איך התבטלה גזירת ניקולאי

שָׁלוֹם יְלָדִים, מָה שְׁלוֹמְכֶם? אֵיךְ אַתֶּם מַרְגִּישִׁים? הַיּוֹם הֵכַנּוּ לָכֶם סִפּוּר מְאֹד יָפֶה, אֲבָל כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהַתְחִיל אוֹתוֹ נְבַקֵּשׁ מִכֶּם לִשְׁכַּב יָפֶה בַּמִּטָּה, לֹא לְדַבֵּר, רַק לְהַקְשִׁיב יָפֶה בְּשֶׁקֶט.

אַתֶּם בְּוַדַּאי יוֹדְעִים שֶׁעוֹד מְעַט, מַמָּשׁ בְּקָרוֹב צָרִיךְ לְהַגִּיעַ הַמָּשִׁיחַ. הַמָּשִׁיחַ הוּא הַשָּׁלִיחַ שֶׁל ה' שֶׁיְּלַמֵּד אֶת כֻּלָּם לְהַאֲמִין בַּה'. גַּם הַגּוֹיִים יַאֲמִינוּ בַּה' וִיכַבְּדוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מְאֹד מְאֹד, כִּי הֵם יִרְאוּ שֶׁאֲנַחְנוּ הַבָּנִים שֶׁל ה'. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת, שֶׁכָּל יְהוּדִי שֶׁהָיָה זָהִיר לִלְבֹּשׁ צִיצִית, יִזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ לוֹ אַלְפַּיִם וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת עֲבָדִים מֵהַגּוֹיִים, הָעֲבָדִים הָאֵלּוּ יַעֲשׂוּ בִּשְׁבִילֵנוּ הַכֹּל, וּמָה אֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה? פָּשׁוּט נֵשֵׁב וְרַק נִלְמַד תּוֹרָה.. לָכֵן, הַבָּנִים צְרִיכִים לְהַקְפִּיד תָּמִיד לָשִׂים צִיצִית, וְהַבָּנוֹת צְרִיכוֹת לִדְאֹג שֶׁיִּהְיֶה לְאַבָּא וְלָאַחִים צִיצִית יָפָה מְקֻפֶּלֶת וּנְקִיָּה. עַד שֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ, הַגּוֹיִים לֹא מְבִינִים שֶׁאֲנַחְנוּ הַבָּנִים שֶׁל ה', וְלָכֵן הֵם כָּל הַזְּמַן עוֹשִׂים לָנוּ צָרוֹת. אֲבָל, ה' תָּמִיד עוֹזֵר לָנוּ וּמַצִּיל אוֹתָנוּ מִיָּדָם. וְעַכְשָׁו, נַתְחִיל אֶת הַסִּפּוּר הַיָּפֶה.

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, חַי בְּרוּסְיָה שַׁלִּיט רָשָׁע וְאַכְזָר שֶׁשָּׂנָא מְאֹד אֶת הַיְּהוּדִים. קָרְאוּ לוֹ הַצַּאר נִיקוֹלַאי. בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה הָיוּ יְהוּדִים רַבִּים בְּרוּסְיָה וְכַמּוּבָן שֶׁכֻּלָּם שָׁמְרוּ עַל הַמִּצְווֹת שֶׁל ה' וְלָמְדוּ אֶת הַתּוֹרָה. נִיקוֹלַאי הָרָשָׁע לֹא יָכַל לִסְבֹּל אֶת זֶה, הוּא כָּל הַזְּמַן חָשַׁב מָה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לִגְרֹם לַיְּהוּדִים לְהַפְסִיק לִשְׁמוֹר אֶת הַתּוֹרָה. בַּהַתְחָלָה הוּא צִוָּה לִסְגּוֹר אֶת כָּל תַּלְמוּדֵי הַתּוֹרָה, אַחַר כָּךְ הוּא חָשַׁב לֶאֱסֹר אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה גַם בַּבַּיִת, אֲבָל כָל פַּעַם הִצְלִיחוּ הַיְּהוּדִים לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרוֹת שֶׁלּוֹ. פַּעַם אַחַת, הוּא הֶחְלִיט לֶאֱסֹף אֶת כָּל הַשָּׂרִים שֶׁלּוֹ, שֶׁיֵּשְׁבוּ לְהָכִין תָכְנִית אֵיךְ לְהַרְחִיק אֶת הַיְהוּדִים מֵהַתּוֹרָה. לְשֵׁם כַּךְ הוּא שָׁלַח מִכְתָּבִים לְכָל הַשָּׂרִים שֶׁיַּגִּיעוּ לְאַרְמוֹן בִּזְמָן מְסֻיָּם, וְכַךְ הָיָה, כָּל הַשַּׂרִים הִגִּיעוּ לָאַרְמוֹן שֶׁלּוֹ וְנִכְנְסוּ לַחֶדֶר.

לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת נִכְנַס נִיקוֹלַאי וְאָמַר בְּכַעַס (לַעֲשׂוֹת קְצָת קוֹל עָבֶה): "קָרָאתִי לָכֶם לְכָאן כְּדֵי לִפְתֹּר סוֹף סוֹף אֶת הַבְּעָיָה עִם הַיְּהוּדִים. אֲנִי חַיָּב לִמְצוֹא עֵצָה אֵיךְ לִסְגּוֹר לָהֶם אֶת תַּלְמוּדֵי הַתּוֹרָה וְאֶת בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת, וְכָךְ לִגְרֹם לָהֶם לְהִתְרַחֵק מֵהַתּוֹרָה.. אֲנִי רוֹצֶה שֶׁאַתֶּם תָּכִינוּ תָכְנִית עִם הַרְבֵּה גְּזֵרוֹת, אֲנַחְנוּ נִשְׁלַח אֶת הַתָּכְנִית הַזּוֹ סְגוּרָה לְכָל הַמִּשְׂרָדִים שֶׁיֵּשׁ בְּרַחֲבֵי רוּסְיָה, וּנְצַוֶּה אוֹתָם שֶׁלֹּא יִפְתְּחוּ אֶת הַמִּכְתָּב עַכְשָׁו, אֶלָּא רַק בְּעוֹד חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים בְּדִיּוּק כְּשֶׁיַּגִּיעַ חַג הַפֶּסַח וְכָךְ הַיְּהוּדִים לֹא יֵדְעוּ מִזֶּה, וְלֹא יַצְלִיחוּ לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה.." הַשָּׂרִים שָׁמְעוּ אוֹתוֹ, וְהֵבִינוּ שֶׁהוּא מְאֹד רְצִינִי.. וְאָז נִיקוֹלַאי אָמַר: "הִקַּפְתִּי אֶת הָאַרְמוֹן שֶׁלִּי עִם חַיָּלִים, וְאַף אֶחָד מִכֶּם לֹא יָכוֹל לָצֵאת עַד שֶׁתִּגְמְרוּ לְהָכִין אֶת הַתָּכְנִית. אַל תִּדְאֲגוּ, אֲנִי אָבִיא לָכֶם אֲרוּחַת צָהֳרַיִם וְכָל מָה שֶׁצָּרִיךְ, וְהָעִקָּר שֶׁתְּסַיְּמוּ הַיּוֹם!" הוּא שָׁאַל אוֹתָם: "כַּמָּה זְמַן נִרְאָה לָכֶם שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים?" הַשָּׂרִים חָשְׁבוּ וְהִתְיַעֲצוּ בֵּינֵיהֶם וְאָמְרוּ לוֹ: "אֲנַחְנוּ צְרִיכִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת.." "אֵין שׁוּם בְּעָיָה!" אָמַר נִיקוֹלַאי, אֲנִי יוֹצֵא עַכְשָׁו מִכָּאן וְחוֹזֵר בְּעוֹד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וְאוֹי וַאֲבוֹי אִם הַמִּכְתָּב לֹא יִהְיֶה מוּכָן, שְׁמַעְתֶּם?" נִיקוֹלַאי הָרָשָׁע יָצָא מֵהַחֶדֶר וְנָעַל אֶת הַדְּלָתוֹת. הַשָּׂרִים הִתְחִילוּ לַעֲבוֹד קָשֶׁה, הֵם דִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם וְהִתְחִילוּ לִכְתֹּב אֶת הַגְּזֵרוֹת שֶׁיִּהְיוּ, עָבְרָה שָׁעָה, עָבְרוּ שְׁעָתַיִם, שָׁלוֹשׁ.. אַרְבַּע... וְהֵם רַק עוֹבְדִים וְעוֹבְדִים, מִתְיַעֲצִים וְכוֹתְבִים.. לְפֶתַע, שָׁמְעוּ קוֹלוֹת שֶׁל דְּהִירוֹת סוּסִים מִחוּץ לַבַּיִת. כֵּן, זֶה הָיָה הָרַעַשׁ שֶׁל הַכִּרְכָּרָה שֶׁל נִיקוֹלַאי.. הֵם הִסְתַּכְּלוּ עַל הַשָּׁעוֹן וְרָאוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבְרוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת.. "הֵי, מָה קָרָה? מָה הוּא רוֹצֶה? לָמָּה הוּא בָּא?.." הֵם לֹא הֵבִינוּ, אֲבָל הֵם הִמְשִׁיכוּ לַעֲבוֹד..

