האב האלמן ביקש מבִּתו לדחות את זמן נישואיה ולהישאר עמו. האם עליה להיענות לבקשה?

כלה שעמדה חודש לפני נישואיה, פנתה אל מו"ר שליט"א בשאלה הבאה:

כלה זו מתגוררת עם אביה האלמן, והנה בבוקר אחד מקבל האבא הודעה על מחלה קשה המקננת בגופו, רח"ל. אי-לכך הוא מבקש מבתו הכלה לדחות את זמן נישואיה בשנה! והסביר לה, שכיוון שהיא מטפלת בו ומסייעת לו בכל צרכיו, במשך כל שעות היממה, הרי שאם תעזוב אותו, ותעבור לביתה החדש, לא יוכל להסתדר בכוחות עצמו, במיוחד לאחר שחלה במחלה הקשה.

מגיעה הבת ושואלת כיצד עליה לנהוג?

תשובה

היה נראה שאכן צריכה הבת להשהות את זמן נישואיה, היות ומדובר באשה צעירה, שעדיין לא הגיעה לגיל 20, כך שעיכוב של שנה לא יעלה ולא יוריד. היא גם אינה מצֻוה על פריה ורביה, בעוד שבמצוות כיבוד אב ואם היא מחוייבת מן התורה, (שהרי הסיבה שאשה נשואה פטורה ממצוות כיבוד אב ואם, היא מפני שרשות בעלה עליה, כדברי הגמרא בקידושין, וכיוון שבשלב זה היא איננה נשואה, ממילא יש עליה חיוב גמור של מצוות כיבוד הורים).

ברם, כאשר הציע מו"ר את השאלה בפני גיסו הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א, אמר הגר"ח, שהלא שנינו במסכת מכות (י"א.) שכיוון שהרוצחים בשגגה שגלו לערי המקלט משתחררים רק במות הכהן הגדול, כדכתיב בפרשתנו (במדבר ל"ה, כ"ח): בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל, 'לפיכך אמותיהם של כהנים היו מספקות להם (לרוצחים בשגגה) מחיה וכסות, כדי שלא יתפללו על בניהן שימותו'.

וניתן להקיש מכך גם למקרה דנן: הלא אם נעכב את החתן מלישא את כלתו, הרי הוא יתפלל בסתר ליבו על חותנו ש..., שכן אם המשנה אומרת שהגולים יתפללו על הכהנים הגדולים שימותו, הרי שמדובר במציאות בנפש האדם.

וסיים מו"ר שליט"א: כיון שלא יכולתי לומר לאבא את דברי הגר"ח (מסיבות מובנות...), הגעתי בעצמי לביתו, כדי לשכנעו בדבר. אמרתי לו רק שכדאי מאוד שבתו תתחתן במועד שנקבע, כי אם עד היום רק היא התפללה עליך שתבריא, הרי שלאחר החתונה גם חתנך יצטרף לתפילה זו, והרווח יהיה כולו שלך.

האבא השתכנע בס"ד, והחתונה נערכה במועדה בשעה טובה ומוצלחת.

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.