דתן ואבירם, הגרסה האקטואלית: דבר תורה לפרשת שמות

 

 

חז"ל אומרים שמשה רבנו הוא בחינת דעת שיש בכל יהודי. הפרשה מביאה בפנינו מקרה שקורה המון מתחת לאף שלנו בשנים האחרונות, מבלי שנשים לב. 'ויגדל הילד' – משמע, הילד היהודי גדל, ורואה בסבל אחיו. הוא מחליט להתגייס לצבא, ולסכן את נפשו. בצבא כמו בצבא, לפעמים יש מלחמות.

 

פרצה מלחמה, והילד היהודי הזה הלך להגן על אחיו, והרג את המצרי. לפעמים חלק מאיתנו גם נהרגים. כאן היהודי הרג את המצרי, והמלחמה נגמרה. ואז הוא יצא לאחיו ביום השני. שם הוא רואה שהיהודי שהגן עליו מכה אותו, מלשון הכאת הלשון. אותו יהודי מבזה את חיילי צה"ל וקורא להם 'רוצחים'. כביכול 'אתם רוצחים כפים מפשע, ואנחנו יודעים שאתם כאלה. ראינו אתכם, טמנתם אותם בחול'.

 

אלה למעשה הם אותם אנשים שתובעים את חיילי ומפקדי צה"ל בחו"ל. זה יכול להיות בבית הדין בהאג או כל מי שאנחנו מרגישים שאנו חייבים לו דין וחשבון, משום מה.

 

רש"י אומר שדתן ואבירם הם אלה שהלשינו לפרעה על משה. זה קיים עד היום בקרבנו. מדובר ביהודים שחלקם תומכים במפלגת חד"ש, ומקבלים כסף מכל מני שונאי ישראל, כדי לתבוע את משה רבנו על רצח. ואז פרעה מבקש להרוג את משה ואת הרוח שלו, כדי למנוע מיהודי להתגייס לצה"ל, מתוך חשש שמחר יקראו לו רוצח.

 

'ויברח משה' – משה בורח, כי הוא מרגיש שמתנהגים אליו בכפיות טובה. אבל ברוך השם, יש לו הארה, הקב"ה מתגלה אליו בסנה, ושם הוא מבין שמעשיו רצויים. זה מה שנותן לו כח לחזור. ולא רק שבהמשך הוא לא פוחד מפרעה, אלא פרעה פוחד ממנו.

 

אז בואו ניתן קרדיט לחיילינו וילדידנו, ונפסיק להיות מלשנים שמוסרים את אחינו על לא עוול בכפם. שבת שלום.