תפילת חנה - חלק ב’

נמשיך במסע בין פסוקיה המרגשים של ההפטרה.

"ויאמר לה אלקנה, חנה למה תבכי, ולמה לא תאכלי, ולמה ירע לבבך, הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים". ומיד אחר כך כתוב "והיא מרת נפש, ותתפלל אל השם ובכה תבכה". מה קרה פתאום? למה רק עכשיו הנביא מדגיש שחנה הייתה מרת נפש?

אומרים רבותינו, חנה מבינה, שאם אלקנה מוציא כזה משפט מפיו "למה תבכי, הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים", זאת אומרת שהוא כבר מיואש. אומרת חנה לעצמה, עכשיו אני לבד במערכה, אפילו בעלי כבר לא איתי בתקווה... ואז היא מתחילה לבכות... תפילה מתוך כזו הרגשה, שאף אחד כבר לא לצידה, אין לה על מי להישען – רק על הקדוש ברוך הוא. מתוך כזו תפילה - מגיעה ישועה.

הנה לנו מסר שלישי מהפטרה מיוחדת זו. כשיש לאדם איזו פינה בלב, איזו ידיעה שיש עוד משהו שיכול לעזור לו, תפילתו אחרת, אולם כשאדם יודע שאין לו על מי להישען – רק על הקדוש ברוך הוא, אזי תפילתו מתקבלת...

בראש השנה, נשריש בליבנו שחוץ מבורא עולם אין כלום! וכך יתקבלו תפילותינו.

וכאן הגענו לנקודה עמוקה. נקודה אותה מאיר הנצי"ב מוולוז´ין (1817-1893) בספרו העמק דבר (בראשית ל´, א´). מדוע אישה רוצה בנים? אחת הסיבות המרכזיות כי טבע האישה הוא לתת ולהעניק, טבעה הוא להשתעשע עם בנים. כל אישה נהנית לספר לחברותיה כמה בנה עלה במשקל, ושאמרו עליו בטיפת חלב שהוא מאוד חכם וכו´. מספיק לבא לגינה השכונתית אחר הצהרים ולשמוע את נושא השיחה.... ובכלל, אין ספק בעובדה שילד מכניס חיים לבית.

אומר הנצי"ב, צורך רגשי זה, הבעל יכול איך שהוא למלא את חסרונו. כמובן שהמשימה קשה, אבל היא אפשרית. הבעל יכול לחפות על חיסרון הילדים. אלקנה חשב שחנה רוצה ילדים כמו כל אישה. אומר לה אלקנה, למה תבכי, הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים... יש ביכולתי לספק לך את כל צרכייך...חנה כתשובה, בוכה, כאומרת לו אתה לא מבין אותי, אתה חושב שאני רוצה בן בשביל תענוג? ומיד היא מתפללת ונודרת נדר לאלוקים: "אם ראה תראה בעני אמתך, ונתת לאמתך זרע אנשים, ונתתיו להשם כל ימי חייו, ומורה לא יעלה על ראשו", אני לא רוצה בן רק בגלל צרכים אישיים, הנה, אני אתן אותו להשם, הוא יהיה במשכן השם כל ימי חייו, עלי הכהן יחנכו וילמדו, אפילו ללוויה שלי הוא לא יבוא שהרי הוא נזיר, ונזיר, בשונה מכהן, לא יכול להיטמא אפילו לקרוביו... אני רוצה בן רק בשביל מטרה אחת – שירבה כבוד שמים! ואכן, מיד: "וידע אלקנה את חנה אשתו, ויזכרה השם, ותהר חנה ותלד בן ותקרא את שמו שמואל, כי מהשם שאילתיו".

נקודה נוספת מעניינת. חנה מבקשת "זרע אנשים", מה הדגש על "אנשים"? בלשון הקודש יש הבדל בין איש לאדם, כל "איש" בתנ"ך הוא לשון חשיבות. חנה רוצה בן חשוב! בדרך כלל אישה עקרה מצפה לבן, לא משנה אם חכם או טיפש, העיקר שיהיה בן, חנה רוצה בן בשביל אלוקים, ובשביל אלוקים היא רוצה את השיא!!

