הרב יצחק זילברשטיין
מעשה מופלא של קידוש ה': התלמיד חכם רשם על הצ'ק "אלף" במקום "חמש מאות"...
מעשה שהיה ברופא שהוזעק בשבת קודש אל ביתו של יהודי תלמיד חכם עני, שבנו חלה והוזקק בדחיפות לטיפול. הרופא, שרחוק מאד היה מיהדות, הודיע כי מחיר הביקור והטיפול הוא 500 שקלים, ודרש את הכסף כבר עתה
- הרב ארז חזני / והערב נא
- פורסם כ"א טבת התשע"ה
מעשה שהיה ברופא שהוזעק בשבת קודש אל ביתו של יהודי תלמיד חכם עני, שבנו חלה והוזקק בדחיפות לטיפול. הרופא, שרחוק מאד היה מיהדות, הודיע כי מחיר הביקור והטיפול הוא 500 שקלים, ודרש את הכסף כבר עתה. בלית ברירה נטל התלמיד חכם צ'ק, ועמד לרשום את הסכום (ב'שינוי').
והנה, הסכום שנכתב על הצ'ק היה אלף ש"ח! הרופא קיבל את הצ'ק לידו, התבונן ואמר, "ידידי, כנראה שלא שמעת אותי היטב, אינני דורש כי אם חמש מאות!". "לא טעיתי", השיב הלה, "אני מוותר בלב שלם על החמש מאות הנוספים".
הרופא, שהבחין במצוקה הכלכלית שבבית התלמיד חכם, התפלא מאד, "מדוע כפלת את שכרי? הרי נדמה כי אין לך כסף מיותר". "ראה נא", הסביר התלמיד חכם במתק לשונו, "אנו נמצאים כעת בעיצומה של השבת הקדושה. התורה אסרה עשיית מלאכות שונות בשבת, ובין השאר נאסרה עלינו מלאכת 'כותב'. החלטתי לרשום "אלף ש"ח" (ב' מילים), ולא "חמש מאות ש"ח", מכיון שרציתי 'לחסוך' בכתיבת מילה נוספת!!!"
הרופא עמד משתומם. היתכן?! יהודי אביון, שמוכן למסור סכום כה רב (יחסית למצבו) - עבור מילה אחת...! על כל פנים, נטל האיש את הצ'ק ושב לביתו.
ויהי ערב, דפיקות נשמעות על דלת ביתו של התלמיד חכם. ומי עמד בפתח: הרופא, ובידו... 500 שקלים. במשך השבת כולה ישב הרופא בביתו והרהר לעצמו, 'מה עומד מאחורי מסירות הנפש של אותו תלמיד חכם?', עד שהגיע למסקנה - עליי להיפגש עמו. ראשית כל, הכריח את בעל הבית לקבל בחזרה את הסכום שהוסיף לו, ולאחר מכן ביקש: "אשמח מאד לשמוע וללמוד אודות היהדות, תוכל בבקשה להקדיש לי מזמנך..."
בנועם הליכותיו ובמאור פניו, ישב עמו התלמיד חכם וחיזקו באמונה... עד שכיום, הפך הרופא לבעל תשובה אמיתי. פלאי פלאים.
והנה, שלש שאלות מעניינות התעוררו בעקבות המעשה הנפלא:
א) הרופא, שמרוב התפעלות השאיר את הצ'ק אצלו זמן רב, על מנת להראותו לאחרים ולספר להם אודות המעשה, פנה ושאל: האם רשאי אני כעת לפדות את הצ'ק שנמסר לי בשעתו בשבת קודש? הרי מחד, רופא העוסק בפיקוח נפש מותר לו ליטול שכר עבור עבודתו בשבת, אך מאידך, הרי בשעתו לא היתה לי שום כוונה למצוות "וחי בהם", הגעתי פשוט ל"עבודה" כבכל יום, ומה עוד שהגעתי למקום בנסיעה ברכב, על אף שלא היה רחוק מביתי והייתי יכול להגיע ללא חילול שבת, ואם כן אולי ממון זה נאסר משום "שכר שבת"[1]?
ב) כשצריך לרשום על הצ'ק (מחמת פיקוח נפש) סכום של חמש מאות ש"ח, כבמקרה דנן, האם אכן קיים חיוב לרשום אלף, על מנת להימנע מכתיבת מילה נוספת?
