לפתע תוך כדי הגבהת ספר התורה נשמעה האזעקה...

מעשה שהיה בימי המלחמה בדרום (בטבת תשס"ט), בבית כנסת בעיר נתיבות, שבמהלך תפילת שחרית, באמצע הגבהת הספר תורה, נשמעה לפתע אזעקה המתריעה מפני שליחת טילים על ידי אוייבינו ימ"ש.

עמד המגביה באותם רגעים, וניקר ספק מעניין בלבו - מה יעשה כעת עם ספר התורה, (כאשר לא היתה שהות להניחו בארון הקודש או בארון אחר שיהא סגור שם בכבוד)? האם יניח את הספר תורה על הבימה שלפניו, וינוס יחד עם שאר המתפללים, באופן שישאר הספר תורה לבדו, ללא שמירה. או שמא עליו לטלטל עמו את הספר תורה אל המרחב המוגן (שנמצא מחוץ לבית הכנסת). בכל אחת מהאפשרויות קיים לכאורה חיסרון: שהרי מחד, אין זה כבוד התורה להניח את הספר לבדו ולצאת (כמבואר בשו"ע או"ח סי' קמ"ט סעיף א' ובמשנ"ב שם). ומאידך, אף טלטול הספר תורה והוצאתו אל מחוץ לבית הכנסת נחשב לזלזול בתורה, ולכן אין להוציאו שלא לצורך (כמבואר שם בסי' קל"ה סעיף י"ד). 

תשובה

נראה שיש להוציא את הספר תורה יחד עמו אל המרחב המוגן, משום שקיים חשש שחלילה יפגעו רסיסים בסמוך למקום ותפרוץ דליקה, והרי כל הטעם שאסרו רבותינו את טלטול הספר תורה הוא מחמת הזלזול בכבודו, וממילא כאשר כל מטרת ההוצאה היא לכבוד הספר תורה, הדבר מותר, (ומטעם זה כתב ב'פסקי תשובות' סי' קל"ה אות כ"ח, שאם ארון הקודש אינו בטוח דיו נגד גנבים, או במקום שיש חשש שריפה וכיו"ב, מותר להוציא את הספר תורה בגמר התפילה ולהניחו במקום מבטחים. וכמו שמבואר בסי' קמ"ח שיש להשאיר את הספר תורה במקום שהוא משתמר בו). וכמו שמצינו שהמוביל ספר תורה ממקום למקום, מותר לו להניחו על החמור ולישב על הספר תורה, כדי שהספר תורה לא ייגנב ויתבזה (כמבואר בשו"ע יו"ד סימן רפ"ב ס"ג). הרי לנו שמותר לבזות ספר תורה כשזהו כבודו. (וע"ע בשו"ע או"ח סימן ש"א סעיף מ"ג ובמשנ"ב שם).

אכן, כאשר נשיאת הספר תורה תגרום לעיכוב (מעבר לזמן ההתראה), וחושש האדם לנפשו משום שיצטרך להתעכב עקב נשיאת הספר תורה, מותר לו להניחו בבית הכנסת ולצאת אל המרחב המוגן.

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.