסּוֹף הוּא נִזְכַּר בְּמִשְׁפָּט מְיֻחָד שֶׁאָמַר לוֹ הָרַב שֶׁלִּמֵּד אוֹתוֹ בְּכִתָּה אָלֶף, הַמִּשְׁפָּט הוּא: "מִמִּצְווֹת לֹא מַפְסִידִים!!" כֵּן, הָרַב שֶׁלּוֹ לִמֵּד אוֹתוֹ שֶׁכַּאֲשֶׁר עוֹשִׂים מִצְוָה, אַף פַּעַם לֹא מַפְסִידִים! אֵיךְ שֶׁהוּא נִזְכַּר בָּזֶה, הוּא הֶחְלִיט לֹא לְהָרִים אֶת הַכֶּסֶף מֵהָרִצְפָּה, וְאָז בִּזְכוּת שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת הוּא לֹא יַפְסִיד.. אֲבָל הוּא גַם לֹא רָצָה לָלֶכֶת מִשָּׁם, כְּדֵי שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר לֹא יִקַּח אֶת זֶה.. אָז מָה הוּא עָשָׂה? הוּא פָּשׁוּט עָמַד לְיַד הַמַּטְבֵּעַ וְחִכָּה שֶׁהַשַּׁבָּת תֵּצֵא..

הוּא עָמַד שָׁם בְּלִי לָזוּז, שָׁעָה, שְׁעָתַיִם, שָׁלוֹשׁ.. וְאָז, לְפֶתַע עָבַר שָׁם גּוֹי תֻּרְכִּי. הוּא הִסְתַּכֵּל עָלָיו וְרָאָה שֶׁהוּא לֹא זָז.. הוּא צָעַק לוֹ: "הֵי, יֶלֶד מָה קָרָה לְךָ? לָמָּה אַתָּה עוֹמֵד שָׁם?.." הַיֶּלֶד לֹא יָדַע מָה לוֹמַר, לָכֵן הוּא לֹא עָנָה..

הַגּוֹי צָעַק לוֹ שׁוּב: "אַתָּה לֹא מֵבִין מָה שָׁאַלְתִּי? מָה אַתָּה עוֹמֵד שָׁם כְּמוֹ פֶּסֶל?" הַיֶּלֶד לֹא עָנָה.. וְאָז הַגּוֹי הִגִּיעַ.. הוּא הִסְתַּכֵּל עַל הַיֶּלֶד וְלֹא הֵבִין מָה הוּא עוֹשֶׂה.. הוּא הִסְתַּכֵּל מִסָּבִיב עַד שֶׁפִּתְאֹם אֶת מָה הוּא רָאָה? (יְלָדִים - ) נָכוֹן, אֶת הַמַּטְבֵּעַ. הוּא קָפַץ מִיָּד עַל הַמַּטְבֵּעַ וְאָמַר: "אֵיזֶה יֹפִי! אֵיזוֹ מַטְבֵּעַ יְקָרָה.." הוּא לָקַח אוֹתָהּ וְהָלַךְ.. הַיֶּלֶד נִהְיָה כָּל כָּךְ עָצוּב עַד שֶׁהוּא מַמָּשׁ פָּרַץ בִּבְכִי.. הוּא גַם בָּכָה עַל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁהִפְסִיד, אֲבָל הוּא בָּכָה עַל עוֹד מַשֶּׁהוּ.. אַתֶּם יוֹדְעִים עַל מָה?.. הוּא בָּכָה עַל זֶה שֶׁהוּא עָשָׂה מִצְוָה וּבַסּוֹף הוּא הִפְסִיד.. תַּגִּידוּ יְלָדִים, מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים, הוּא בֶּאֱמֶת הִפְסִיד אוֹ הִרְוִיחַ? (לִשְׁמוֹעַ אוֹתָם..) טוֹב, הַקְשִׁיבוּ לְהֶמְשֵׁךְ הַסִּפּוּר.

הַיֶּלֶד הָלַךְ לַבַּיִת עָצוּב, הוּא סִפֵּר לְאַבָּא שֶׁלּוֹ מָה קָרָה וְאָמַר לוֹ: "אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁעָשִׂיתִי מִצְוָה וְהִפְסַדְתִּי??" לְאַבָּא שֶׁלּוֹ לֹא הָיְתָה תְשׁוּבָה, אֲבָל הוּא אָמַר לוֹ: "תִּרְאֶה בְּנִי הַיָּקָר, כְּשֶׁיֵּשׁ לִיהוּדִי שְׁאֵלָה הוּא צָרִיךְ לִשְׁאוֹל אֶת הָרַב. לֵךְ לָרַב שֶׁלָּנוּ וְתִשְׁאַל אוֹתוֹ..">ENG< <HEB>הַיֶּלֶד לֹא הִתְבַּיֵּשׁ, כִּי חֲכָמִים לִמְּדוּ אוֹתָנוּ שֶׁ"לֹּא הַבַּיְשָׁן לָמֵד", מִי שֶׁלֹּא מֵבִין מַשֶּׁהוּ חַיָּב לִשְׁאוֹל וְלֹא לְהִתְבַּיֵּשׁ.. הוּא הָלַךְ לַבַּיִת שֶׁל הָרַב וְתִקְתֵּק בַּדֶּלֶת. הָרַב הִכְנִיס אוֹתוֹ פְּנִימָה וְשָׁאַל: "כֵּן צַדִּיק, מָה רָצִיתָ?" הַיֶּלֶד סִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁעָשִׂיתִי מִצְוָה וְהִפְסַדְתִּי?" וְאָז הָרַב שָׁאַל אוֹתוֹ: "אֵיזֶה מַטְבֵּעַ זֶה הָיָה?" וְהַיֶּלֶד אָמַר לוֹ אֶת הַסּוּג, הָרַב פָּתַח אֶת הַמְּגֵרָה, הוֹצִיא מַטְבֵּעַ כָּזֶה וְאָמַר לוֹ: "תִּרְאֶה, אַתָּה הִרְוַחְתָּ אֶת הַמִּצְוָה שֶׁל שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, וְהִפְסַדְתָּ אֶת הַמַּטְבֵּעַ, בֹּא נִתְחַלֵּף, אֲנִי אֶתֵּן לְךָ מַטְבֵּעַ כָּזֶה בְּדִיּוּק וְאַתָּה תִתֵּן לִי אֶת הַשָּׂכָר שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּגַן עֵדֶן, אַתָּה מוּכָן?.." יְלָדִים, מָה אַתֶּם אוֹמְרִים, כְּדַאי לוֹ לְוַתֵּר עַל הַשָּׂכָר? (יְלָדִים - ) הַיֶּלֶד חָשַׁב וְאָמַר: "לֹא וָלֹא! אֲנִי לֹא מוּכָן לְוַתֵּר עַל הַשָּׂכָר בְּגַן עֵדֶן.." וְאָז הִסְבִּיר לוֹ הָרַב: "נָכוֹן שֶׁהִפְסַדְתָּ מַטְבֵּעַ, אֲבָל הִרְוַחְתָּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּטְבֵּעַ.. וְתִזְכֹּר: מִמִּצְווֹת לְעוֹלָם לֹא מַפְסִידִים!!" הַיֶּלֶד חִיֵּךְ וְהָלַךְ בְּשִׂמְחָה לַבַּיִת.