ג) במקרה שקיים הכרח לכתוב בשבת צ'ק, מחמת פיקוח נפש, האם על השומר שבת להעדיף להימנע מכתיבת הצ'ק בעצמו, וליתן למחלל שבת (לדוגמא לרופא שאינו שומר שבת) שיכתוב הוא בעצמו את הצ'ק?
תשובה
השיב מו"ר שליט"א:
א) מיילדת או רופא העוסקים בפיקוח נפש, מותר להם ליטול שכר עבור עבודתם בשבת, אף שלא בהבלעה, כמבואר במשנ"ב (סי' ש"ו ס"ק כ"ד), ומקורו בשו"ת מהר"י ברונא (סי' קי"ד). ובטעם ההיתר כתב המהר"י ברונא, שהוא משום שזה נחשב לדבר מצוה, ובסוף הדברים סיים, שאף לאוסרים ליטול שכר שבת בדבר מצוה, יש להתיר בנידון דידן משום סכנה - שמא יתעצל בדבר אם ידע שלא יקבל שכר. (ובפרי מגדים סק"ד כתב, שהטעם הוא משום שהשכר הוא שכר מצוה דפיקוח נפש). וגם בענייננו שייך הטעם ששמא יבואו להתעצל בפיקוח נפש, ולכן נראה שאין איסור ליהנות מן הממון.
ב) נאמר בשולחן ערוך (בהלכות פסח, או"ח סימן תס"ו סעיף א'): "לא ילעוס אדם חיטים ויתן על גבי מכתו, מפני שהן מחמיצות, שהרוק מחמיץ". וכתב המשנ"ב (סק"ב): "וכל זה אם מכתו אין בה סכנה, אבל כשיש בה סכנה - מותר, אם רק אפשר שרפואה זו תועיל לו, ואין בקל לעשות בדרך היתר".
וכך גם בענייננו - אם קל לאדם להוסיף את הסכום, עליו לעשות זאת, ואם אין זה קל עבורו לשלם את הסכום, אין כאן חיוב, אלא מצוה בעלמא. (ויצויין, שבמקרה של פיקוח נפש, לכתחילה אין לכתוב כלל על הצ'ק את המחיר, משום שאין הדבר הכרחי, אלא ימסור לרופא או לנהג, צ'ק עם חתימה בלבד, ויסכם עמו את המחיר, ויבקש ממנו שימלאנו לאחר השבת. ואף שקיים חשש שיכתוב יותר ממה שמגיע לו, בכל זאת אין לחלל את השבת כדי למנוע הפסד ממון, יעויין בזה בספר 'תורת היולדת' עמ' קנ"ד ואילך. ובמקרה שלפנינו יתכן שבשעת הסכנה והבהלה אותו תלמיד חכם לא שם לב לפרט זה, או שהרופא התעקש שדוקא בעל הצ'ק יכתבנו).
ג) בודאי שאין להביא לידי כך, שהמלאכות במצב של פיקוח נפש ייעשו על ידי יהודי שאינו נזהר בשמירת שבת, שהרי גם הוא מוזהר על השבת.
ויעויין בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק ל"ה הערה קכ"ה), שכתב בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל, שאדם שלפניו ב' רופאים מומחים, האחד שומר מצוות והשני אינו שומר מצוות, עדיף לבחור לעשות את המלאכות על ידי השומר מצוות, משום שכוונתו למצוה, ואילו המחלל שבת עושה מלאכתו עבור בצע כסף (ואף על גב שבפועל עוסק במצוה, מכל מקום הרי זה כנתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה, שזקוק על כך לכפרה, ואין להכשילו בכך, יעויין בקידושין דף ל"ב ע"א בתוס' ד"ה דמחיל), ויתכן גם שיש בזה חילול שבת, משום שאין השבת נדחית אלא כאשר כוונת האדם היא להצלה, ולא במקרה שכוונתו רק עבור תשלום.
ולפי זה, אדרבה, נראה שכאשר יש הכרח לכתוב את הצ'ק, עדיף לעשות זאת על ידי השומר מצוות, (ומה עוד שהמחלל שבת לא ירשום את הצ'ק בשינוי).
[1] ויעויין בריטב"א במסכת ע"ז דף כ"ו, שמבואר מדבריו ששכר שבת אסור אף בדיעבד אחרי שכבר הגיע לידו, וכתב כי יש לזורקו לים!
לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.