נִיקוֹלַאי נִכְנַס לַבַּיִת, פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל הַחֶדֶר וְנִכְנַס. הֵם הִפְסִיקוּ לַעֲבוֹד וְחִכּוּ לִשְׁמוֹעַ מָה הוּא רוֹצֶה לוֹמַר, אֲבָל הוּא לֹא אָמַר כְּלוּם.. הוּא נִגַּשׁ לַשָּׂר שֶׁאַחְרַאי עַל הַכְּתִיבָה, לָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הַדַּפִּים שֶׁכָּתַב עַד עַכְשָׁו וְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם.. הוּא הִסְתַּכֵּל.. וְהִסְתַּכֵּל.. חִבֵּר אֶת כָּל הַדַּפִּים יַחַד, הִתְקָרֵב לַתַּנּוּר שֶׁהָיָה שָׁם וְ-זָ-רַ-ק אֶת כָּל הַדַּפִּים לְתוֹךְ הָאֵשׁ.. אַחַר כָּךְ הִסְתּוֹבֵב אֲלֵיהֶם וְאָמַר: "זֶה גָרוּעַ!" וְיָצָא מֵהַחֶדֶר.. הַשָּׂרִים הָיוּ הֲמוּמִים.. "מָה יֵשׁ לוֹ לְנִיקוֹלַאי הַזֶּה? מָה נַעֲשֶׂה עַכְשָׁו?.." הֵם לֹא רָצוּ לִכְתֹּב שׁוּב, הֵם הָלְכוּ לַחֶדֶר שֶׁהָיָה לְיָד וְרָאוּ שָׁם הַרְבֵּה אֹכֶל וּשְׁתִיָּה וְיָשְׁבוּ לֶאֱכוֹל.

אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁעוֹת שׁוּב שָׁמְעוּ קוֹל שֶׁל סוּסִים.. הַכִּרְכָּרָה שֶׁל נִיקוֹלַאי הִגִּיעָה וְהוּא נִכְנַס לַחֶדֶר. הוּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ גָּדוֹל וְאָמַר לַשָּׂרִים: "אַל תַּפְסִיקוּ לֶאֱכוֹל, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהֵכַנְתֶּם לִי תָכְנִית טוֹבָה עַל הַיְּהוּדִים.." הַשָּׁרִים הִסְתַּכְּלוּ עָלָיו וְלֹא הֵבִינוּ.. הֵם אָמְרוּ לוֹ: "אֲנַחְנוּ מִצְטַעֲרִים, כְּבָר הֵכַנּוּ לְּךָ תָּכְנִית מְפֹרֶטֶת וְאַתָּה זָרַקְתָּ אוֹתָהּ לָאֵשׁ.. מָה אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת עוֹד??" נִיקוֹלַאי שָׁמַע אֶת זֶה וְהָאָזְנַיִם שֶׁלּוֹ נִהְיוּ אֲדֻמּוֹת, כִּמְעַט הִתְחִיל לָצֵאת מֵהֶם עָשָׁן מֵרֹב הַכַּעַס וְהוּא צָעַק: "אֲ-נִ-י?? מָה פִּתְאוֹם!! אֲנִי לֹא הָיִיתִי פֹּה בִּכְלָל!!" הַשָּׂרִים הִתְחַנְּנוּ וְאָמְרוּ: "אַתָּה כֵּן הָיִיתָ.. לִפְנֵי כַּמָּה שָׁעוֹת.." נִיקוֹלַאי לֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת מֵרֹב כַּעַס.. הוּא קָרָא לַחַיָּלִים וְאָמַר: "שִׂימוּ לָהֶם אֲזִיקִים עַל הַיָּדַיִם! אֶזְרֹק אֶת כֻּלָּם לְבֵית הַסֹּהַר.." וְאָז, אֶחָד הַשָּׂרִים אָמַר: "אוּלַי תִּשְׁאַל אֶת הַשּׁוֹמֵר אִם הוּא רָאָה אוֹתְךָ אוֹ לֹא.." נִיקוֹלַאי שָׁלַח אֶת אֶחָד הַחַיָּלִים לַשּׁוֹמֵר שֶׁיִּשְׁאַל אוֹתוֹ בְּקוֹל כְּדֵי שֶׁנִּיקוֹלַאי יִשְׁמַע: "הַאִם רָאִיתָ אֶת נִיקוֹלַאי נִכְנַס לְכָאן הַיּוֹם?" וְהַשּׁוֹמֵר אָמַר: "כֵּן, לִפְנֵי כִּשְׁעָתַיִם הוּא הִגִּיעַ לְכָאן.. אֲנִי אֲפִילוּ בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לוֹמַר אֶת הַסִּיסְמָא וְהוּא אָמַר אוֹתָהּ.."

נִיקוֹלַאי הָיָה הָמוּם, פִּתְאוֹם הוּא קָלַט מַה קָרָא פֹּה, הוּא הִסְתּוֹבֵב לַשָּׂרִים וְאָמַר לָהֶם: "דְּעוּ לָכֶם, שֶׁאֲנִי לֹא יָצָאתִי מֵהַחֶדֶר שֶׁלִּי כְּבָר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, כַּנִּרְאֶה שֶׁהָאֱלוֹקִים שֶׁל הַיְּהוּדִים שָׁלַח אֶת אֶחָד הַמַּלְאָכִים שֶׁלּוֹ, וְהוּא זֶה שֶׁהִתְחַפֵּשׂ וְשָׂרַף אֶת הַתָּכְנִית.." וְכָךְ יְלָדִים יְקָרִים, שׁוּב הִתְבַּטְּלָה הַגְּזֵרָה שֶׁהוּא תִכְנֵן.

אֲבָל אַל תִּדְאֲגוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ בַּהַתְחָלָה, עוֹד מְעַט יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ וְהַנְּכָדִים שֶׁל נִיקוֹלַאי עוֹד יִהְיוּ הָעֲבָדִים שֶׁלָּנוּ.. לַיְלָה טוֹב לָכֶם, וְכָעֵת נֹאמַר יַחַד: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל".