פותחת את הלב ואת המטבח: ראיון עם בת גלים שער

שבעה חודשים בלבד חלפו מאז המאורע הטראגי שזעזע את אמות הספים של בית משפחת שער, כמו גם את עם ישראל כולו: חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים גיל-עד, אייל ונפתלי הי"ד.

מיותר לציין כי היו אלו שבעה חודשים קשים מנשוא, עבור בני משפחת שער. עם לא מעט לילות טרופים של געגוע נאלצו הם להתמודד, כאב וצער בל יתוארו, ומעל הכל, הידיעה שאין דבר שיכול להחזיר את הגלגל אחורנית. אולם למרות הגעגוע - לכבוד יום הולדתו ה-17 של גיל-עד ז"ל, שחל בשבת האחרונה - החליטו בני הזוג שער לקחת את הכאב צעד אחד קדימה, ולהתמודד איתו בדרך קצת אחרת, במסגרת פרויקט בשם 'המטבח של גיל-עד'.

גיל-עד שער הי"ד

"אנחנו מבקשים את עזרתכם להרבות שמחה ואהבה בישראל.
נשמח אם במהלך החודש תאפו עוגות, תכינו תבשילים מפנקים ומומלצים ותעלו תמונות+מתכונים (לקבוצה כאן בפייסבוק), למתכון האהוב עליכם. אחר כך, חלקו את המאפה/ התבשיל שהכנתם לשכנים, חברים ובעיקר לאנשים שאתם לא ממש מכירים, ותבקשו מהם לעשות את אותו דבר - לאפות לצלם לחלק וחוזר חלילה, עד שלכולנו יהיה מתוק וחם בלב. בברכת יחד נרבה אהבה בישראל! משפחת שער וחברים".

הפוסט הזה נכתב על קיר הפייסבוק של בני משפחת שער רק ביום רביעי האחרון, אך בשיחתי עם בת גלים שער ביום חמישי הסתבר כי עד כה הצטרפו למעלה מ-1,700 חברים ליוזמה המבורכת, והמספר רק הולך ועולה. ולא רק בפייסבוק, אלא בכל אפיק אפשרי נרתם עם ישראל לפרויקט המבורך, וממשיך את רעיון הנתינה.

איך הרעיון עלה בדעתכם ולמה חשבתם להנציח את גיל-עד דווקא בדרך הזו, במטבח?

"את הרעיון הגתה למעשה חברת 'משרוקית' המתמחה באינטרנט ופרסום, וזה מצא חן בעינינו ראשית, משום שתחום המטבח היה תחביבו הרשמי של גיל-עד, והתחבר לנו מאוד טוב להפוך את התחביב שלו, למחווה לכבודו. זה המקום שבו גם נרצה להודות לתומר מרשל, על עזרתו הגדולה בניהול דף הפייסבוק של גיל-עד ז"ל.

"מטבח הוא מקום שמאחד בו את כולם ואיחד בו גם אותנו ביחד עם גיל-עד. היום כשאני חושבת על זה, אני נזכרת שאכן רוב המפגשים ה'חברתיים' שלנו היו במטבח, כשגיל-עד 'התנסה' בעוד מתכון מעניין שקיבל. התחביב הזה של גיל-עד חיבר ביננו, וזה מה שאנחנו מבקשים לעשות באמצעות הפרויקט – להגביר אהבת ישראל דרך התבשילים והמאפים שאנשים יכינו ויחלקו עם האחר".

עוגת המוס של גיל-עד

"חששתי מהיום הזה יותר מכל - אבל עם ישראל נותן הרבה כוח"

אבל זה עוד לא הכל.

עוד ועוד חיבורים בין אנשים שונים, תגובות חמות ואפילו תמונות התבשילים והמאפים – מתפרסמים מדי שעה בפייסבוק של בת גלים. עוד ועוד אנשים שמצטרפים ל'מטבח של גיל-עד' וכשהם מבשלים ואופים – הם זוכרים את גיל-עד. הם עושים משהו בשבילו. בשבילם. בשביל עם ישראל, שהם חלק אינטגרלי ממנו.

מה התחושות שעולות בך במסגרת העשייה הזו, או במסגרת דברים אחרים שאת עושה לזכרו של גיל-עד?

