5 דקות תורה ביום: על חשיבות ברכות התורה בבוקר

א. לְאַחַר שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן שָׁאַל הַקָּבָּ"ה אֶת הַחֲכָמִים וְאֶת הַנְּבִיאִים (יִרְמְיָהוּ, ט', יא'): "מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת, עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ?" כְּלוֹמַר, מִי יָכוֹל לוֹמַר מַהוּ הֶעָווֹן שֶׁבִּגְלָלוֹ נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנִכְבְּשָׁה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יָדַע אֶת הַתְּשׁוּבָה. עַד שֶׁבָּא ה' בְּעַצְמוֹ וְגִלָּה (פָּסוּק יב'): "וַיֹּאמֶר ה': עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי". וְהַגְּמָרָא (מַסֶּכֶת נְדָרִים פא') מַסְבִּירָה שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא: "שֶׁלֹּא בֵרְכוּ בַתּוֹרָה תְחִלָּה". מָה הַכַּוָּנָה?

ב. כְּשֶׁאָדָם מְבָרֵךְ עַל מַשֶּׁהוּ - זֶה מַרְאֶה שֶׁאוֹתוֹ דָבָר הוּא חָשׁוּב בְּעֵינָיו. בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לָמְדוּ תוֹרָה, אֲבָל הִיא לֹא הָיְתָה אֶצְלָם בְּרֹאשׁ סֻלָּם הַחֲשִׁיבוּת. וְלָכֵן תִּקְּנוּ לָנוּ חֲכָמִים לְבָרֵךְ בְּכָל יוֹם אֶת בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה. בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת עוֹשָׂה הַגְּמָרָא קַל וָחֹמֶר: אִם עַל הֲנָאָה גַשְׁמִית כְּמוֹ אֹכֶל חַיָּבִים לְבָרֵךְ - קַל וָחֹמֶר שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הֲנָאָה רוּחָנִית כְּמוֹ לִמּוּד תּוֹרָה.

ג. חֵלֶק מֵהָאַשְׁכְּנַזִּים נוֹהֲגִים לְבָרֵךְ אֶת בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה לִפְנֵי בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר. אוּלָם, מִנְהַג הַסְּפָרַדִּים וְחֵלֶק מֵהָאַשְׁכְּנַזִּים לְבָרֵךְ קוֹדֵם אֶת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר וּמִיָּד לְאַחֲרֵיהֶם אֶת בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה.

ד. מִי שֶׁקָּם בַּבֹּקֶר וַעֲדַיִן לֹא בֵרַךְ בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה אָסוּר לוֹ לוֹמַר שׁוּם פָּסוּק, הֲלָכָה אוֹ דְבַר תּוֹרָה אַחֵר. וְכֵן אָסוּר לִכְתֹּב דִּבְרֵי תּוֹרָה, אוֹ לְעַיֵּן בְּסֵפֶר עַד שֶׁיְּבָרֵךְ בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה. אוּלָם, מִי שֶׁקָּם בַּבֹּקֶר וְרוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ שִׁירִים חֲסִידִיִּים אוֹ דְרָשָׁה מִתּוֹךְ דִיסְק אוֹ רַדְיוֹ תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ וּמִתְאַרְגֵּן – מֻתָּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁעָדַיִן לֹא בֵּרַךְ אֶת בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה. מַדוּעַ? כֵּיוָן שֶׁהוּא רַק מְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה, וְעַל הִרְהוּר אֵינוֹ חַיָּב לְבָרֵךְ 'בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה'. אוּלָם יִזָּהֵר לֹא לָשִׁיר יָחַד עִם הַדִּיסְק שִׁירִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם פְּסוּקִים וְכַדּוֹמֶה.

