"האם אוכל בשבת קודש לשבת במרפסת ולשאוף את עשן הסיגריות של שכני הערבי?"

 שאלה מעניינת בהלכות שבת, נשאלה מאת יהודי שומר תורה מהעיר יפו, ולהלן נוסח השאלה:

לדאבוני, אני אדם ה'מכור' לעישון. בכל יום מימות החול אני גומר בעוונותיי שתי קופסאות סיגריות, ולפעמים אף יותר, כך שבשבת קודש נגרם לי סבל רב. העצבים שלי 'מתוחים' מחמת הלהיטות הנוראה שלי אחר העישון.

לבסוף מצאתי פתרון, בו מצאתי נח לנפשי: הנה בדירה שמתחתיי דר שכן ערבי. גם הוא מעשן סיגריות כקיטור... ובשבת קודש, בעוד הערבי יושב במרפסת ביתו ו'מעלה עשן', אף אני יוצא אל המרפסת, שממוקמת בדיוק מעליו, ו'עשן עולה באפי'... אני שואף את העשן, שמיתמר ועולה מתוך מרפסת שכני, ובכך אני מעשן 'בהכשר' בשבת. ממש 'עונג שבת' אמיתי.

כך נהגתי במשך כמה שבתות, עד שחבריי העירו את תשומת לבי, שיש במעשיי חשש הנאה ממלאכת נכרי בשבת, וכדאי לברר האם מותר לנהוג כן.

על כן, נפשי בשאלתי: האם מותר לי להריח את ריח הניחוח שעולה מעישון השכן הערבי בשבת קודש?

תשובה

רבים אשר שומעים את השאלה הנדירה, בטוחים כי מאז בריאת העולם, טרם נשאלה שאלה כזו... ובכן, מצינו כבר שאלה דומה, שנשאלה לפני כמאתיים חמישים שנה, מאת ה'ראשון לציון', רבי חיים משה מזרחי זצ"ל, ומופיעה בספרו 'אדמת קודש' (ח"א או"ח סי' ד'), ולהלן תמצית דבריו:

שאלני ראובן, שהוא להוט הרבה אחר שתיית העשן ונקרא בכל לשון 'טוטון', כל ימי החול לרבות הלילות, עד שהשינה חוטפתו, והיה לו צער הרבה על זה ביום שבת קודש, ויבקש לו יצרו עצה נבערה, שילך וישב אצל הגוי השותה עשן, ויהנה מריח העשן היוצא מפי הגוי, וכן עשה, ונתיישבה דעתו בזה...

נמשך מזה, שהיה לו לראובן ידיד נכרי אהוב, והרגיש בראובן שהיה לו הנאה מריח העשן, והנכרי מעצמו אמר לראובן ביום שבת קודש, שיפתח ראובן את פיו ויקבל העשן תוך פיו הרבה, כי ימלא את פיהו עשן, ויוציאנו ראובן אחר כך לאט לאט. וכך היה עושה בכל יום שבת קודש. ונמשך עוד מזה, שכשהיה הגוי רואה את ראובן בא אליו ביום שבת, טרם יקרב אליו, היה משתדל להדליק כלי העשן לעשות נחת רוח לראובן, ובא ויושב בצידו ועושה כנזכר לעיל, ואף על פי שלא היה בדעתו של הגוי לשתות עשן, מכל מקום היה שותה בשביל כבוד ראובן אהובו. ונשאלתי אם יש איסור בדבר אם לאו?

ולהלן תמצית תשובת ה'אדמת קודש': אם נכרי עושה מלאכה עבור ישראל, הדין הוא שאסור ליהנות ממנה, אולם בנידון דנן קיים צד להתיר, משום שהנכרי "לדעתיה דנפשיה קעביד", כלומר, הנכרי אינו עושה את המלאכה עבור הישראל, אלא להנאת עצמו מתכוין, ומשום כך נפסק בשולחן ערוך (סימן של"ד סעיף כ"ה), שנכרי שבא לכבות את הדליקה בשבת - אין צריך למחות בידו.

אמנם, פעמים שאסרו חכמים ליהנות ממלאכה שעושה הנכרי לעצמו, משום חשש שירבה הנכרי בעשיית המלאכה בשביל הישראל, ולפיכך נפסק למשל בשולחן ערוך (סימן שכ"ה סעיף י'), שנכרי שמילא מים להשקות את בהמתו, לא ישתמש ישראל במים שנתשתיירו אחרי שבהמת הנכרי שתתה, אף שמילא הנכרי את המים עבור עצמו, ולא ריבה עבור הישראל, והטעם הוא, משום גזירה שמא ימלא מים גם עבור הישראל. איסור זה נאמר דוקא בנכרי המכיר את הישראל, וגם יודע שהוא זקוק למים, שבזה גזרו שמא ירבה בשבילו. (וע"ע בביאור הלכה שם סעיף י"א ד"ה אם).

וגם בנידון דנן, קיים החשש שמא ירבה בשבילו, שכן הגוי מעצמו אמר לראובן שיפתח את פיו וימלאהו עשן וראובן יוציאהו לאט לאט, ונמצא שכוונת הגוי היא למלאות פי ראובן עשן, ומוכרח הדבר שמבעיר את האש בכלי העשן בשביל ישראל, ופשיטא שאסור הדבר. ולכן צריך הוא לכפרה, ובודאי דאיסורא רבה עבד שחילל את יום שבת, וצריך לקבל סיגופים, וישוב אל ה' וירחמהו.

וסיים ה'אדמת קודש': "ובפרט שגם חילל ה' בין הגויים במעשהו הרע, שהיה מקבל העשן תוך פיו, וכי אז ימלא פיהם שחוק על תורתינו הקדושה, ועוון חילול ה' גדול הוא כנודע, אם לא בחילא דתיובתא, וה' יכפר בעד. עד כאן מה שהשיגה דעתי להלכה ולמעשה, וה' יצילנו משגיאות כמאמר נעים זמירות 'שגיאות מי יבין'. כה דברי הצעיר, זעירא דמן חברייא, חיים משה מזרחי".

לאור הדברים, נצטרך לכאורה לומר בנוגע לשאלתנו, כי מאחר והחשש שמא ירבה הנכרי בשביל היהודי אינו שייך כאן, שהרי הערבי אינו רואה שכינו היהודי ואינו מודע לכך שהוא נצרך כל כך לעישון, אם כן רשאי היהודי ליהנות מהעשן שנוצר מעישון הגוי.

אולם, למעשה שמענו ממו"ר שליט"א, שנראה שיש להימנע ממעשה זה, משום שמכוער הדבר שיהנה הישראל מגוף המלאכה המתמשכת של הנכרי בשבת. וכעין מה ששנינו במסכת ביצה (דף כ"ד.): "מעשה בנכרי אחד שהביא דגים לרבן גמליאל, ואמר רבן גמליאל: מותרין הן, אלא שאין רצוני לקבל הימנו". וכך גם בענייננו. (וכמו כן נראה שאם הנכרי מנגן בשבת בביתו להנאתו, מגונה הדבר שיתקרב הישראל על מנת להאזין וליהנות מהנגינה). וסיים מו"ר: והסכים לדבריי גיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א.

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.