ועכשיו, הגענו למסר הרביעי, אולי החשוב מכולם, שאנו לומדים מהפטרה מיוחדת זו. עיקר עבודת יום ראש השנה נלמדת מתפילת חנה (שהייתה כאמור בראש השנה)... (מאירי בספרו מאיר נפש עמ´ 268)

רצונה היחיד של חנה, כל תפילותיה ותחנוניה, אך ורק בשביל להרבות כבוד שמיים! נשים לב ונראה שאין לנו בראש השנה תפילות פרטיות, כל התפילות סובבות סביב המלכת הקדוש ברוך הוא! "מלוך על כל העולם כולו בכבודך, והינשא על כל הארץ ביקרך, וידע כל פעול כי אתה פעלתו... ויאמר כל אשר נשמה באפו – השם אלוקי ישראל מלך!" איפה הבקשה על בריאות? פרנסה? אושר? כל יום אנו מבקשים בפרוטרוט שלש פעמים על ענייני הגשמיות, בדיוק בראש השנה, היום שבו הכול נקבע, לא? נבאר זאת על ידי סיפור.

היה אדם, בעל חנות לממכר מוצרי בנין. הוא היה איש ישר והגון, סחורתו מעולה מחיריו הגונים, הוא הדריך את כולם, נתן עצות חינם בתחום השיפוץ וכדו´, כל אנשי המקום אהבוהו, מעגל לקוחותיו הלך והתרחב... ויגדל האיש, פתח סניפים נוספים, וגם בהם הנהיג מסחר ביושר ואמינות. ברוב טובו אסף כל מיני נערים שנפלטו ממסגרות החינוך, כל מיני ילדים עזובים ומסכנים, לימד אותם את רזי המקצוע, והעסיקם בחנותו. ויהי היום, והמושל המקומי חקר ובדק מי האיש האהוב ביותר באותו איזור, מובן שכולם הצביעו על מיודענו. החליט המושל למנותו לתפקיד ראש העיר. מינה האיש מנהלים שינהלו את רשת החנויות שבבעלותו, ונכנס במרץ לתפקידו החדש.

יום אחד נכנס ללשכתו אדם מכובד, ושאל את ראש העיר, האם אתה מכיר אותי? לא! אמר, מי כבודו? אני אחד הנערים שאספת מהרחוב, הייתי זרוק, ואתה אספת וטיפחת אותי, לימדת אותי כיצד לעבוד. היום אני קבלן מצליח, יש לי פרויקטים רבים, אני רוצה להכיר לך טובה ולבנות לך ארמון גדול! בשמחה! אמר ראש העיר, כדי לבנות, כנס לרשת שבבעלותי וקח משם את כל הנחוץ לך, כל החומרים עלי!! נתן לו פתק בו הוא מאשר לו לקחת הכול "חופשי". הקבלנים חשדו, מה קורה פה, אפליות... עד מהרה ראו כולם שהקבלן בונה לראש העיר ארמון, או אז הבינו מדוע קיבל חומרים חופשי...

בראש השנה, יש לכל אחד ואחת מאיתנו הזדמנות פז להיות שותפים בבניית ארמון לקדוש ברוך הוא. העולם הזה הוא הארמון, וכל אחד מאתינו הוא חלק מהארמון... כשאדם אומר לאלוקים, אני רוצה ליטול חלק בבנייה! אני רוצה לקדש את שמך! אני רוצה לקיים את רצונותיך! אומר לו הקדוש ברוך הוא – אתה רוצה לבנות ארמון לכבודי? בבקשה – החומרים עלי!! מה אתה צריך? בריאות? תקבל! פרנסה? תקבל! מה עוד אתה צריך כדי להיות פנוי למשימה? אושר? בבקשה - קח...

אין לנו בראש השנה בקשות פרטיות, כי כשהקדוש ברוך הוא מסכים שניטול חלק בבניית הארמון לכבודו, יש לנו כבר את הכול...

את כל זה למדנו מתפילת חנה, אנו פונים לקדוש ברוך הוא ואומרים לו - הכול למענך ובשבילך!!

כל חודש אלול אנו "מתאמנים" בבקשה מעין זו. פעמיים ביום, בתפילת שחרית ובערבית, אנו מוסיפים מזמור "לדוד השם אורי וישעי", ושם אנו אומרים "אחת שאלתי מאת השם אותה אבקש, שבתי בבית השם כול ימי חיי, לחזות בנועם השם ולבקר בהיכלו". רק אחת? מה עם פרנסה ובריאות? הוא אשר אמרנו, כשאנו מבקשים "שבתי בבית השם", ברור שנקבל את כל התנאים הגשמיים הנחוצים לצורך מטרה זו, ולכן אין צורך לפרטם... (פירוש המלבי"ם).