***

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי, ב', י')

"כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם"

מְסֻפָּר עַל גַּנָּב שֶׁנִּתְפַּס בִּגְנֵבָתוֹ וְהוּבָא לְמִשְׁפָּט בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ גָּזַר אֶת דִּינוֹ לָמוּת בִּתְלִיָּה! אָמַר הַגַּנָּב לַמֶּלֶךְ: "אִם תַּהֲרֹג אוֹתִי - תַפְסִיד!" "מַדּוּעַ?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ, "יֵשׁ לִי סוֹד מְיֻחָד שֶׁאַף אָדָם בָּעוֹלָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאִם תַּהֲרֹג אוֹתִי הַסּוֹד יָמוּת אִתִּי..." שָׁאַל הַמֶּלֶךְ: "מַהוּ הַסּוֹד?" "אֲנִי יָכוֹל לָשִׂים זְרָעִים בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה וְתוֹךְ עֶשֶׂר דַּקּוֹת הֵם יִגְדְּלוּ לְעֵץ גָּבוֹהַּ וְיִתְּנוּ פֵרוֹת!" הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ מְאֹד וְאָמַר: "אִם תַּרְאֶה לִי אֵיךְ אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת זֶה - אַשְׁאִיר אוֹתְךָ בַּחַיִּים". הַמֶּלֶךְ אָסַף אֶת כָּל שָׂרָיו לִרְאוֹת אֶת הַמַּחֲזֶה הַנִּפְלָא. הַגַּנָּב לָקַח זְרָעִים, שָׁרָה אוֹתָם בְּמַיִם, הֵרִים אוֹתָם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה כַמָּה פְעָמִים

וְאָז פָּנָה לַמֶּלֶךְ וְאָמַר: "הִגַּעְתִּי לַשָּׁלָב הַסּוֹפִי וְהַמַּכְרִיעַ, בּוֹ צְרִיכִים לָשִׂים אֶת הַזְּרָעִים בָּאֲדָמָה. אַךְ בְּעָיָה אַחַת יֵשׁ לִי, הַיָּדַיִם שֶׁשָּׂמוֹת אֶת הַזְּרָעִים בָּאֲדָמָה - צְרִיכוֹת לִהְיוֹת נְקִיוֹת מִגְּנֵבָה, וְכֵיוָן שֶׁאֲנִי גָנַבְתִּי - יָדַי פְסוּלוֹת וְהַדָּבָר לֹא יִפְעַל". "אֵין שׁוּם בְּעָיָה! אָמַר הַמֶּלֶךְ, נְכַבֵּד אֶת שַׂר הָאוֹצָר בַּהֲנָחַת הַזְּרָעִים.." שַׂר הָאוֹצָר הֵחֵל לְגַמְגֵּם.."תִּרְאֶה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאָנוּ בְסַךְ הַכֹּל בְּנֵי אָדָם וְאוּלַי לִפְעָמִים לָקַחְתִּי מַשֶּׁהוּ מוּעָט מִכִּיס הָאוֹצָר אֶל חֶשְׁבּוֹנִי הַפְּרָטִי.. אֲבָל מַמָּשׁ בְּלִי לָשִׂים לֵב..." הַמֶּלֶךְ פָּנָה לְשַׂר הַחוּץ, וּתְשׁוּבָתוֹ הָיְתָה דוֹמָה... וְכָךְ עָבַר עַל כָּל הַשָּׂרִים וְכֻלָּם פָּחֲדוּ. פָּנָה הַגַּנָּב לַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: "אוּלַי הַמֶּלֶךְ יוֹאִיל בְּטוּבוֹ לָשִׂים בְּעַצְמוֹ אֶת הַזְּרָעִים בָּאֲדָמָה..." פָּנָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הֵחֵלּוּ לְהַסְמִיק.. "תִּרְאֶה, כֻּלָּנוּ הָיִינוּ יְלָדִים וְיִתָּכֵן לִפְעָמִים לָקַחְתִּי מֵהַמְּגֵרָה שֶׁל אָבִי מַשֶּׁהוּ לְעַצְמִי", אָמַר הַגַּנָּב לַמֶּלֶךְ: "דָּבָר אֶחָד אֵינִי מֵבִין, כֻּלְּכֶם פֹּה גַנָּבִים וּמַדּוּעַ רַק אוֹתִי אַתָּה רוֹצֶה לִתְלוֹת?"

שְׁנֵי דְבָרִים לָמַדְנוּ: כְּשֶׁאַתָּה מַאֲשִׁים מִישֶׁהוּ - תִּבְדֹּק קֹדֶם אֶת עַצְמְךָ. וְדָבָר שֵׁנִי: כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ - אִם תִּהְיֶה לְךָ חָכְמָה בַלֵּב, וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם - תּוּכַל לְהַצִּיל אֶת נַפְשְׁךָ.