נדר לבנות בית כנסת - האם חייב גם בתיקון המרזבים וטיחת הגגות?

מעשה שהיה באדם שחננו ה' יתברך בעושר וכבוד, אשר ביום מן הימים נקלע למצב של סכנה. נדר האיש נדר לאמור: אם יהיה אלוקים עמדי ויצילני מהצרה הנוראה הזו, אבנה בית לה' - בית כנסת חדש ומפואר. ואכן, נעשה לו נס וניצל. כעת האיש מיהר לגשת אל המלאכה - לקיים את נדרו אשר נדר.

עד מהרה נודע לו על קהילה גדולה שחפצה בבניית בית כנסת, וחסר לה את הממון הרב הדרוש לכך. פנה אליהם האיש והודיעם, כי על אף שאינו שייך לקהילתם, מקבל על עצמו לבנות לבדו את בית הכנסת. כך אמר, ועשה. הבנייה הושלמה, אך לא לגמרי. תיקרת בית הכנסת עדיין הוצרכה לכמה תיקונים - הן בטיחת הגגות, והן בתיקון המרזבים וכיוצא, על מנת שחלילה לא ירד המטר מן התקרה אל תוך היכל בית הכנסת.

פנו הגבאים אל האיש, ודרשו ממנו להשלים את מלאכתו ואת נדרו, כדכתיב: לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה (במדבר ל', ג'). אך כאן הגיעה תגובתו המפתיעה של האיש, "את עיקר הבית בניתי, וכבר יצאתי ידי חובת נדרי... איני מחוייב בתיקונים אלו. אתם תדאגו לזה בעצמכם..."

לבסוף החליטו ב' הצדדים להגיש טענותיהם לפני יודעי דת ודין, כדי שיורו להם על מי מוטל לשאת בהוצאות שיפוצי גג בית הכנסת.

תשובה

שאלה זו הגיעה לשולחנו של גאון הגאונים, רבינו יוסף חיים זצ"ל (שו"ת תורה לשמה סימן רצ"א), אשר פשט אותה על פי הגמרא במסכת בבא בתרא (דף ג' ע"ב), וכדלהלן:

אמר רב חסדא: לא ליסתור איניש בי כנישתא - אל יסתור אדם בית כנסת קיים, עד דבני בי כנישתא אחריתי - עד שיבנה בית כנסת אחר במקומו. וטעם הדבר: איכא דאמרי - יש אומרים: משום פשיעותא - מחשש פשיעה, שמא יטרדו בעניינים אחרים ולא יבנו את בית הכנסת האחר. ואיכא דאמרי: משום צלויי - משום שעד שלא יבנו את החדש לא יהיה מקום להתפלל. ולא אמרן (אין דברינו אמורים) אלא דלא חזי בה תיוהא  - באופן שלא ראו בבית הכנסת בקעים וסדקים המעוררים חשש שמא יתמוטט ויפול, אבל חזי בה תיוהא - אם ראו בו בקעים, סתרי ובני - סותרים ובונים בית כנסת חדש. ומוכיחה זאת הגמרא ממעשה: כי הא דרב אשי - כמו המעשה ברב אשי, חזא בה תיוהא בכנישתא - ראה בקעים בבית הכנסת דמתא מחסיא, סתריה ועייל לפורייה להתם - סתרו והכניס לשם את מיטתו, לגור שם, כדי שצער החום והגשמים יזרזנו לסיים את מלאכת הבניה במהירות, ולא אפקיה עד דמתקין ליה שפיכי - ולא הוציא מיטתו משם עד שהתקין את המרזבים של בית הכנסת, כלומר, עד שסיימו את הבניין עד תומו.

מעתה, סיים הבן איש חי, בין נבין, כי אין הנודר יוצא ידי חובת נדרו, עד שיעשה גם תיקונים אלו הצריכים בשביל המטר, שכל זה הוא בכלל הבניין.

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.