הגבאי הכריז על "מבצע" - הנחה של 20% למשך שבוע!...

מעשה שהיה בבית כנסת אחד, שרבים מהמתפללים שבו נדרו סכומים הגונים לבית הכנסת (בקניית עליות וכדומה), ועבר כבר זמן רב, ועדיין לא באו האנשים לשלם את נדרם. גם לאחר תזכורות רבות מצד הגבאי, הציבור המשיך להתעלם... עד שקופת בית הכנסת נותרה ריקה!

הגבאי לא ידע להשית עצות בנפשו, 'כיצד אוכל לזרז את הציבור לשלם את חובותיהם'. אך לבסוף הגה רעיון מקורי. בליל שבת, כשהציבור כולו נכח בבית הכנסת, קם ועלה הגבאי לבימה, והכריז: "מוריי ורבותיי, ברצוננו להודיע על מבצע חסר תקדים, שיחול השבוע בלבד בבית הכנסת"... הציבור כולו היה במתח, ועשה אוזניו כאפרכסת לשמוע מה בפיו של הגבאי.

והגבאי המשיך: "כל מתפלל שיגיע לשלם את חובו לבית הכנסת, יזוכה בהנחה של 20%!!! רק השבוע. לא להחמיץ..."

כוונת הגבאי היתה, להציל את הציבור מעוון נדרים החמור, ולפעול לתועלת בית הכנסת, מפני שהקופה התרוקנה לגמרי, וצריך היה לשלם את ההוצאות הרבות, ולכן נקט ביוזמה זו על מנת לזרז את האנשים, ואולי גם לגרום לאלו שאינם משלמים כלל לבוא ולשלם. ואכן, ה"מבצע" הצליח. רבים ניצלו את מתן ההנחה ובאו לשלם את חובם.

מעשיו של הגבאי עוררו פולמוס הלכתי מעניין. ציבור הלומדים טען כנגדו שלא נהג כדין, שהרי אינו יכול למחול 'על חשבון' בית הכנסת, 'וכי אתה כאן בעל הבית?!'. ויתרה מזו, הלא האנשים לא יצאו ידי חובת נדרם, שכן מי שנדר לדוגמא אלף שקלים, ושילם שמונה מאות בלבד, טרם קיים את נדרו אשר נדר, והיאך תפטור אותו מכך!... לעומתם טען הגבאי: "המבצע נועד לתועלת בית הכנסת, כפי שאכן התברר שסייע להכנסות. ולכך ניתנה לי הסמכות - לפעול למען טובת בית הכנסת, ולכן רשאי אני לנקוט במבצעים שכאלה. וממילא, גם בנוגע לנדרם של האנשים - הרי רשאי אני למחול להם, ולכן יצאו ידי חובת נדרם"!!

יודיענו נא רבינו, הצדק עם מי?

תשובה

הנה לכאורה קיימים בשאלה זו ב' נידונים שיש לברר: א) האם אכן רשאי הגבאי לוותר על ממון שמיועד לקופת בית הכנסת, כאשר הוא רואה שזו טובת בית הכנסת? ב) גם אם נאמר שרשאי הגבאי לפעול באופן זה, יש לברר האם בעל הנדר יצא ידי נדרו, בתשלום רק חלק מן הנדר?

והנה, ביחס לנידון הראשון, נראה שהיה מקום לתת תוקף למעשיו של הגבאי, משום שאין זו 'הוצאה' אלא 'הכנסה', כלומר, טובת בית הכנסת כעת היא לוותר על חלק מהממון כדי להציל את חלקו הגדול. והגע עצמך, בית כנסת שהחליט לערוך מכירת ארבעת המינים כאשר ההכנסות מהמכירה יהיו קודש לקופת בית הכנסת, הרי שאף על פי שכרוך הדבר בהוצאות, הדבר מותר, מפני שלמעשה מביאה המכירה להכנסות. ובכל זאת צריך לצרף הגבאי עמו שניים נוספים, משום שצריך להפעיל שיקול דעת בדבר, וגם כדי למנוע חשד.

וכעין זה מצינו בשו"ע (חו"מ סימן י"ב סעיף ג'), שם מבואר שמותר לבית הדין לוותר בממון היתומים חוץ מן הדין, כדי להשקיטם ממריבות, משום שזוהי טובת היתומים. ולכאורה כך גם בענייננו - שמשום שזוהי טובת בית הכנסת, לוותר על חלק מהחוב כדי לזכות ברובו, מותר לנהוג כך.

אלא, שעדיין יש לעיין בדבר, שהרי גם אם מותר לגבאי לפעול בדרך זו לטובת בית הכנסת, מכל מקום לכאורה האנשים עדיין לא השלימו את נדרם אשר נדרו, ולהיכן נעלם הנדר?

והיה מקום לומר, שנחשב הדבר כאילו בית הכנסת קיבל את הממון, ושוב נתנו בחזרה, משום שכל מחילה נחשבת ל'כאילו התקבלתי', וכעין המבואר בשו"ע (יור"ד סי' רל"ב סעיף כ'), שהאומר לחבירו 'קונם שאני נהנה לך (דהיינו שאסר על עצמו להנות מחבירו), אם אין אתה נוטל ממני כך וכך', ואמר לו חבירו 'כלום נדרת אלא כדי לכבדני, אם כן זהו כבודי, שלא אטול ממך דבר', במקרה כזה לנודר יש היתר בלא שאלת חכם, וזאת משום שאומר לו חבירו הרי הוא כאילו קבלתי ממך את מה שרצית ליתן לי, ובזה יש לי כבוד. ואולי אפשר לומר כך אף בנידוננו - שנדרי האנשים נועדו לטובת בית הכנסת, ואם רואה הגבאי שטובת בית הכנסת היא, לקבל את השמונים אחוז, אם כן יכול לעשות זאת. אך צריך עיון אם אכן יש לגבאי את הסמכות לכך. (והיה חכם אחד שהציע, שיקבל הגבאי את השמונים אחוז מהאנשים שסוף-סוף באים לשלם, ולאחר מכן יפרסם מודעה בבית הכנסת, שבנוגע לעשרים אחוז הנותרים, יפנו לשאול רב, האם אכן נפטרו מנדרם ביחס לחלק הזה אם לאו...).

ומו"ר שליט"א אמר, שיש לייעץ לגבאי לומר למתפללים (לאחר ששילמו את רוב חובם), שהיות ויש כאן ספק שמא הם צריכים לשלם את כל החוב מצד הנדר שלהם, לכן מומלץ להם להשתתף בשיעור תורה וכדומה, וזה יחשב כאילו בית הכנסת משלם לאנשים עבור ההפרש של נדרם (כלומר, ה'וויתור' על שאר החוב, נחשב כ'תשלום' לאנשים עבור לימוד התורה). ולכך יש לגבאי את הסמכות, שהרי בממון בית הכנסת ניתן גם לחזק את לימוד התורה בבית הכנסת, ואם כן מותר לו לחזק את לימוד התורה על ידי תשלום או וויתור על 20% מחוב. (ויתכן שכל אחד יצטרך ללמוד יותר זמן לפי שיעור הכסף שנמחל לו)...  

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.