המתפללים נכנסו לבית הכנסת וראו את ספרי התורה מושלכים בביזיון, והמשטרה אסרה להרימם...

למגינת לב, חיללו באחת המדינות באירופה ספרי תורה בצורה מכאיבה מאד. היה זה כאשר פורעים נכנסו לבית כנסת בלילה, הוציאו את ספרי התורה, השליכום לארץ ורמסו אותם, רח"ל.

המתפללים הגיעו בבוקר, וראו כבלע את הקודש. הגבאי מיהר להזעיק את המשטרה, וזו הורתה נחרצות: "אין להזיז דבר, עד שיגיעו החוקרים, וינסו לפענח מי היו הצוררים! אם תגעו בספרי התורה - לא תתקיים חקירה".

נסתפקו אנשי בית הכנסת: האם מותר להם להשאיר את ספרי התורה מונחים בביזיון כל כך גדול, וזאת כדי לתפוס את אנשי הבליעל?... ומיהרו לשגר את השאלה הכאובה לשולחנו של מו"ר שליט"א...

תשובה

השיב מו"ר שליט"א:

מאחר והמתפללים לא מבזים קודשי ה', אלא מתנהגים ב'שב ואל תעשה', מותר להם להניח את ספרי התורה כך, והטעם הוא כדלקמן:

בזה שאנו נמנעים מלהרים את ספרי התורה, אין בכך בזיון, משום שאנו נוהגים כן כדי שלא יתבזו שנית בפעם הבאה, ונמצא שזהו כבודם. וכמו מצינו שהמוביל ספר תורה ממקום למקום, מותר לו להניחו על החמור ולישב על הספר תורה, כדי שהספר תורה לא ייגנב ויתבזה (כמבואר בשו"ע יו"ד סימן רפ"ב ס"ג). הרי לנו שמותר לבזות ספר תורה כשזהו כבודו. ובפרט בנידון דנן, שלא מבזים את ספרי התורה בידים (כמו בישיבה על הספר תורה), אלא רק בשב ואל תעשה, שאין מרימים אותם.

וכעין זה מצינו במעשה פילגש בגבעה (בשופטים י"ט, כ"ט): "ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים". דהיינו, האיש ניתח את פילגשו, שנפטרה כתוצאה מעינוי אנשי בליעל, לי"ב נתחים, ושלחם בכל גבול ישראל, בכדי לזעזע את העם, שיעשו דין באנשים הרשעים והמסייעים להם, לבל יארע כדבר הרע הזה שנית. ויש ללמוד מכך שמותר לנוול מת ולעכב קבורתו בכדי להראות לציבור את גודל הרשעה (יעויין באגרות משה יור"ד ח"ב סימן ק"נ). ונראה שהוא הדין בענייננו - מותר לגרום לבזיון ספרי התורה, על מנת לעשות דין באנשי הבליעל. 

והוסיף מו"ר, שבנידוננו קיים טעם נוסף להתיר, מאחר וקיים חשש שהצוררים הללו ירצחו ח"ו יהודים, ואם כן מדובר בספק פיקוח נפש, ולכן מותר להשאיר את ספרי התורה על הריצפה ולהמתין עד לחקירת המשטרה. (ויעויין בחולין דף י"א ע"ב: 'הא קא מינוול, וכי תימא דמשום איבוד נשמה דהאי נינווליה'. ולפירושו של הנודע ביהודה ביו"ד תניינא סימן ר"י, מותר לנתח מת כדי למצוא את הרוצח, וכל שכן בענייננו שלא עושים כלום).

אמנם, סיים מו"ר, יש לבכות ולישב על הארץ כאבלים ונזופים, שהרי קדשי ה' יתברך, שהם ספרי התורה, מוטלים בביזיון נורא, ויש לבכות ולהצטער על כך!

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.