"נכנסתי לחודש הזה בתקופה מאד קשה. ההכרה ש'הנער איננו איתי' – הכתה בי כל כך חזק, עד שלא ידעתי איך להכיל את זה. זה כאב מטורף. במשך זמן רב אופיר ואני חששנו מהיום הזה, יום ההולדת של גיל-עד. אבל כשהרעיון הזה עלה, הוא נתן לי המון כוח ומוטיבציה, שלא לדבר על הרגע שבו פרסמנו את הפרויקט וההיענות רק הלכה וגברה. תוך כמה שעות מפרסום הפוסט, כבר שיניתי את דעתי ואמרתי לאופיר שהפרויקט הזה הפך לי את היום הזה מ'לא לרצות שהוא יגיע', לציפייה בכיליון עיניים".

 איך מתמודדים עם הקושי האדיר הזה של השכול, ומאיפה שואבים את החוזק הפנימי להחזיק מעמד?

"הקושי הוא דבר בלתי נמנע, ואני מתארת לעצמי שזה מצב שכל אם או אב שכולים חווים אותו. איך מתמודדים? לומדים את זה יום יום, שעה שעה. אני כל הזמן אומרת שאין דבר כזה להיות חזקים מול המוות. זה יומרני מדי להגיד שאתה חזק, כשהניסיון כל כך קשה. מאידך, יש משהו בשכול ששואב אותך פנימה, ועשוי להכניס אותך לעצב מאוד גדול, ולכן אין לך הרבה אפשרויות: זה או שאתה מתרסק מול הכאב הזה, ובדרך סוחף איתך עוד כמה, או שאתה מחזיק מעמד, מגרד את הכוח יש מאין, וממשיך הלאה. ממשיך להתמודד. אין דרך אחרת. אז כן, יש ימים שאני עייפה, ואין לי כוחות להתמודד. אבל אחרי הימים האלה, אני אוספת את עצמי בכל הכוח, ופשוט בוחרת להתקדם קדימה.

"ברוך ה', ה' זיכה אותנו בחמש בנות נוספות, אחיותיו של גיל-עד ז"ל, שאנחנו שואבים מהן המון כוחות להמשיך. כהורים, מטבע הדברים אנחנו גם רוצים את הכי טוב בשבילן, לזכות להוות את המשענת החזקה, שכל ילד זקוק לה ולגדל אותן בשמחה, עד כמה שניתן.

"מלבד זה, ברור לנו שזה היה רצון ה', שלא הייתה לנו יד בזה – ואנחנו מקבלים עלינו את הדין באהבה. אני לא אומרת שאין רגעי משבר, יש והרבה. אבל עם זאת, יש המון סיעתא דשמיא. אנחנו שואבים גם המון כוחות מעם ישראל – שהתמיכה שלו, החיבוק והאכפתיות – הם בלתי פוסקים".

ההורים של גיל-עד שער

מה את מייחלת לעצמך, לכבוד יום ההולדת של גיל-עד?

"כמשפחה, אני מקווה ומתפללת שנוכל לחזור לעצמנו ולחיות חיים - לא יודעת אם לקרוא להם נורמליים – אבל חיים שהכי מתקרבים להגדרה הזו. אני רוצה שהבנות יגדלו בשמחה, יתפתחו ויזכו לכל מה שהן ראויות לו.

"לנו כעם אני מאחלת שנמשיך בעשיית הטוב בלי לחכות ח"ו לרגעי מצוקה. מטבח זה דבר שמאחד את כולם בתוכו, וזה הדבר המקסים שבכל השיתוף הזה. כשאתה מעניק למישהו מהתבשילים שעשית במו ידיך, אתה משתף אותו בחוויה שלך, ואתה יוצק אל הלב שלו את הטוב שמצטרף לאותה חוויה".  

איך לדעתך גיל- עד היה מגיב אם היה פה, מה הוא היה מרגיש כלפי הדבר הזה אם היה נמצא איתנו היום?

"אני חושבת שהרעיון הזה היה מאוד משמח אותו. אני זוכרת שהוא היה מגיע בסופי שבוע – מפשיל שרוולים, ובלי להתעצל, נכנס למטבח. הוא היה מכין שייקים מיוחדים, עוגות ועוגיות. זה מדהים איך שהוא אהב את זה. היום, העשייה הזו נותנת לנו קצת ממנו".