נדר שאם יוולד בן יתן כך, ואם בת כך, ולבסוף נולדו בן ובת

מעשה שהיה ביהודי שעברו כמה שנים מנישואיו וטרם זכה לילדים. נדר האיש נדר לאמור: אם ישמע ה' יתברך את תפילתי, ואזכה לבן זכר - אתן לצדקה סכום של 36,000 שקלים! ואילו אזכה בע"ה בבת - אתן לצדקה מחצית מן הסכום, דהיינו 18,000 שקלים!

שמע ה' יתברך לתחנוניו, ונפקדה אשתו בשעה טובה. ומה ילדה? תאומים - זכר ונקבה!!!

עתה בא האיש ושואל: האם אשלם כפי הסכום שהבטחתי עבור לידת בן, או שצריך אני לשלם דמי בן ובת?

תשובה

שאלה זו נשאלה מאת רבינו המהרש"ם (ח"ה סימן מ"ב), ופשט זאת מדברי המשנה ב...תמורה (בריש פרק ה'. המילים המודגשות הן לשון המשנה), וכדלהלן:

אומרת המשנה: כיצד מערימים על הבכור[1]? - כיצד ניתן להערים על הבכור, להפקיעו מן הכהן ולהקדישו לקרבן אחר שבעליו חייבים בו? מבכרת (בהמה העומדת ללדת את ולדה הראשון) שהיתה מעוברת - בזמן היותה מעוברת, אומר בעליה: מה שבמעיה של זו, אם זכר עולה - אם העובר שבמעיה זכר, הריני מקדישו לקרבן עולה, ילדה זכר, יקרב עולה - שהואיל והקדישו לעולה קודם שפטר את הרחם, לא חלה עליו קדושת בכורה, אלא נתפסה בו קדושת העולה, שנאמר בפרשת בחוקותי (ויקרא כ"ז, כ"ו): אַךְ בְּכוֹר אֲשֶׁר יְבֻכַּר לַה' בִּבְהֵמָה לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ, ודרשו רבותינו: משיבוכר (משנולד) לה', אי אתה מקדיש, אבל אתה מקדישו בבטן. ואם נקבה שלמים - ואם אמר: אם תלד נקבה תהיה לקרבן שלמים, ילדה נקבה תקרב שלמים (יעויין בפירוש ר' עובדיה מברטנורא). ואם אמר: אם זכר עולה, אם נקבה זבחי שלמים, אזי אם ילדה זכר ונקבה - הזכר יקרב עולה, והנקבה תקרב שלמים.

מבואר אפוא, מסיק המהרש"ם, שאף על גב שנדר רק על אחד מהן, אם זכר עולה ואם נקבה שלמים, בכל זאת הדין הוא שאם ילדה שניהם, חלה הקדושה על שניהם. וכך גם בנידון דידן. הלכך למעשה יש להורות לאב בשאלתנו ליתן 54,000 ש"ח לצדקה! (ויעויין שם בהמשך תשובתו ובדברי הרב המגיה. וע"ע בספר "תורתך שעשועי" סי' כ"ג).

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.